ילדים עד גיל שלוש הילדים צריכים חינוך!

אבי קמינסקי,איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות קורא להעביר את מעונות היום ומסגרות החינוך עד גיל שלוש מאחריות משרד התמ"ת לאחריות משרד החינוך.
 

החינוך בישראל צריך להיות מופקד תחת משרד ממשלתי אחד – משרד החינוך, מגיל לידה. במיוחד בשלוש השנים הראשונות והקריטיות לחייו של הילד, בה מתעצבת ומתגבשת אישיותו ויכולותיו.

בישראל מתקיים כיום מצב אבסורדי במסגרתו נתונות מסגרות החינוך לפעוטות מגיל לידה ועד גיל שלוש באחריותו של משרד התמ"ת. 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל חיים כ-400,000 ילדים מגיל לידה על גיל 3. רק כ-20% מהם מטופלים בכ-1600 מעונות וכ-3100 משפחתונים ברחבי הארץ המוכרים על ידי משרד התמ"ת. בנוסף למעונות היום והפעוטונים אשר קיבלו "סמל מעון" ממשרד התמ"ת ונמצאים תחת אחריותו, קיים מספר בלתי ידוע של מסגרות פרטיות. מסגרות אלו אינן נתונות לכל פיקוח, ואינן פועלות במסגרת רישיון כלשהו. 

למרות שחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה- 1965 מחייב את המדינה להיות אחראית על החינוך בגיל הרך, ולפקח על כל מסגרת חינוכית העומדת בקריטריונים, בשטח לא מתקיים פיקוח נאות והמסגרות המפוקחות על ידי משרד התמ"ת הן רק אלה אשר פנו אליו על מנת לקבל את אישורו. גם הפיקוח שכבר מתקיים, מוגדר כ"פיקוח – על" ואינו יורד לרזולוציה של תוכן חינוכי. 

בפועל אין כיום במדינה משרד ממשלתי אחד המהווה כתובת מרכזית, משמש, מתכלל ומעניק את מגוון השירותים המתבקש ממדינה נאורה  בעשור השני של המאה ה- 21.

לכן, טובת הילדים היא להעביר את האחריות למסגרות מגיל לידה ועד גיל 3 למשרד החינוך!

חשיבות החינוך בגיל הרך היא קריטית! מחקרים מסכימים כי בשלב זה מתעצבות ומתפתחות יכולותיו השכליות והחברתיות של הילד ובה נרקמת ההתייחסות של הילד כלפי עצמו, כלפי סביבתו וכן מתעצבת ההתייחסות של הסביבה כלפי הילד. החוויות שחווה הילד בשנות חייו הראשונות הינן קריטיות לשלומו, לבריאותו הנפשית ולהתפתחותו השכלית והרגשית בהווה ובעתיד. פערים שעלולים להיווצר בשלב זה בגלל טיפול לקוי, עשויים ללוות את הילד למשך שארית חייו.

טיפול איכותי הוא חיוני! במיוחד בגיל הרך, ישנה חשיבות עצומה לסוג הטיפול שמקבל הילד כחלק מהתפתחותו התקינה. איכות הטיפול מושפעת מאיכות הקשר בין המטפל/ת לילד ובין הילדים לבין עצמם, והן מגודל הקבוצה, היחס בין מספר הילדים למספר המבוגרים, הכשרת מטפלות, איכות הצוות ועוד.

מי אחראי על הילדים שלנו? למרות ההיבטים החינוכיים, ההתפתחותיים והכלכליים המצביעים בברור על החשיבות שהמדינה תיקח על עצמה אחריות לחינוך מלידה ועד לתום כיתה י"ב (לפחות), המציאות בישראל שונה בתכלית. למרות ריבוי המשרדים המעורבים בגיל הרך והכל-כך קריטי, מלידה ועד גיל 6, הכוללים את משרד התמ"ת, משרד החינוך ומשרד הבריאות, אין גורם אחד שבאמת מחוייב לילדים מתחילתו ועד סופו. יצירת רצף חינוכי, אחידות בתוכן, בצורה ובמסרים היא חשובה ומשמעותית מאין כמותה.

העובדה שכיום, לא נמצא החינוך לפעוטות תחת אחריות משרד החינוך יוצר פערים וחסכים המשפיעים על התפתחותם של הילדים ומקשה עליהם במעבר בין מסגרות החינוך השונות.

תנו לאנשי חינוך לעסוק בחינוך! אבסורד הוא שממשרד כמו משרד התמ"ת אשר אינו אמון על נושאים חינוכיים נדרש לתת מענה בנושאים שהם חינוכיים גרידא ולתת מענה מקצועי שאינו מתחום התמחותו, כגון קביעת מדיניות חינוכית, בקרה על יישום תכנים חינוכיים או הדרכת הורים. מדינת ישראל אינה סבורה ככל הנראה, שילדים עד גיל 3 זקוקים לחינוך אמיתי, מקצועי וערכי. הגישה הינה כי ילדים קטנים הינם "בעיה" שצריך לפתור באמצעות בייביסיטר ולא דור העתיד של מדינת ישראל ברגעים המשמעותיים ביותר בהם מתעצבת אישיותו ויכולותיו.

לכן, המסקנה המתבקשת היא אחת: תנו למשרד החינוך להיות אחראי על חינוך הילדים שלנו מגיל לידה ועד לסיום כיתה י"ב. תנו להם לקבל מענה חינוכי אחיד ומקצועי ברצף מתמשך שרואה את חינוך הילדים שלנו בראיה מערכתית והוליסטית ונותן כתובת אחת, ברורה ומוחלטת, יחד עם מענה אמיתי לצרכיהם.