-
רבעון שלישי: רבעון טוב יחסית — התשואה על ההון תעמוד על 8.7%, רק במעט נמוכה מהתשואה ברבעון הקודם...
-
עונת הדוחות בסקטור הבנקים שוב בפתח, והבנקים צפויים לפרסם את תוצאותיהם לרבעון השלישי לשנת 2015 בשבוע הבא. מזרחי יפתח את עונת הדוחות ב-17 בנובמבר, כאשר שאר הבנקים החליטו, כרגיל, לפרסם כולם באותו יום, ב-19 בנובמבר (טבלה 1). אנו צופים עוד רבעון טוב יחסית, לענף הבנקאות, עם רווח ענפי של כ-2.0 מיליארד ₪, ירידה של כ-5% לעומת הרבעון הקודם ולעומת הרבעון המקביל אשתקד. אבל, הירידה נובעת בעיקר מאירוע חד פעמי (החלטת בית המשפט העליון בנושא גד זאבי – ראה בהמשך). התשואה על ההון צפויה לעמוד שוב על קרוב ל-9%, רק מעט מתחת לרווחיות הרבעונים הקודמים.
-
בעיקר כתוצאה מהחלטת העליון בנושא גד זאבי, אשר תקטין את הרווחיות הענף בכ-0.5% (מונחי תשואה על ההון)
-
רווחי הרבעון השלישי ייפגעו בעיקר מפסיקת בית המשפט העליון בנושא גד זאבי. החלטת העליון, מחייבת את הבנקים לשלם עוד כ-270 מ' ₪ הרבעון (מעבר לסכום שכבר הופרש), בגין ריבית הפיגורים שהבנקים גבו ממנו בשנים 2007-2009. הפסיקה צפוי להקטין את רווחי הענף בכ-8%, פגיעה של כ-0.6% במונחי תשואה על ההון. הנפגעת העיקרית תהיה כמובן הבנק הבינלאומי הראשון, בגלל החשיפה הגבוהה יחסית (פגיעה של כ-1.3% ממונחי תשואה על ההון), כאשר הענף כולו יפגע בכ-0.6%, במונחי תשואה על ההון.
-
מנועי צמיחה ברבעון: גידול באשראי, הפרשות נמוכות ורווחי שוק ההון. אבל המרווחים יתכווצו, ועלויות האשראי יגדלו
-
רווחי הרבעון השלישי ייהנו בעיקר בהמשך הגידול הנאה בתיק האשראי (גידול צפוי של כ-1.3% לעומת הרבעון הקודם), הפרשות נמוכות (כ-20 נ"ב, גבוהות אמנם מהרבעון הקודם, אבל עדיין נמוכות ברמה היסטורית) ומרווחי מסחר נאים. גם רווחי ההון יהיו נאים ברבעון, אך בעיקר אצל בנק לאומי בעקבות מכירת מניות ח"ל ברבעון השלישי. הגידול בתיק האשראי נובע בעיקר מביקוש ער למשכנתאות, ואשראי לעסקים קטנים ובינוניים. עלויות האשראי צפויות לעלות ולהגיע לכ-21 נ"ב ברבעון השלישי (לעומת 12 נ"ב ברבעון השני), בעיקר בגלל פיצוץ העסקה למכירת כלכלית למשפחת נקש. מרווחי האשראי יתכווצו בכ-18 נ"ב לעומת הרבעון הקודם, בעיקר בגלל הירידה הרבעונית במדד (עליה של 0.2% לעומת עליה של 1.1% ברבעון השני). רווחי המסחר וההון יישארו גבוהים יחסית (על אף פסיקת העליון שירשם בשורת רווחי המימון שאינו מריבית), אך בעיקר בלאומי, בזכות מכירת מניות החברה לישראל. עלויות השכר תמשכנה לרדת, בזכות צעדי התייעלות. יחסי ההון יישארו בעינם, באופן כללי, ברמה של 9.5%.
-
רבעון טוב לפועלים, ולמזרחי (תשואה של כ-10%); רבעון חלש לדיסקונט ובינ"ל (תשואה של כ-6%) ולאומי עם רבעון בינוני (8.4%).
-
פועלים ומזרחי צפויים להציג את התוצאות הרבעוניים הטובים ביותר, עם תשואה על ההון של קרוב ל-10% כל אחד, שעה שהבינלאומי ודיסקונט יאכזבו בעיקר בגלל פסק הדין בנושא זאבי (וירידת ערך של מניות הבינ"ל אצל דיסקונט). בנק לאומי ימשיך ליהנות מרווחי מסחר והון נאים, אשר להערכתנו יתרמו כ-2.5% לתשואה הרבעוני על ההון.
