התגובות בשוק להודעת הריבית » בנק ישראל פיספס הזדמנות להוריד ריבית

"כפי שציינו בעבר, להערכתנו הריבית תופחת פעם נוספת רק אם תורגש החמרה משמעותית בסביבת האינפלציה או בצמיחה. מכיוון שהחמרה כזו אינה צפויה אנו מעריכים כי הריבית תוותר על כנה גם במהלך החודשים הקרובים. בנוסף, על אף הדיבורים על הרחבה מונטארית נוספת בגוש האירו, לא בהכרח שהרחבה כזו תבוא לידי ביטוי בתיסוף משמעותי של השקל מול הסל ולכן בבנק ישראל יעדיפו כנראה להמתין ולבחון את ההשלכות של צעד כזה. 

בהתייחס לגל האלימות האחרון, בבנק ישראל מדגישים כי אם לא יארך זמן רב, ההשפעה שלו על הצריכה הפרטית והתיירות צפויה להיות מתונה. גם פה אנו מעריכים כי כל עוד אין עדויות לכך שהמצב הביטחוני עושה את דרכו באופן משמעותי גם לכלכלה, בבנק ישראל יעדיפו להערכתנו להותיר את הריבית על כנה".

תגובת אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי: בנק ישראל מבין שהורדת הריבית לא תתרום לצמיחה. 

במשק הישראלי אין בעיה של אשראי או צריכה פרטית ולכן הורדה נוספת בריבית לא תסייע.

בנק ישראל עדיין נמצא בעמדת המתנה, מה שמתאפשר לאור גורמים חד פעמיים אשר השפיעו על האינפלציה בחודשים האחרונים כגון: הוזלת מחירי החשמל, המשך ירידת מחיר הדלק ועוד... 

גם המצב הביטחוני בשבועות האחרונים צפוי להשפיע באופן חד-פעמי (בתקווה) ולא היה צפוי להשפיע על ההחלטה. למרות ההרעה בתחזיות הצמיחה ל-2015-16 ונתוני האינפלציה הנמוכים מהיעד, ישנם מספר גורמים אשר מנעו הורדת ריבית נוספת: ראשית, הריבית הנוכחית הינה אפסית ולא ברורה התועלת בהפחתה נוספת, בנוסף לעובדה שהפחתת ריבית נוספת תתמוך בהמשך תדלוק עליית המחירים בשוק הנדל"ן – תוצאה בלתי רצויה בתקופה הנוכחית. 

מעבר לשיקולים אלו, הסבירות הגבוהה לעליית ריבית בארה"ב לפני סוף 2015 מאפשרת לבנק ישראל לדחות קבלת החלטה לתמיכה בייצוא ובפעילות העסקית עד לאחר בחינת ההשפעות של המהלך.  בכך בנק ישראל משאיר לעצמו "כדור אחרון במחסנית" לפני שיעלה הצורך במהלכים כגון הרחבה כמותית.  

איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות: בהעדר הידרדרות משמעותית בסביבה הכלכלית או שינויים משמעותיים במחירי הסחורות והמט"ח, הריבית צפויה להישאר על כנה בחודשים הקרובים, ולהיוותר נמוכה לפחות מספר חודשים  לאחר עליית הריבית בארה"ב.

החלטת בנק ישראל אינה מפתיעה, שכן בנק ישראל העביר מסר ברור בהחלטתו הקודמת, כי נדרשת הרעה משמעותית בנתונים המקרו כלכליים על מנת שבוועדה המוניטרית יבחנו את הצורך להפחית שוב את הריבית, שכן רמת הריבית הנוכחית, שהיא מרחיבה מאד, תומכת בפעילות הכלכלית במשק. רמת הפעילות הכלכלית במשק האטה אך במעט השנה ומוקדם מכדי לבחון את ההשפעה של האירועים הביטחוניים על הפעילות הכלכלית. 

לכן, בהעדר הידרדרות משמעותית בסביבה הכלכלית או שינויים משמעותיים במחירי הסחורות והמט"ח, הריבית צפויה להישאר על כנה בחודשים הקרובים, ולהיוותר נמוכה לפחות מספר חודשים לאחר עליית הריבית בארה"ב.

