קרן מרדכי
17/11/2015
דיון סוער התפתח בבית המשפט לתעבורה בירושלים, לאחר שהמשטרה התעקשה להגיש כתב אישום נגד נהג, שהיה מעורב בתאונה עם נפגעים, תאונה שהתרחשה בכביש חשוך בהרי ירושלים, בגשם ובערפל, בין הנהג הפוגע לבין שני כלי רכב שעמדו בנתיב נסיעתו, ללא אורות מהבהבים וללא משולש אזהרה.
עו"ד חנה דוד, שייצגה את הנהג הפוגע, מחתה נמרצות על עצם העמדת הנהג לדין כשנתיים וחצי לאחר הארוע, וטענה שהתאונה הייתה בלתי נמנעת.
בוחן התנועה, שמסקנות חקירתו גרמו להגשת כתב האישום נגד הנהג - התקשה להביא תימוכין לגרסתו. דיסק התמונות אותן צילם בשחזור התאונה - אבד, התמונות מליל התאונה היו מטושטשות עקב תנאי הראות הקשים, ובחקירתו כלל לא ידע לומר האם התאונה התרחשה בעליה בכביש, או בירידה. כמו כן, הפריז הבוחן בתנאי הראות שעמדו לרשות הנהג הפוגע – וחזר בו בדיון.
בויכוח שהתפתח בין עו"ד חנה דוד שייצגה את הנאשם, לבין בוחן התנועה – הגדיל בוחן התנועה וטען, שעל הנהג היה לנסוע במרכז הכביש, ולא בימינו. עו"ד דוד הצביעה על כך שאמירה זו נוגדת באופן חמור את חוקי התנועה המקדשים את השמירה על הימין בכל מזג אויר ובוודאי כאשר הראות לקויה.
כבוד השופטת שרית זוכובצקי-אורי מבית המשפט לתעבורה בירושלים, קיבלה את כלל טיעוניה של עו"ד דוד, וקבעה כי יש לבחון בכל תאונה את השאלה האם פעולת הנהג הייתה כשל הנהג הסביר, או שמא הוא התרשל. לדברי השופטת, הנהג הסביר היה מתקשה בתנאים הנתונים למנוע את התאונה.
בהחלטתה, זיכתה השופטת זוכובצקי-אורי את הנהג הפוגע מכל אשמה, ונזפה בנהג שרכבו נפגע בתאונה, תוך שהיא קובעת כי נהג הרכב המעורב בתאונה התרשל קשות, מעצם כך שלא הניח משולש אזהרה לפני רכבו, ולא הפעיל אורות מהבהבים תוך שהוא מעמיד את רכבו על נתיב תנועה חשוך ביום גשום.
לפני כשלוש שנים, בלילה גשום, נהג תושב כוכב השחר, מירושלים לביתו בכביש 458. לדבריו, תנאי הראות בכביש היו קשים, ולוו בגשם ובערפל. לפתע, הבחין הנהג ברכב העומד על נתיב התנועה שלו, ללא אורות – ולחץ בכוח על הבלמים. אך פעולתו זו לא מנעה את התאונה, והוא דחף את כלי הרכב - כתוצאה מפעולה זו נמחצו רגליו של נוסעמאחת המכוניות,שעמד בין הרכב הנדחף לרכב נוסף שניסה להניע אותו והיושבים ברכב נפגעו גם הם.
בוחן תנועה שחקר את התאונה, קבע שהנהג הפוגע התרשל, "כאשר סטה עם רכבו בחדות ימינה והתנגש ברכב פרטי שחנה בצד הדרך עם וינקרים דולקים". כתוצאה ממסקנותיו של בוחן התנועה, הוחלט במשטרה להגיש נגד הנהג כתב אישום.
הנהג הואשם בכך שנהג במהירות בלתי סבירה, בכך שסטה מנתיב הנסיעה, וכן בגרימת חבלה של ממש, בנהיגה בקלות ראש ובהתנהגות הגורמת נזק.
בצר לו, פנה הנהג לעו"ד חנה דוד, שוטרת תנועה לשעבר, העוסקת רבות בהגנה על נהגים מכתבי אישום המוגשים נגדם.