-
ביצועים טובים ב-2015, עד כה, אך...
-
רווחי הענף די מרשימים עד כה, ואנחנו מעריכים שרווחי הבנקים בתשעת החודשים הראשונים של 2015 יגדלו בשיעור נאה של 17% לעומת שנה שעברה (הגידול צפוי להיות גבוה בהרבה במונחי 2015 לעומת 2014, בגלל הרבעון הרביעי הגרוע בשנת 2014) ויהיו בין הגבוהים שרשם הענף זה קרוב לעשור. גם התשואה על ההון תרשים, ויעמוד על קרוב ל-10%, הגבוה בענף מזה קרוב לעשור, על אף הגידול בבסיס המניות והריבית הנמוכה.
בינלאומי |
בנק דיסקונט |
בנק לאומי |
בנק הפועלים |
בנק מזרחי |
במיליוני ₪ |
19 בנובמבר |
19 בנובמבר |
19 בנובמבר |
19 בנובמבר |
17 בנובמבר |
תאריך הדוח |
109 |
199 |
603 |
785 |
304 |
רווח נקי צפוי לרבעון 4 |
6.1% |
6.0% |
8.4% |
9.8% |
10.7% |
תשואה להון |
העתיד נראה הרבה פחות בהיר, להערכתנו, וכבר ברבעון הרביעי אנחנו צופים לרבעון טוב פחות, שכן הירידה במע"מ והצפי למדד שלילי עשויים להקטין את התשואה על ההון ביותר מ-2%. גם הצפי לשנת 2016 נותר מאתגר יחסית: הפעילות הכלכלית ממשיכה להיות מאכזבת, והסבירות להעלאת הריבית לפני המחצית השנייה של שנת 2016 ירדה מאוד. הסיכון לרפורמות בבנקים נותר גבוה, והבנקים ייאלצו ככל הנראה להיפרד מחברות הבת של כרטיסי האשראי, בתוואי זמן מהיר יותר מאשר צפינו. אמנם, מכירת החברות עשויה להניב רווחי הון משמעותיים בטווח הקצר, אך עשויה להקטין את רווחי הענף בטווח הארוך ב-5% ויותר. מזרחי ופועלים נותרים הבחירה המועדפת עלינו, בזכות היעילות הגבוהה ואיכות הרווחיות הגבוהה יחסית. ההסתבכות המשפטית בארה"ב נותרה הסיכון העיקרי עבור שניהם. אנחנו גם ממשיכים להמליץ קנייה על מניית דיסקונט, שלהערכתנו מראה סימנים ראשונים למפנה, ואולי גם סיכויים לדיבידנד ראשון במהלך שנת 2016. אנחנו שומרים על נייטרליות ביחס ללאומי וביחס לבינלאומי בעיקר בגלל היעילות הנמוכה יותר והיעדר דיבידנד בלאומי.
מחירי יעד ושיטת הערכה
בנק הפועלים (קנייה; מחיר יעד: 26 שקל)
מחיר היעד שלנו לפועלים הוא 26 שקל למנייה. מחיר היעד שלנו מתבסס על השווי הנמוך מבין שני מודלים של הערכה: (1) מודל צמיחה חד-שלבי של גורדון (המניב שווי הוגן של 27.8 שקל למנייה) ו - (2) מודל היוון תזרים צפוי מדיבידנדים (המניב שווי הוגן של 26 שקל למנייה). אנו מעדיפים להיות שמרנים, ומשתמשים במחיר הנמוך יותר כדי לקבוע את מחיר היעד שלנו. במודל השתמשנו בתשואה הצפויה על ההון לשלשת השנים קרובים, העומדת להערכתנו על 10.3%. אנו משתמשים בעלות הון של 10%, הנגזרת מממוצע נע של 24 חודשים של תשואת אג"ח ממשלתיות של 4.0% ובטא מול שוק של כ-1.2 מול ת"א-100 וקצב צמיחה פרמננטי נומינלי של כ-3.5% בדומה לקצב הצמיחה הממוצע הרב-שנתית של הכלכלה הישראלית. כמו כן, קצב הצמיחה הפרמננטית משקפת צמיחת ארוך־טווח נומינלית של כ-1.5%, ושיעור אינפלציה צפוי של כ-2% לשנה.
