אלי צחור
28/10/2015
הריבית הנמוכה של השנים האחרונות הייתה הכלי העיקרי בה השתמשו קובעי המדיניות על מנת להוציא את כלכלות העולם מההאטה הקשה שהגיעו אליה לאחר המפולת בשנת 2008. אבל בתקופה האחרונה ישנן ספקות רבות לגבי "נשק" הריבית. יתכן מאוד שריבית אפס כבר לא מספיקה, כבר לא עושה את העבודה. להערכתנו הפתרון טמון במדיניות ממשלתית שמקטינה מיסים ומעודדת צריכה ובלשון מקצועית כלכלת צד ההיצע ובמילים אחרות מדיניות כלכלית הדוגלת בהפחתת מיסים על מנת ליצור ביקושים במשק ובכך לגרום לגידול משמעותי בתוצר שיחלחל לכלל המשק.
המועמד הריפובלקני לנשיאות דונאלד טראמפ פתח בשבוע שעבר את הקמפיין הכלכלי שלו כאשר גולת הכותרת היא התוכנית להפחתת מיסים. טראמפ לא טיפש, רק השבוע יצא מחקר שהראה ש2.1 טריליון דולר מוחזקים מחוץ לארצות הברית על מנת להימנע מתשלום מס באמצעות חברות זרות ותרגילי מס בינלאומיים. זאת מאחר וכיוון מס החברות בארצות הברית נושק ל40 אחוז. טראמפ לא היה הראשון שהציע תוכנית הפחתת מיסים אגרסיבית. הפעם הקודמת הייתה בתחילת שנות ה 80 של המאה הקודמת ושם זה הצליח מאוד. להלן בקצרה מה שעשה רונלד רייגן בשנות ה80.
ארצות הברית סבלה במהלך שנות ה 70 מסטגפלציה – שלוב של אינפלציה ושפל כלכלי. הכלי המרכזי של הבנק המרכזי היה מדיניות מוניטארית לעיתים מרחיבה ולעתים מרסנת. במהלך שנות ה 70 התברר שלמדינות זו השפעה מוגבלת מאוד על המשק האמריקאי . לפתרון הבעיה נרתמו פרופ' רוברט מנדל באוניברסיטת שיקגו, וכלכלן צעיר בשם ארתור לאפר, שמתמנה ב- 1971 ליועץ כלכלי במשרד האוצר בתקופת ממשל ניקסון.
מנדל ולאפר, פיתחו יחד מודל כלכלי המנסה להתמודד עם הבעיה.הם שילובו מדיניות פיסקאלית ומוניטארית. אחד מטענותיהם הייתה שהרחבה מוניטארית לא עוזרת יותר בהגדלת התוצר בדומה לטענות הנשמעות היום.
עפ"י מנדל ולאפר שיעורי המיסים בארצות הברית באותה תקופה, היוו חסם לצמיחה. הם גרסו שהפחתה בשיעורי המס תדחוף את כוח העבודה הלא מנוצל להיכנס לשוק עבודה, תביא לחיסכון רב בהוצאות הסוציאליות, ותוציא את המשק מהקיבעון הכלכלי בו היה שרוי. כמוכן הפחתת המס תביא, לאחר תקופה, לעליה בהכנסות ממסים, והדבר יגרום להתאוששות כלכלית ולעליה בחיסכון. מנדל הגדיר את הקיצוץ של שלושים מיליארד הדולרים בהכנסות ממסים, כהשקעה של ממשלת ארצות הברית במגזר הפרטי שתעזור להתעוררות כלכלית.
התפתחותה של "עקומת לאפר" ויישומה בפועל בשנת 1978 זכתה "תיאורית כלכלת צד ההיצע" לעניין רב מצידו של מושל קליפורניה דאז רונלד רייגן. לעשות סיפור ארוך קצר , ב-29 ליולי 1981 אישר הבית הלבן והסנאט את הפחתת המס הגדולה בהיסטוריה של ארצות הברית, שכללה קיצוץ במס של מאה חמישים מיליארד דולרים למשך שלוש שנים. כך הפכה, כלכלת צד ההיצע מתיאוריה למדיניות.
בפועל התברר שהפחתת המיסים בתקופת רייגן כנשיא הביאה לתהליך ארוך טווח של צמיחה שנמשך לאורך שנות ה 80-90 ולסיום המשבר המתמשך בכלכלה האמריקאית שהחל בשנות ה 70.