"בנק ישראל מעריך שקטנו הסיכויים להשגת יעד האינפלציה לצד עלייה בסיכונים לצמיחת המשק. כל זאת על רקע ההערכה שגם הכלכלה הגלובלית הורידה הילוך. בין אם הריבית תופחת בחודשים הקרובים ובין אם לאו, אנו צפויים לריבית אפסית לעוד זמן רב מאוד, מה שעשוי להמשיך ולתמוך בשוק האג"ח".

ריבית אפס ביחס לריבית הנוכחית אין בה כדי להשפיע באופן מהותי על המשק. המשק הישראלי מצוי בהרחבה מוניטארית מזה זמן ממושך בהתאם למדיניות אותה מנהיג בנק ישראל בנחישות. עד כאן הצד המוניטארי. היכן הממשלה? היכן המדיניות הכלכלית המעודדת צמיחה? למדנו שלטנגו דרושים שניים, אך במקרה זה הממשלה מעדיפה לצפות "בריקוד" ולא לנקוט עמדה ברורה ונחושה אשר רואה פני עתיד. 

מנתוני ההבזק לחשבונות לאומיים לשנת 2015 (הלמ"ס), התמ"ג במשק לשנת 2015 צפוי לצמוח בשיעור של 2.5%, לאחר עלייה של 2.6% בשנת 2014, ועלייה של 3.3% בשנת 2013. 

אכן התמונה קשה – אך בייתר פירוט ניתן לראות את אוזלת ידה של הממשלה בכך שההוצאה לצריכה ציבורית תעלה בשיעור של 2%, בהמשך לעלייה של 3.3% ב- 2014, ו- 4% בשנת 2013. מדוע יש ירידה בצריכה הציבורית? הרי כסף בשלב הנוכחי לא חסר, רק החודש נתבשרנו כי בחודשים ינואר-ספטמבר 2015 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך 3.8 מיליארד שקלים, זאת לעומת גירעון בסך 10.9 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, והגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2014 – ספטמבר 2015) עומד על  2.0% מהתמ"ג -בלבד! 

בנק ישראל מספק את הסביבה המוניטארית הנוחה מאד למשק, לעסקים ולפרטיים, והממשלה חייבת להיות אקטיבית ונחושה בכדי שהמשק יצמח בשיעורים גבוהים יותר-אחרת, וכפי שמשתקף מהנתונים האחרונים מגמת ההאטה תחריף. 

לסיכום בהחלט סביר להניח כי הריבית תיוותר ללא שינוי – והורדת הריבית לאפס תהיה מעניינת ברמה ההיסטורית של המשק – אך לא תתרום באופן משמעותי לכלכלה. המדיניות המרחיבה מאד לא יכולה להיות אפקטיבית ללא אקטיביות בצד הפיסקלי. אנו ממשיכים להחזיק בהערכה כי הריבית האפסית במשק תלווה אותנו עוד זמן רב. 

"בנק ישראל החליט לא להשתמש כתירוץ בגל הטרור כפי שעשה בעבר בצוק איתן והשאיר את הריבית על כנה, למרות שמלבד שער החליפין כל הפרמטרים האחרים תמכו בהורדת ריבית. תחזית האינפלציה כמו גם תחזיות הצמיחה, מצביעות על האטה משמעותית במשק וכל זה על רקע התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים הגלובליים. בנק ישראל מבין כי הורדה מינורית של הריבית כבר לא אפקטיבית. 

קשה להאמין שבסביבת ריבית זו ישנם דיבורים בממשלה על הענקת משכנתאות ב- 90% מימון. המשק עומד על חבית נפץ מסוכנת שעלולה להביא לסכנה אמיתית, כאשר משקי הבית ממונפים עד הצוואר בריבית אפסית. כאשר הריבית תתחיל לעלות, הדבר היחיד שעשוי להציל את המשק היא העובדה שהיתה הגבלה על אחוז המשכנתא מערך הדירה".

"בנק ישראל החליט גם החודש להשאיר את הריבית במשק על רמתה הנוכחית של 0.1%. הריבית נותרה על כנה על אף התנאים הנוחים לכאורה להורדת ריבית המתקיימים לאור סביבת האינפלציה הנמוכה, נתוני הצמיחה החלשים, המצב הביטחוני הרעוע והעובדה כי פחתו הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה בארה"ב על רקע מלחמת המטבעות העולמית במסגרתה הבנקים המרכזיים בסין ובאירופה החליטו לאחרונה על הורדות ריבית נוספות. 