סיכונים ליעד המחיר שלנו הם (1) סיכויי אפסייד יכולים לבוא מפעילות כלכלית טובה מהחזוי, התייעלות לא צפויה בעלויות, תשלומי דיבידנד גבוהים מהצפי ומשיעורי ריבית גבוהים מהחזוי. (2) סיכוני דאונסייד נובעים בעיקר מדרישות רגולטוריות מחמירות מהצפוי להון, רפורמות נוספות בענף הבנקאות, צניחה משמעותית בפעילות הכלכלית, מקנס גדול בגין פעילות הבנק מול אזרחים אמריקאים ומחדלות-פירעון של לווה גדול. (3) סיכון נוסף נובע משינויים פוליטיים ומשינויים ואיומים גיאופוליטיים.
בנק מזרחי טפחות (קנייה; מחיר יעד 57 שקל)
מחיר היעד שלנו למזרחי הוא 57 שקל למנייה. מחיר היעד שלנו מתבסס על השווי הנמוך מבין שני מודלים של הערכה: (1) מודל צמיחה חד-שלבי של גורדון (המניב שווי הוגן של 69.1 שקל למנייה) ו - (2) מודל היוון תזרים צפוי מדיבידנדים (המניב שווי הוגן של 57.3 שקל למנייה). אנו מעדיפים להיות שמרנים, ומשתמשים במחיר הנמוך יותר כדי לקבוע את מחיר היעד שלנו. במודל השתמשנו בתשואה הצפויה על ההון לשלשת השנים קרובים, העומדת להערכתנו על 11.7%. אנו משתמשים בעלות הון של 10%, הנגזרת מממוצע נע של 24 חודשים של תשואת אג"ח ממשלתיות של 4.0% ובטא מול שוק של כ-1.2 מול ת"א-100 וקצב צמיחה פרמננטי נומינלי של כ-3.5% בדומה לקצב הצמיחה הממוצע הרב-שנתית של הכלכלה הישראלית. כמו כן, קצב הצמיחה הפרמננטית משקפת צמיחת ארוך־טווח נומינלית של כ-1.5%, ושיעור אינפלציה צפוי של כ-2% לשנה.
סיכונים למחיר היעד שלנו הם: (1) סיכויי אפסייד יכולים לבוא מפעילות כלכלית טובה מהחזוי, מביקוש ער יותר להלוואות משכנתא, מדרישות הון נמוכות מהצפוי ומהעלאת הריבית מוקדם מהצפוי. (2) סיכוני דאונסייד נובעים בעיקר מדרישות רגולטוריות מחמירות מהצפוי להון, רפורמות נוספות בענף הבנקאות, צניחה משמעותית בפעילות הכלכלית, מקנס גדול בגין פעילות הבנק מול אזרחים אמריקאים ומחדלות-פירעון של לווה גדול. (3) סיכון נוסף נובע משינויים פוליטיים ומשינויים ואיומים גיאופוליטיים.
בנק לאומי (תשואת שוק; מחיר יעד 17.5 שקל)
מחיר היעד שלנו ללאומי הוא 17.5 שקל למנייה. מחיר היעד שלנו מתבסס על השווי הנמוך מבין שני מודלים של הערכה: (1) מודל צמיחה חד-שלבי של גורדון (המניב שווי הוגן של 17.9 שקל למנייה) ו - (2) מודל היוון תזרים צפוי מדיבידנדים (המניב שווי הוגן של 17.5 שקל למנייה). אנו מעדיפים להיות שמרנים, ומשתמשים במחיר הנמוך יותר כדי לקבוע את מחיר היעד שלנו. במודל השתמשנו בתשואה הצפויה על ההון לשלשת השנים קרובים, העומדת להערכתנו על 8.9%. אנו משתמשים בעלות הון של 10%, הנגזרת מממוצע נע של 24 חודשים של תשואת אג"ח ממשלתיות של 4.0% ובטא מול שוק של כ-1.2 מול ת"א-100 וקצב צמיחה פרמננטי נומינלי של כ-3.5% בדומה לקצב הצמיחה הממוצע הרב-שנתית של הכלכלה הישראלית. כמו כן, קצב הצמיחה הפרמננטית משקפת צמיחת ארוך־טווח נומינלית של כ-1.5%, ושיעור אינפלציה צפוי של כ-2% לשנה.
