משווקי החשמל בישראל תחת מתקפה צרכנית בבתי המשפט ולא ע"י המשרד להגנת הסביבה

מסתבר שלישראלים נמאס להיות פריירים! עד היום שילמנו 52 מיליון ש"ח בשנה, עבור פינויי מוצרי חשמל ישנים מהבית- למרות שכבר שנה שמגיע לנו פינויי בחינם, כשאנו רוכשים מוצר דומה חדש. (ההסבר לסכום מפורט מטה). מה שבטוח שקוראי הכתבה לא יצאו פראיירים יותר. 

עו"ד אריאל אלסנר, מומחה בדיני איכות והגנת הסביבה, המייצג לקוחות בתובענה הייצוגית הראשונה שהוגשה נגד משווק מוצרי חשמל מרכזי בישראל על סירוב המשווקים  לפנות ציוד חשמלי ישן: "כיום צרכני  הציוד החשמלי והאלקטרוני נאלצים לשלם עשרות ולעיתים מאות שקלים ללא צורך עבור הפינוי של המוצרים הישנים שמגיע להם בחינם. בסופו של יום הם נאלצים לתבוע  את המגיע להם בסיוע בתי המשפט, בכדי לקבל את כספם  בחזרה, ועל מנת לחייב את המשווקים לפעול ע"פ חוק הפסולת האלקטרונית". 

התביעה הראשונה בתחום הוגשה נגד ניופאן ע"י עו"ד אריאל אלסנר ביולי האחרון (2015) מטעם בני זוג בשנות ה- 70 מקריית אונו שאולצו לשלם עבור פינוי הטלוויזיה הישנה מביתם והחליטו לא לצאת פריירים. הם תבעו את היבואן והמשווק המרכזי בתחום מוצרי האלקטרוניקה בישראל בתובענה ייצוגית על 15 מיליון שקלים ושימשו דוגמא לעוד שורה של  תובענות ייצוגיות של צרכנים שעומדים על זכויותיהם. 

עוד הוסיף  עו"ד אלסנר, שהגיש את התובענה ביחד עם עו"ד יחזקאל סיבק ועו"ד גלי עציון: "לצערנו, בישראל היום אין אכיפה של חוק הפסולת האלקטרונית. היינו מצפים שכפי שהמשרד להגנת הסביבה טורח לאכוף את חוק האריזות ומטיל עיצומים כספיים כבדים על המפרים אותו, הוא יפעל בהתאם גם נגד משווקי מוצרי החשמל למלא את חובתם החוקית כלפי הצרכנים -  לקבל מהם  ציוד ישן במעמד המכירה ו/או לפנותה חינם מהבתים במעמד ההספקה כפי שהחוק מחייב אותם".

טיפים : אז מה בעצם מגיע לנו (הצרכנים) לקבל בחינם, לפי החוק? 

עו"ד אלסנר: "מטרת הפינויים בחינם, וללא הבחנה בין המותגים שמוחזרים, היא כדי לעודד ולהקל על הצרכן למחזר פסולת אלקטרונית. פשוט כדי למנוע את זיהום הסביבה של כולנו מהחומרים המסוכנים הרבים המצויים בפסולת הזו- כך שכולם מרווחים".  

כמה אנו חוסכים? כ- 52 מיליון ₪ בשנה.  הסכום מבוסס על תחשיב הנזק שהוצג בפני בית המשפט בתובענה הראשונה המוזכרת נגד אותו היבואן, מתוך הנחה שהיא שחקן מרכזי (אך לא מוביל) בשוק באופן הבא: אותו היבואן מוכר כ- 1 מיליון מוצרים בשנה. אם נניח שלא כל  100% מהצרכנים מעוניינים לפנות מכשיר ישן, אלא רק  כ- 17.5% מהם (נתון שנלקח ממחקר שנעשה ע"י "עמותת אדם טבע ודין"), זה מעמיד אותנו על 175,000 מוצרים שמוחזרים בשנה. 

בהערכה שהמחיר הממוצע שמשולם על פינוי עומד על 75 ש"ח למוצר, הרי שעלות הפינוי ללקוחותיו של אותו היבואן המדובר (בלבד) עומד על כ- 13 מיליון ₪ בשנה. עכשיו יש להתאים את המספר ליתרת השוק הארצי וליתר המשווקים בהערכה מינימלית של פי 4. מגיעים בקלות לכ- 52 מיליון ש"ח. כמובן שמחירי הפינוי יכולים להגיע גם ל 200 ₪ למוצרים גדולים, ולכן הסכום של כ- 52 מיליון ₪ הוא הערכת חסר מינימלית.

1.בכל חנות (פיסית או אינטרנטית) חייב להיות מוצב שילוט או פירסום שמסביר לצרכנים את זכויותיהם לגבי פינוי פסולת אלקטרונית; קודם כל שמגיע לכל צרכן להשיב לחנות מוצר ישן דומה במעמד קניית החדש, ושתיים שכל צרכן זכאי לפינוי חינם של המוצר הישן בעת אספקת המוצר החדש בביתו.

*התובענה הייצוגית נגד היבואן והמשווק המרכזי בתחום מוצרי האלקטרוניקה בארץ הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום ג' 9/6/2015 באמצעות עורכי הדין: עו"ד יחזקאל סיבק, עו"ד גלי עציון ועו"ד אריאל אלסנר, נגד יבואנית האלקטרוניקה ומוצרי החשמל "ניופאן" (ת"צ 19361-06-15). מצ"ב עותק –טרם הוגש כתב תשובה.