נראה כי החשש מהמשך עליות במחירי הנדל"ן ובמחירי המניות והאג"ח בעקבות הורדת ריבית לרמה אפסית או שלילית, גבר על הנתונים הכלכליים החלשים שמפגין המשק. הבנק המרכזי צופה כי התועלת אשר נובעת ממהלך הורדה נוסף הנה מוגבלת, בוודאי כאשר הריבית ברמה קרובה לאפסית וכלל לא ברור אם הורדתה תניע את הצמיחה במשק, שכרגע מוחזקת ע"י צריכה פרטית מקרטעת ושוק נדל"ן מנופח. סביר להניח שהיחלשות השקל מול סל המטבעות האפקטיבי בתקופה האחרונה תרמה גם היא את חלקה להחלטה הנוכחית להשאיר את הריבית על כנה. לאור היחלשות היצוא וההשקעות במשק מתחילת השנה, סביבת האינפלציה הממותנת, הירידה בציפיות הצמיחה העולמית והמקומית וכן על רקע המצב המדיני-בטחוני אשר מוסיף לעננת אי-הוודאות באשר לפעילות הכלכלית במשק, נותר לראות אם בנק ישראל יישאר בעמדת המתנה לתנודות בשווקים ומהלכי הבנק האירופאי המרכזי, או שמא, למרות החלטת הריבית, יבצע מהלכים מוניטריים נוספים. בנוסף, לא ניתן לפסול כי נשק הריבית איבד מערכו וייתכן והמשק יזדקק להתערבות ממשלתית נוספת על מנת לחזור לפסים של צמיחה. להערכתנו מהלך זה מגולם בשווקים ולא צפויה בעקבותיו תנודה חריגה בשוק אגרות החוב או בשוק המניות. אנו עדיין ממליצים על מח"מ קצר-בינוני עם החזקה שקולה בין האפיק הצמוד לשקלי".

"החלטת בנק ישראל לשמור על הריבית ברמה הנוכחית נבעה מההערכה שסביבת האינפלציה האמתית בישראל כבר הגיעה לרף התחתון של יעד האינפלציה (האינפלציה ללא מוצרי האנרגיה וללא הוזלות אדמיניסטרטיביות עלתה ב- 1.0% ב- 12 החודשים האחרונים). המשק ממשיך לצמוח בקצב מתון ובנק ישראל לא מזהה התמתנות נוספת בפעילות בשלב זה, אם כי צוין שצפויה השפעת ממתנת בשל האלימות באזור: "אולם במידה ולא ייארך זמן רב ההשפעה צפויה להיות מתונה". לפי הערכתנו, בנק ישראל סבור שכעת אין סיבה להורדת ריבית אל מתחת ל-0.1% אך האופציה בהחלט קיימת, בתרחיש של הימשכות האלימות, בפגיעה ממושכת בפעילות".   

תגובתו של ניסן סולטן, סמנכ"ל התפעול של חברת בטוחה משכנתאות:

"בנק ישראל ממשיך עם המדיניות המוניטארית העקבית. הסיבה המסתמנת היא הפחד מההשלכות שייגרמו באם הבנק יבצע הפחתה נוספת. הירידה באינפלציה בחודשים האחרונים וצפי למדד שלילי גם בחודשים הקרובים, גורם לבנק ישראל לרצות מאד להפחית את הריבית. אך ההשלכות להפחתה כפי שציינתי, שתתבטא בעיקר ברכישת דירות ומשכנתאות (מה שיגרום לעליות במחירי הדירות) מביאה את הבנק לבצע חישוב "מסלול מחדש" ולהמשיך עם הקו המאוד ברור שלה והוא- להשאיר את הריבית על כנה.  תוסיפו לזה את יחסי השקל/מט"ח והרי לכם מתכון מצוין לתבשיל מאד איטי שנצטרך להמתין לאכול ממנו אולי עוד חודש (או יותר) כשהבנק יבצע הפחתה בפועל".

"בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית בישראל ללא שינוי כדי לא לשדר פאניקה לשווקים. הריבית בארץ נמצאת בשפל חסר תקדים של 0.1%. הורדת הריבית ל-0% היתה משדרת לשווקים שבנק ישראל נמצא בפאניקה, כי נגמרו לו הכלים אחרים לטפל באינפלציה הנמוכה בארץ. זה לא מצב שבנק ישראל מעוניין להיקלע אליו. כמו כן, לדעת בנק ישראל, המצב הכלכלי בארץ לא דורש צעד דראסטי כל כך. מה גם שהורדה של 0.1% בריבית ל-0% לא תשנה הרבה. המשק אמנם לא מציג צמיחה, אך כך גם שאר הכלכלות המפותחות, ולכן הורדת ריבית לא תסייע. כמו כן, האינפלציה בארץ נמוכה גם בשל מחירי הסחורות, שירדו מאוד השנה. למשל, מחירי הדלק ירדו השנה עקב ירידת הנפט. גם כאן הורדת ריבית לא תסייע, כיוון שירידת מחירי הסחורות אינה קשורה למתרחש בישראל".

 

"להחלטה על אי הורדת הריבית אין משמעות כלכלית, שכן המשק הישראלי נמצא עוד לפני גל הטרור במצב של ירידה בהשקעות והאטה כלכלית. החשש הינו שהתמשכות גל הטרור תדרדר את המשק לצמיחה שלילית לנפש בשנת 2016, בשל פגיעה בתיירות, במסחר והמשך הירידה בהשקעות במשק.הבעיה הקשה הינה שהמשק הישראלי נכנס למשבר הטרור ללא כריות הגנה, כשהוא כבר נמצא במצב של האטה כלכלית ולאחר שהמדיניות המוניטרית מיצתה את עצמה. תקציב המדינה שגובש לא כולל צעדים שיאפשרו למשק לעבור לתוואי של צמיחה, ואנו סבורים כי נדרשת מדיניות אקטיבית לעידוד השקעות במשק והאצת השקעות הממשלה בתשתיות, כדי להחזיר את המשק לתוואי צמיחה".

הבנק המרכזי המקומי משדר לשווקים כי רק מפנה חד שלילי ומובהק בפעילות הכלכלית יביא אותו להגדלת תמריצים. ההשפעות הריאליות של תמריצים מוניטרים מתרחשות בפיגור של מספר חודשים ולפיכך אנו סבורים כי על בנק ישראל להגדיל את רף הסיכונים על מנת לקדם פני ההאטה. 

במציאות הכלכלית המשתקפת אל מול עינינו ניתן להניח כי ריבית בנק ישראל לא תעלה במחצית הראשונה של שנת 2016 וספק גדול אם תעלה בשנת 2016. יתר על כך גוברים הסיכויים כי בנק ישראל יידרש להשיק תמריצים מוניטריים נוספים על מנת לתמוך בכלכלה ולהחליש את המטבע המקומי. אם עד לאחרונה בנה הבנק המרכזי את אסטרטגיית המטבע שלו על רכישת דולרים וציפייה כי הפד יעלה את הריבית בהתמדה במהלך הרבעונים הקרובים, הרי כעת נראה כי הפד יתקשה להעלות את הריבית יותר מפעם- פעמיים עד לתום שנת 2016. 

אסטרטגיית מיקור החוץ המוניטארית של בנק ישראל ספגה מכה קשה שכן בהינתן פער ריביות מינימאלי בין הריבית השקלית לריבית הדולרית ובהינתן הרחבות כמויות גדולות וגדלות מסביב לגלובוס, התערבות ספוראדית של הבנק המרכזי בשוק המטבע אינה משנה פני משחק בזירת המטבעות העולמית הגועשת ולראייה הצניחה החדה  בשער החליפין הנומינלי אפקטיבי מתחילת שנת 2015 בהמשך להתחזקות השקל ביחס לסל המטבעות בשנים האחרונות. 

הצמיחה החלשה של הצריכה הפרטית ברבעון השני של השנה ביחד עם התקדרות המציאות הביטחונית מהווים איתותים שליליים באשר למסוגלות של הצריכה הפרטית לגרור את עגלת הצמיחה בקצב מהיר בעתיד הנראה לעין.

העובדה ששוק העבודה המקומי מצוי בתעסוקה מלאה מהווה עוגן לתחזיות כלכליות אופטימיות, אולם השכר החציוני במשק נמוך ואין לחצי שכר במרבית ענפי המשק.