סיכונים למחיר היעד שלנו הם: (1) סיכויי אפסייד יכולים לבוא מפעילות כלכלית טובה מהחזוי, מחזרה מוקדמת מהצפוי לחלוקת דיבידנדים, מרווחי הון גדולים מהצפי כתוצאה ממימושים נוספים, מדרישות הון נמוכות מהצפוי ומהעלאת הריבית מוקדם מהצפוי. (2) סיכוני דאונסייד נובעים בעיקר מדרישות רגולטוריות מחמירות מהצפוי להון, רפורמות נוספות בענף הבנקאות, צניחה משמעותית בפעילות הכלכלית, וחדלות-פירעון של לווה גדול. (3) סיכון נוסף נובע משינויים פוליטיים ומשינויים ואיומים גיאופוליטיים.
בנק דיסקונט (קנייה; מחיר יעד 8.7 שקל)
מחיר היעד שלנו לדיסקונט הוא8.7 שקל למנייה. מחיר היעד שלנו על מודל צמיחה חד-שלבי של גורדון, מאחר ודיסקונט אינו מחלק דיבידנד . במודל השתמשנו בתשואה הצפויה על ההון לשלשת השנים קרובים, העומדת להערכתנו על 7.7% אנו משתמשים בעלות הון של 10%, הנגזרת מממוצע נע של 24 חודשים של תשואת אג"ח ממשלתיות של 4.0% ובטא מול שוק של כ-1.2 מול ת"א-100 וקצב צמיחה פרמננטי נומינלי של כ-3.5% בדומה לקצב הצמיחה הממוצע הרב-שנתית של הכלכלה הישראלית. כמו כן, קצב הצמיחה הפרמננטית משקפת צמיחת ארוך־טווח נומינלית של כ-1.5%, ושיעור אינפלציה צפוי של כ-2% לשנה.
סיכונים למחיר היעד שלנו הם: (1) סיכויי אפסייד יכולים לבוא מפעילות כלכלית טובה מהחזוי, מחזרה מוקדמת מהצפוי לחלוקת דיבידנדים, מדרישות הון נמוכות מהצפוי, מהתייעלות מהירה מהצפוי ומהעלאת הריבית מוקדם מהצפוי. (2) סיכוני דאונסייד נובעים בעיקר מדרישות רגולטוריות מחמירות מהצפוי להון, רפורמות נוספות בענף הבנקאות, צניחה משמעותית בפעילות הכלכלית, וחדלות-פירעון של לווה גדול. (3) סיכון נוסף נובע משינויים פוליטיים ומשינויים ואיומים גיאופוליטיים.
.
הבנק הבינלאומי הראשון (תשואת שוק ;מחיר יעד 59 שקל)
מחיר היעד שלנו לבינלאומי הוא 59 שקל למנייה. מחיר היעד שלנו מתבסס על השווי הנמוך מבין שני מודלים של הערכה: (1) מודל צמיחה חד-שלבי של גורדון (המניב שווי הוגן של 59 שקל למנייה) ו - (2) מודל היוון תזרים צפוי מדיבידנדים (המניב שווי הוגן של 67 שקל למנייה). אנו מעדיפים להיות שמרנים, ומשתמשים במחיר הנמוך יותר כדי לקבוע את מחיר היעד שלנו. במודל השתמשנו בתשואה הצפויה על ההון לשלשת השנים קרובים, העומדת להערכתנו על 8.2%. אנו משתמשים בעלות הון של 9.5%, הנגזרת מממוצע נע של 24 חודשים של תשואת אג"ח ממשלתיות של 4.0% ובטא מול שוק של כ-1.1 מול ת"א-100 וקצב צמיחה פרמננטי נומינלי של כ-3.5% בדומה לקצב הצמיחה הממוצע הרב-שנתית של הכלכלה הישראלית. כמו כן, קצב הצמיחה הפרמננטית משקפת צמיחת ארוך־טווח נומינלית של כ-1.5%, ושיעור אינפלציה צפוי של כ-2% לשנה.
סיכונים למחיר היעד שלנו הם: (1) סיכויי אפסייד יכולים לבוא מפעילות כלכלית טובה מהחזוי, מדרישות הון נמוכות מהצפוי, מהתייעלות מהירה מהצפוי ומהעלאת הריבית מוקדם מהצפוי. (2) סיכוני דאונסייד נובעים בעיקר מדרישות רגולטוריות מחמירות מהצפוי להון, רפורמות נוספות בענף הבנקאות, צניחה משמעותית בפעילות הכלכלית, מפירוק גרעין השליטה ומכירת דרך השוק, וחדלות-פירעון של לווה גדול. (3) סיכון נוסף נובע משינויים פוליטיים ומשינויים ואיומים גיאופוליטיים.
מיכה גולדברג, מנהל מחלקת מחקר ואנליסט הבנקים של אקסלנס ברוקראז'
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.