מצב הצעת החוק: עברה בקריאה ראשונה.
המצב כיום: השימוש בכסף מזומן מהווה אמצעי להלבנת הון, מימון טרור ופשיעה. אופיו האנונימי של הכסף המזומן מאפשר להשתמש בו למטרות בלתי-חוקיות שונות ולחמוק מתשלום מסים. קשה להעריך כמה מפסידה המדינה מתשלומי המסים, אך מקובל לחשוב שמדובר במיליארדי שקלים בשנה. קיומה של הכלכלה השחורה פוגע בלגיטימיות של שלטון החוק וגם יוצר אי שוויון בתשלומים. כדי לבחון את צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי הוקמה ועדת לוקר, ומסקנותיה של הוועדה אושרו בממשלה הקודמת, באוקטובר 2014.
מה אומרת הצעת אומרת?
איסור על שימוש במזומן בעסקאות מעל לסכום מסוים. עבור בעלי עסקים המגבלה היא 10,000 שקלים, ועבור מי שאיננו עסק – 50,000 שקלים. ההצעה אוסרת על קבלת צ'קים ללא ציון המוטב (אנשים שאינם עוסקים יוכלו לקבל צ'קים כאלה אם סכומם אינו עולה על 5,000 שקלים). ההצעה כוללת כמה הקלות עבור תיירים, בעלי רישיון לניכוי צ'קים ואחרים. לפי החוק החדש תוקם רשות שתפקח על התחום ולה סמכויות להטיל עונשים כספיים משמעותיים על העוברים על החוק.
השינויים הצפויים מאישור החוק:
מכיוון שההגבלה היא על עסקאות בסכומים גבוהים, סביר להניח שהיא לא תשפיע על פעולות יומיומיות של מרבית האזרחים. הפגיעה תהיה בעיקר באנשים שאינם מעוניינים להחזיק כרטיס אשראי, או שאינם זכאים לקבל כרטיס מהבנק. האנשים הללו יישארו ללא חלופה זמינה וייאלצו להוסיף להוצאותיהם גם תשלומים לחברות האשראי ולבנקים. נוסף על כך, החוק יהיה רלוונטי להון שחור המשולם בעסקאות שבבסיסן הן חוקיות ממילא. אם נשווה, למשל, בין עובדת בית בניקיון, שמקבלת תשלום בשחור, ובין סוחר סמים שאינו מדווח על הכנסות – סוחר הסמים ימשיך שלא לשלם מסים, ואילו עובדת הניקיון תמצא עצמה בתוך המערכת הבנקאית.
מי שאינו מחזיק כרטיס אשראי יכול להתמודד עם מגבלות החוק באמצעות שימוש בכרטיס דביט, שהוא כרטיס חיוב מיידי ("דביט קארד"). אלא שבישראל, בניגוד למדינות רבות אחרות, נעשה שימוש בעיקר בכרטיסי חיוב נדחה ("קרדיט קארד"). ההבדל בין הכרטיסים הוא בעמלות ובמועד התשלום לספקים: בכרטיס דביט העמלות נמוכות יותר ומועד התשלום לספקים הוא מיידי. לחברות האשראי אין מוטיבציה לשווק את כרטיסי הדביט, שכן הן מרוויחות עליהם עמלה נמוכה יותר. המפקח על הבנקים חייב את הבנקים להציע לכלל הציבור כרטיסי דביט עד לאמצע 2016, אך לא ברור כיצד הם יעשו זאת.
יש לציין שגם לכרטיסי דביט יש חיסרון – הוויתור על הפרטיות. כיום, אזרח שאינו מעוניין להחזיק בחשבון בנק יכול להתקיים בלעדיו, ללא מעקב אחר פעולותיו הפיננסיות. באופן חוקי ניתן לנהל משק בית במזומן ולקבל משכורת במזומן. אולם כאשר יעבור החוק, כל אזרח יידרש למעשה להחזיק בחשבון בנק ובכרטיס חיוב. המרוויחות העיקריות מהחוק יהיו חברות האשראי והבנקים, שירוויחו עמלות גם ממי שלא שילם עד כה. חשוב לזכור שגם הממשלה – קרי, הקופה הציבורית – תרוויח מצמצום הכלכלה השחורה. אך ייתכן שהרווח הזה יהיה שולי למדי, שהרי במקרים אחרים בעלי פוטנציאל גדול לרווח ממיצוי גביית מיסים הממשלה בוחרת להעניק הטבות או לא לפעול כלל. כך לדוגמה היה בעניין ה"רווחים הכלואים", שבו ויתרה הממשלה על עשרות מיליארדי שקלים שהיו אמורים להתקבל מתשלום מסים ישירים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.