בימים אלו המשק האמריקאי צומח בשיעורים של 1.5-2.5 שנחשבים נמוכים מידי במונחים היסטוריים. כמו כן שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הינו הנמוך ביותר מאז שנות ה 70 ועומד על כ 62.4 אחוזים. הפעם הבעיה היא שונה אמנם , אבל הכלים לפיתרון נראים דומים לכלים של לאפר ושותפיו.טראמפ מפריח סיסמאות בכיוון הזה ומציע תוכנית מס משלו שמטרתה הקלה משמעותית בנטל המס, פישוט מבנה המס וחיסול מקלטי מס בינלאומיים:
-
פטור ממס ליחידים עד הכנסה של 25 אלף דולר ולזוגות בעלי הכנסה של 50 אלף דולר.
-
4 מדרגות מס במקום 7 כיום כאשר שיעור המס המקסימילי מעבודה יהיה 25 אחוזים במקום 39 אחוז כיום.
-
הפחתת מס החברות ל 15 אחוז מ39 אחוז היום
-
ביטול מס הירושה
-
מיסוי רווחי פעילות חברות אמריקאיות שהופקו מחוץ לארצות הברית
-
מס חד פעמי של 10 אחוזים על הכנסות חברות רב לאומיות שמוחזקות מחוץ לארצות הברית.
המטרה של התוכנית היא להקל על משקי הבית והחברות ובכך להגדיל את הרווחים של החברות ואת הצריכה הפרטית. המטרה השנייה היא שיפור המוטיבציה לעבודה ובכך להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק ובכך ליצר תנאים לצמיחה בת קיימה.מה שבטוח "נשק" הריבית אפס, כמדיניות עולמית אינו מספיק. ניראה שכלכלות העולם זקוקות לכלים נוספים בדומה למה שנעשה בארה"ב בשנות ה80.
רוסיה מחרחרת מלחמה:
להלן ציטוט ממה שכתבנו בברומטר החודשי בדצמבר 2014
"עוד נקודה חשובה שאנו מקווים שלוקחים אותה בחשבון- כשלרוסיה רע העולם יכול להיות אדיש אבל כשברוסיה המצב מאוד רע ,כמו שנראה הכיוון עכשיו, כדאי למצוא פתרונות הרגעה. שהרי במצב שבו אין מה להפסיד ורמת החיים צונחת בעשרות אחוזים, המלחמה הקרה בהחלט יכולה להתחמם"
כפי שהערכנו בתחילת שנה זו המצב הכלכלי החמור ברוסיה דוחף את פוטין להעביר את הפוקוס של העם אל מחוץ למדינה. עכשיו זה סוריה . פוטין לא המציא את זה.
בסוף שנות ה70 מחירי הנפט בשפל והכלכלה הרוסית במצב לא מזהיר. לאוניד ברז'נייב הנשיא הסוביטי דאז מחפש דרך להפנות את הזרקור של העם מהשפל הכלכלי והדרך הטובה ביותר היא מלחמה. רוסיה יצאה לעזור לממשלה הקומוניסטית של אז באפגניסטן ושקעה בבוץ האפגני שהיה גם בוץ כלכלי קשה עבורה והיה אחד הגורמים להתפוררות הגוש הסוביטי במהלך שנות ה 80. בעוד הכלכלה האמריקאית התחזקה הכלכלה הסובייטית הלכה מדחי אל דחי. רוסיה של פוטין 2015 עם תוצר בצמיחה שלילית של 4 אחוזים שוב הנשיא הרוסי יוצא למלחמה. פוטין לא למד היסטוריה ולא מעניין אותו ללמוד מה שמעניין אותו זה להעביר את הזרקור מהכישלון הכלכלי למקום אחר.
התפתחויות אחרונות :
הירידות האחרונות בשווקי העולם הם תיקון מתבקש לאחר תקופה ארוכה של עליות . הירידות באו על רקע של דחיית ההחלטה על העלאת הריבית ע"י ג'נט יילן. עצם הדחייה היא אינדיקציה לחולשה בכלכלה. ההשפעה על השווקים היא מנוגדת. ריבית נמוכה מכניסה כסף לשווקים וחולשת הכלכלה מביאה לחששות ויציאת כסף מהשווקים. השאלה היא איזה השפעה חזקה יותר. בטווח הקצר השוק הגיב בירידה, אבל לאור הריבית הנמוכה ניראה שהירידות לא יהיו מאוד חזקות.
אלי צחור-מנכ"ל ברומטר ניהול השקעות בע"מ
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