לדברי עו"ד חנה דוד, תיאור הבוחן את התאונה לוקה מאד בחסר, מפני שהרכבים עמדו על נתיב התנועה, ולא לצידו, לא הפעילו כלל אורות אזהרה, ולא הניחו משולש אזהרה לפני מכוניתם כדי להזהיר את המכוניות הנעות בכביש.
בדיון שהתקיים בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, כפר הנהג בכל ההאשמות נגדו .
הנאשם חשש כי מדובר בנסיון חטיפה בדיון העיד אחד המעורבים בתאונה כי ניגש לסייע לרכב הראשון בהתנעת רכבו, ובעודם עומדים מחוץ לרכביהם, התנגש הנאשם באחד הרכבים, ופגע בנוסע של הרכב הראשון שביקש עזרה.
הנאשם מצדו העיד, כי באותו לילה נסע מעבודתו שבירושלים לכיוון ביתו בכוכב השחר, דרך שאותה הוא עושה מזה כ-35 שנים. הוא העיד כי היה זה בשעת חשיכה, בתנאי מזג אוויר קשים, עם גשמים ללא הפסקה וראות לקויה ביותר. הנאשם העיד, כי עקב התנאים הקשים, נהג בדריכות ובעירנות לכל אורך הדרך. עוד ציין, כי נסע במהירות המותרת בחוק – בין 60-70 קמ"ש. כשהתקרב למקום בו עמדו כלי הרכב, הבחין לדבריו באור קלוש ביותר, ובלם מיד. לאחר מכן התנגש ברכב שעמד שם, בנתיב הנסיעה שלו.
"בשלב ראשון מיד חששתי שמדובר במלכודת שטמנו לי – באותם זמנים היו מקרים כאלה לצערי – ביימו מלכודות ומחסומים לאנשים, וברגע שיצאו – פגעו בהם הערבים שגרו סביבנו", העיד. "כשהבנתי שפניהם לשלום פתחתי את חלון הרכב. הם ביקשו עזרה, התקשרתי למוקד והזעקנו אמבולנס ומשטרה שטיפלו בכל האירוע. לא רק שלא היה אור דלוק כמתחייב על פי החוק ברכבים החונים, לא היה גם משולש אזהרה לפני הרכב. בניגוד לנטען, לא סטיתי מהנתיב שלי".
"מחפשים בנרות אחר אשם בתאונה כאשר מדובר בתאונה בלתי נמנעת"
"בתיק זה, לצערי, חיפשו בנרות את האשם בתאונה, למרות שכל הממצאים מעידים כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת, כאשר הנאשם נוסע בגשם ובחשיכה, לפניו נתקע רכב על נתיב נסיעתו, ללא אורות, והנאשם לא הצליח להימנע מפגיעה ישירה בו". אומרת עו"ד חנה דוד. לדבריה, כמות המחדלים של הבוחן בחקירת התאונה כה רבה, עד שאין מנוס אלא מזיכוי. כך למשל, טענה עו"ד דוד כי עד ליום הדיון לא ניתנו תמונות מקוריות מהאירוע, והתמונות שהוגשו לבית המשפט היו מטושטשות ולא ראויות להגשה. . מעבר לכך, טענה עו"ד דוד, כתב האישום הוגש על ידי המדינה רק כשנתיים וחצי לאחר התאונה, שיהוי בלתי מוסבר המאריך ללא נשוא (?) את עינוי הדין בעניינו של הנהג.
"הבוחן לא יודע כיצד נגרמה התאונה, וכל השערותיו לא מסתדרות"
עוד טענה עו"ד דוד, כי גם השוטר שהגיע לזירת האירוע העיד שהנאשם טען שלא היו אורות לרכב החונה, ולכן לא יכול היה להבחין בו. השוטר עצמו הדגיש עוד בדו"ח אותו מילא ביום האירוע, כי מדובר בכביש חשוך ללא תאורת רחוב.
"בוחן התנועה העיד כי התמונות מהאירוע צולמו בחושך ולכן הן מטושטשות – אך באותה נשימה הוסיף, כי לנאשם היה שדה ראיה של עוד 100 מטרים קדימה, דבר שאינו מתקבל על הדעת" אומרת עו"ד דוד. "ואכן, בוחן התנועה חזר בו בדיון, ותיקן שאולי מדובר היה ב-35 מטרים בלבד".
