יישום, החברה למחקר ופיתוח של האוניברסיטה העברית בירושלים הודיעה היום על הקמת אגרינוביישן ((Agrinnovation, קרן השקעות המתמקדת בפיתוחים חקלאיים המבוססים על מחקר שמקורו בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית' באוניברסיטה העברית.
בנוסף, אגרינוביישן הודיעה היום על השלמת סבב גיוס ראשון בסך 4 מיליון דולר. סבב הגיוס נערך בהובלת קבוצת ויקטור סמורגון מאוסטרליה (The Victor Smorgon Group). בין המשקיעים האחרים נכללו יישום והחברה לניהול קופות גמל של העובדים באוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ. בימים הקרובים תצטרף לקרן גם קבוצת משקיעים ישראלית-סינית והקרן צפויה לגייס בסה"כ עד 6 מיליון דולר. הכסף שגויס ישמש לקדם טכנולוגיות בתחום האגריטק, ולהקמת חברות סטארט אפ חדשות בתחום החקלאות. לרגל השקת הקרן, יתקיים כנס חדשנות טכנולוגית בתחומי החקלאות, ביום שני, ה – 26 באוקטובר, 2015, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית' ברחובות.
אגרינוביישן, המנוהלת על ידי דר' עידו שכטר, תשקיע בטכנולוגיות יישומיות מבטיחות שמקורן בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בה עוסקים כיום יותר מ-100 חוקרים במחקר ופיתוח בתחומי החקלאות, המזון, התזונה, הרפואה הוטרינרית ואיכות הסביבה. בכל שנה, הקרן תשקיע, לעתים עם שותפים אסטרטגיים, בכחמישה מיזמים מבטיחים הנמצאים בשלבים התחלתיים, במטרה להביא אותם לשלב הוכחת היתכנות. המיזמים יהוו את הבסיס ליצירת חברות הזנק לצורך המשך הפיתוח והמסחור של מוצרים הנמצאים בחזית המחקר.
"בעקבות ההצלחה של אינטגרה הולדינגס, חברת האחזקות של יישום בתחום הביוטכנולוגיה, החלטנו לאמץ דרך פעולה דומה בתחום האגריטק", אמר יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום ויו"ר אגרינוביישן. "בפקולטה לחקלאות יש היסטוריה מרשימה של חדשנות והצלחות מסחריות, והיא אחראית לכך שישראל היא מובילה עולמית בתחום. אגרינוביישן היא מכשיר יעיל להשקעה בדור הבא של המצאות פורצות דרך, שיובילו לפיתוחים חדשניים בתחום החקלאות".
אחד הפרוייקטים הראשונים שיממונו על ידי אגרינוביישן הוא ציפוי הגנה חדשני להארכת חיי המדף של פירות וירקות, שפותח על ידי פרופ' עמוס נוסינוביץ', מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה ופרופ' חיים דוד רבינוביץ' ודר' יונתן אלקינד, שניהם מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות של הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה. הקרום החדש אכיל ומתפרק בגוף, והוא מיועד להארכת חיי המדף של פירות וירקות טריים, כמו גם שום ובצל יבשים. בנוסף להפחתת ריקבון במהלך האחסון, הציפוי החדש גם משפר את הברק של המוצרים, את החוזק המכאני שלהם ואת יכולתם לשמר תרכובות טעם נדיפות.
טכנולוגיה פורצת דרך נוספת שתמומן על ידי הקרן היא טכנולוגיה לשחרור מושהה של תרופות המיועדות לשימוש בחיות משק. הטכנולוגיה החדשנית פותחה על ידי פרופסור מיכאל פרידמן ופרופ' אמנון הופמן, מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, ופרופ' ערן לביא מבית הספר לרפואה וטרינרית של האוניברסיטה העברית. טכנולוגיה זו מחליפה את הצורך בהזרקות חוזרות ונשנות של תרופות כגון אנטיביוטיקה ונוגדי כאב, בהזרקה חד פעמית של החומר הפעיל למשך תקופת הטיפול. כך נמנע הצורך בחיסון חוזר של בעל החיים, מופחתת מידת אי הנוחות והכאב לחיה, ועבודתם של הוטרינר והחקלאי חסכונית בזמן ובכסף.
טכנולוגיה חדשנית נוספת שאושרה על ידי ועדת ההשקעות של הקרן היא טכנולוגיה להגנת הצומח שפותחה על ידי פרופ' חנוך זוסנק, מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניבסיטה העברית. ההמצאה החדשה עושה שימוש באמצעים אלקטרוניים לסילוק מזיקים ובכך מיתרת שימוש בחומרים כימים. הטכנולוגיה מקדמת את החקלאי עוד צעד בנסיון להוריד למינימום את חומרי ההדברה אשר ניתנים לצמח בתקופת הגידול.
אודות ויקטור סמורגון Victor Smorgon
משפחת סמורגון היא בעלת עסקי חקלאות, ייצור ומחזור באוסטרליה וברחבי העולם כבר יותר מ-60 שנה. הקבוצה היא הסיטונאית השלישית בגודלה לפירות וירקות באוסטרליה, המוכרת את המוצרים שלה בעיקר בשוק האוסטרלי, אך גם מייצאת לדרום מזרח אסיה. הקבוצה גם משקיעה בעסקי המיץ הלאומיים ומוכרת מוצרים באוסטרליה ובדרום מזרח אסיה, והיא בעלת עיניין בחקלאות ימית ובעיקר מתמחה בגידול דגי טונה כחולת סנפיר.
אודות החברה לניהול קופות גמל של העובדים באוניברסיטה העברית בירושלים
חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה העברית מנהלת קופות גמל והשתלמות בהיקף של כ- 1.5 מיליארד ₪ ומניבה מזה כשלושים שנה תשואות תחרותיות בדמי ניהול נמוכים עבור עובדי האוניברסיטה וגימלאיה. כגוף מוסדי, החברה היתה בין החלוצים בשוק הגמל והפנסיה בישראל לכלול בתיק ההשקעות שלה את אפיק 'ההשקעות האלטרנטיביות' – קרנות הון סיכון, קרנות השקעה וחברות הזנק. במסגרת זאת, מקיימת החברה קשר אסטרטגי עם חברת יישום ועם חוקרים באוניברסיטה העברית למימון מיזמים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה.
אודות יישום
יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ, אחראית בלעדית למסחור הטכנולוגיות והפטנטים שמקורם באוניברסיטה העברית. החברה, שהוקמה בשנת 1964, נחשבת כיום לאחת המובילות בעולם בתחומה. יישום רשמה למעלה מ-9,125 פטנטים על 2,500 המצאות שונות בכל תחומי הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. כשליש מהפטנטים מוסחרו, ומוצרים המבוססים עליהם נמכרים בלמעלה מ- 2 מיליארד דולר בשנה. ליישום 110 חברות פורטפוליו המבוססות על המצאות חוקרי האוניברסיטה, ביניהן מוביל-איי, בריפקם, קולפלנט וקיולייט. ליישום הסכמי שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות מובילות דוגמת נוברטיס, רוש, ג'ונסון אנד ג'ונסון, טבע, מרק, אינטל, גוגל, אדובה מונסנטו, סינג'נטה, וילמורין ועוד רבים נוספים
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.