הריבית נשארה ללא שינוי בחודש נובמבר

סביבת האינפלציה מושפעת מגורמים בעלי אופי חד- פעמי- כפי שכבר ציינו בעבר, בבנק ישראל ממשיכים לראות בהפחתות החד פעמיות של המחירים (חשמל, אגרת טלוויזיה, דלקים, מס על אלכוהול ומע"מ) כגורם מרכזי לציפיות האינפלציה הנמוכות. בבנק ישראל מתייחסים לאינפלציה מנוכת אנרגיה והפחתות מחירים חד פעמיות הנושקת לרף התחתון של היעד (בסקירתנו מהשבוע שעבר הסברנו כי המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.7% ב-12 החודשים האחרונים ואם נוסיף את ההשפעות החד פעמיות, אותם בבנק העריכו ב-0.7% נוספים, נוכל לקבל אינפלציה של 1.4%).

הודעת הריבית הנוכחית משתמשת בטיעון דומה לפיו, בניכוי מחירי האנרגיה והפחתות מחירי החשמל והמים, קצב עליית המדד ב-12 החודשים האחרונים היה עומד על 1%. נוסיף לכך את הפחתות המחירים בחודשים אוקטובר ונובמבר אותם מעריכים בבנק בכ-0.4% ונקבל כי האינפלציה אכן הייתה משביעת רצון מבחינתם, בטח בהינתן הנתונים הנוכחיים. 

מלבד זאת, נראה שגם מצבו של שוק הנדל"ן תופס חלק מרכזי יותר במנעד הגורמים המשפיעים על מקבלי ההחלטות בבנק. קצב עליית מחירי הדיור ממשיך להיות גבוה וכך גם קצב נטילת המשכנתאות, שני גורמים המושפעים מאוד מרמת הריבית במשק.    

בבנק לא יוכלו להישאר מנותקים מהסביבה הכלכלית העולמית לאורך זמן- אנחנו האחרונים לצדד בהפחתת ריבית בישראל, בטח נוכח בועת הנדל"ן שלא עוצרת ועם זאת גם אנחנו לא מתעלמים מהתרבות הגורמים התומכים בהפחתת ריבית. ציפיות האינפלציה ממשיכות להיות נמוכות, השקל ממשיך להתחזק, היצוא ממשיך להציג ביצועים מאכזבים, מועד העלאת הריבית בארה"ב ככל הנראה יידחה, קיימת אפשרות להגדלת הפעולות המרחיבות באירופה, יפן וסין ובכלל מלחמת המטבעות ברחבי העולם ממשיכה להתעצם. ב"ימים כתיקונם" כל אלה היו מביאים להכרזה על הפחתת ריבית.

בבנק ישראל עדיין לא ממהרים לפעול ל"מיצוי נשק הריבית". אנו מעריכים שברבעון הקרוב ימתינו בבנק להתפתחויות חיוביות בשווקים, שישללו את הצורך בהפחתת ריבית בדגש על איתותים קונקרטיים יותר בנוגע למועד העלאת הריבית בארה"ב. כידוע, בבנק לא מרוצים, בלשון המעטה, מהתחזקותו המשמעותית של השקל, אשר רמתו עודנה עומדת בסביבה הנמוכה של 80 מול הסל. העלאת ריבית בארה"ב תתמוך כמובן בפיחות של המטבע המקומי ותפחית מעט מהלחץ על מקבלי ההחלטות שבבנק לפעול. בנוסף, יש לציין כי המדיניות המוניטרית כבר היום נחשבת למאוד מרחיבה. 

במידה ולא יתקבל שיפור מסוים במכלול הגורמים שצוין ו/או שבבנק יהיו בטוחים כי דחיית העלאת הריבית בארה"ב תימשך, לא יהיה ניתן לשלול הפחתת ריבית נוספת תוך רבעון. בהודעה הנוכחית צוין במפורש כי "הסיכונים לצמיחה אף גברו", הערה "יונית" המרמזת על אפשרות לנקיטת פעולה מצד הבנק בעתיד הלא כל כך רחוק. עם זאת, מרמז ועד פעולה, עשוי לעבור הרבה מאוד זמן אם בכלל (ראה ערך דראגי). 

הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה:

הקורלציה החיובית בין האג"ח המקומי לאג"ח האירופי תימשך בתקופה הקרובה

במהלך השנה האחרונה, הזכרנו לא אחת את רמת המתאם הגבוהה הקיימת בין ביצועי שוק האג"ח המקומי לביצועי שוק האג"ח האירופי (והגרמני בפרט). דבריו של דראגי בהחלטת הריבית האחרונה ורמיזותיו לגבי האפשרות להגדלת תכנית ההרחבה האירופית כבר בחודש דצמבר הקרוב (גם הפחת ריבית נחשבת להרחבה נוספת), לקחו את אגרות החוב הגרמניות לראלי שגרר את תשואתן לרמה הנמוכה ביותר שנמדדה מאז חודש מאי והתשואות ל- 5 שנים ירדו לטריטוריה שלילית. גם תשואות האג"ח המקומיות רשמו התמתנות קלה, אם כי לא משמעותית כמו זו של מקבילותיהן האירופאיות. במבט לפנים, אנו מעריכים כי האג"ח המקומי ימשיך לעקוב אחרי זה האירופי, בטח לאור הציפיות לדחיית מועד העלאת הריבית בארה"ב והאפשרות להורדת ריבית/הגדלת ה-QE  באירופה בעוד חודשיים. 

כיצד להתייחס למצב הביטחוני? – תלוי בקצב ההסלמה. בהודעת הריבית הנוכחית, צוין כי המצב הביטחוני המקומי עשוי להעיב על הצריכה הפרטית והתיירות המקומיים. פגיעה בצריכה הפרטית ותיירות וכפועל יוצא בצמיחה, מזמינה אולי הפחתת ריבית והמשך מדיניות מרחיבה. עם זאת, להסלמה קשה יותר, עשויה להיות בדיוק את ההשפעה ההפוכה. בייחוד הסלמה לאורך זמן העשויה לגרור פגיעה בגביה מיסים, פגיעה בגירעון, החרפה של החרם על ישראל, עלייה ב-CDS  על ישראל ואף עשויה להוביל לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. התרחשויות כגון אלו יגררו התנתקות מידית של התשואות בישראל ממגמת התשואות בעולם. על כן, יש להיות "עם האצבע על הדופק".