לדברי עו"ד דוד, חוסר המיומנות והמקצועיות של הבוחן ממשיך בכך, שגם הדיסק עם התמונות אותן צילם אבד, והוא לא ידע להגיד האם קטע הכביש בו ארעה התאונה נמצא בירידה או בעלייה. "כל העדים דיברו על עלייה ואז ירידה, והבוחן אפילו לא ידע לציין את הפרט החשוב של תוואי הדרך", טענה עו"ד דוד.
בחקירת בוחן התנועה, הוא נשאל, כיצד על הנאשם היה לנהוג ברכבו באותו קטע כביש, תחת תנאי מזג האוויר והראות הקשים, והוא השיב שלא בצד ימין של הכביש, אלא במרכז הנתיב. לדברי עו"ד חנה דוד, דבריו של הבוחן נוגדים ניגוד חמור את תקנות התנועה המצויינות באתר משרד הרישוי, ואשר מחייבות את כלי הרכב לשמור על הימין.
לדברי עו"ד דוד, הבוחן לא עשה ניסוי של התאונה כפי שמתחייב ממנו בחושך ובגשם, אלא הסתפק במתן הערכה כללית. לאור כל זאת, לרבות התקלות בבדיקת הבוחן, ולאור העובדה שהנהג של הרכב הנפגע לא התייצב לעדות – ביקשה עו"ד דוד לזכות את הנאשם, ולו מחמת הספק.
ביהמ"ש: לא הוכחה כל רשלנות בהתנהלות הנאשם או בנהיגתו לפני מספר ימים קיבלה השופטת שרית זוכובצקי-אורי, מבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, את טיעוני עו"ד דוד, והחליטה לזכות את הנאשם מכל אשמה. "לאחר בחינת העדויות, אני סבורה כי אין ראיה חד משמעית לכך שאורות הרכבים החונים דלקו, למעט עדותו של נהג רכב השני אשר לו אינטרס מובהק בהרשעה", קבעה השופטת בהחלטתה. "בנוסף, לא היתה מחלוקת כי לא הוצב מאחורי כלי הרכב משולש מחזיר אור".
עוד קבעה השופטת, כי הבוחן לא בדק את השפעות הגשם החזק שירד, ואת העובדה שמדובר בנסיעה בעלייה, דבר המשפיע על שדה הראייה של הנאשם. "משכך, לא ניתן לקבוע במידת הוודאות הנדרשת מה היה שדה הראייה של הנאשם בזמן התאונה", פסקה השופטת.
"בהיעדר ראיות עובדתיות חד משמעיות אניח לטובת הנאשם כי בלם, וסטה קלות ימינה ברגע שהבחין בכלי הרכב שעמדו לפניו".
השופטת גם קיבלה את טענת עו"ד דוד, לפיה לא רק שאין לראות בנהיגה בימין הדרך בצמוד לשוליים רשלנות, אלא זוהי אף חובה חוקית.
"לא הוכחה כל רשלנות במהירות שבה נסע הנאשם", ציינה השופטת. "על הנאשם אכן לצפות סכנות בדרכו, ובכלל זה רשלנות של נהגים אחרים, בשעת לילה מאוחרת ובמזג אוויר קשה. השאלה היא האם הנהג הסביר – אדם מן היישוב – היה נוהג אחרת בנסיבות העניין, ומצליח למנוע את התאונה".
לאחר בחינת הראיות, מסקנתה של השופטת היתה כי במקרה הנדון, האדם הסביר לא יכול היה לנהוג אחרת כדי למנוע את התאונה. "לפיכך, אין לקבוע כי הנאשם התרשל בתגובתו לאירוע", פסקה.
אך השופטת לא רק שזיכתה את הנאשם מכל אשמה, אלא הוסיפה ומתחה ביקורת על התנהגות נהגי כלי הרכב המעורב בתאונה: "העמדת רכב בחשיכת הליל, במזג אוויר סוער ללא אורות, וחמור מכך – בתוך הנתיב וללא משולש אזהרה המתריע מפניו כדין – הינה בבחינת רשלנות של ממש", קבעה השופטת.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
