תגובת אנליסטים>>הריבית ללא שינוי כי המצב לא מאפשר אחרת

"בנק ישראל ממשיך עם המדיניות המוניטרית העקבית ומשאיר את הריבית על כנה ברמה של 0.1%. גל הטרור שפקד את צרפת והכוננויות באירופה מחשש לגל טרור נוסף עלול לפגוע בייצוא הישראלי (ע"י החלשות גוש היורו) , כמו גם בסיכויי המשק לחזור לצמיחה, מה שנתן משקל נוסף להחלטה להשאיר את הריבית על כנה.  מנגד, בארצות הברית מתחזקות ההערכות כי הריבית תעלה בחודש דצמבר. סגן יו"ר הבנק הפדרלי ונגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר אף רמז לכך ואמר כי "הפד עשה כמיטב יכולתו כדי להכין את השווקים הבין לאומיים לריבית גבוהה יותר"- האם אנו נכנסים לעידן חדש/ישן ובקרוב נראה עלייה בריבית? רק הזמן יגיד".

 

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר, ציין כי "מול בנק ישראל עומדת היום דילמה קשה: מצד אחד, תחזיות האינפלציה והצמיחה מצביעות על האטה משמעותית במשק מה שמרמז על צורך בהרחבה מוניטרית. מנגד, בנק ישראל יודע שהגדלת הפעילות המוניטרית תביא להעצמת ניפוח בועות בשוק ובראשן בועה בנדל"ן. בחודש האחרון פורסמו שני דיווחים סותרים על מחירי הנדל"ן: האחד של משרד השיכון והשני של השמאי הממשלתי. על פי משרד השיכון המחירים ירדו ואילו לפי השמאי הממשלתי המחירים עלו. המשותף לשני הדיווחים הינו שמספר העסקאות ירד ברבעון השלישי, מה שמראה על התקררות בשוק הנדל"ן, נתון אשר יכול להגדיל את מרווח התמרון של בנק ישראל".

אילן ארצי מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות הלמן אלדובי בתגובה להחלטת הריבית : בנק ישראל ממשיך לתמוך במדיניות מרחיבה אך מבין שהורדת ריבית לא תתרום לצמיחה.  בנוסף, העלאת ריבית בארה"ב נראית קרובה מתמיד וזה לבדו צפוי לתמוך בהיחלשות השקל, בייצוא ובפעילות העסקית

 

בנק ישראל ממשיך לתמוך במדיניות מוניטרית מרחיבה אך עם זאת הוא מבין כי כלי הריבית כבר מזמן איבד מיכולת ההשפעה שלו על השוק. נתונים שהתפרסמו לאחרונה כמו- צמיחת המשק ברבעון האחרון,

המדד המשולב ונתוני האבטלה תומכים בהחלטת בנק ישראל שלא להפחית את הריבית על אף ההרעה בתחזיות הצמיחה ל-2015-16 ונתוני האינפלציה הנמוכים מהיעד.

בנוסף, הפחתת ריבית נוספת תתמוך בהמשך עליית המחירים בשוק הנדל"ן – תוצאה בלתי רצויה בתקופה הנוכחית. כמובן שמעבר לשיקולים אלו, הסבירות הגבוהה לעליית ריבית בארה"ב כבר בפגישה הקרובה שתערך בדצמבר מאפשרת לבנק ישראל לדחות קבלת החלטה לתמיכה בייצוא ובפעילות העסקית עד לאחר בחינת ההשפעות של המהלך. בכך בנק ישראל משאיר לעצמו "כדור אחרון במחסנית" לפני שיעלה הצורך במהלכים אחרים כגון הרחבה כמותית. 

 

חן הרצוג, כלכלן ראשי, BDO Consulting Group:המשק הישראלי נמצא במצב של האטה כלכלית, והאינדיקטורים האחרונים מעידים על ירידה ביצוא ובהשקעות במשק. המשק נמצא כבר תקופה ארוכה בסביבה של ריבית אפסית, ולכן כלי הריבית כבר איננו אפקטיבי כדי להביא להאצת הצמיחה. במצב זה של האטה כלכלית בתנאי ריבית אפסית, הכדור עובר למדיניות הממשלתית, שצריכה לשאת לבדה במשימה של החזרת המשק לתוואי של צמיחה. הבעיה היא, שתקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר, אינו כולל צעדים מספקים לעידוד הצמיחה והאצת ההשקעות במשק.  הירידה בהשקעות במשק, למרות סביבת הריבית הנמוכה מעידים בבירור על כשל שוק המחייב התערבות חירום ממשלתית, הן באמצעות הגדלת ההשקעה בתשתיות ע"י הממשלה והן באמצעות עידוד השקעות המגזר הפרטי. אולם תקציב המדינה שאושר אינו כולל את הצעדים הנדרשים לעידוד השקעות במשק, וגרוע מכך, רמת ההשקעות בתשתיות תחבורה על פי תקציב 2016 היא הנמוכה ביותר בשבע השנים האחרונות".

"בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית במשק לחודש דצמבר על כנה, החלטה זו נראית צפויה לאור התפתחויות המאקרו האחרונות בעולם ובמשק הישראלי והצהרת הבנק כי מהלך נוסף של הורדת ריבית יתרחש רק תחת תנאים דרסטיים. תומכים במהלך זה הם נתוני הצמיחה של המשק הישראלי לרביע השלישי של 2015, אשר נכון לעכשיו הינם מעודדים ומראים התאוששות קלה של המשק כאשר הפעם הגידול היה לא רק בצריכה הפרטית אלא גם ביצוא. למרות מדד המחירים החיובי לחודש אוקטובר נראה כי סביבת האינפלציה עדיין שלילית וכי רק בטווח הבינוני היא תתכנס לקצה התחתון של טווח בנק ישראל. עם זאת, כרגע לא נראה כי מהלך נוסף של הורדת ריבית יתרום במשהו להתכנסות לגבול יעד יציבות המחירים ולא מן הנמנע כי שיקול זה עמד מול עיניה של הועדה המוניטרית בהחלטתה להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית. בנוסף, לא ניתן לפסול כי אחד משיקולי הבנק היה הסבירות בה יעלה הפד את הריבית בארה"ב בהחלטתו הבאה בדצמבר. לאור נתוני התעסוקה החזקים והאינפלציה החיובית בארה"ב רוב טיעוני הפד בנוגע לאי העלאת הריבית, כפי שטען בחודש אוקטובר, התפוגגו. אם נוסיף לכך את דעותיהם של ראשי הפד כפי שהשתקפו בפרוטוקול הישיבה האחרונה ניתן להניח כי ההסתברות להתחלת מהלך העלאות ריבית בארה"ב גדלה בצורה ניכרת. תחת הנחה זו ייתכן מאד ובנק ישראל החליט להמתין ולראות כיצד ינהג מקבילו האמריקאי בפגישתו הבאה. להערכתנו מהלך זה לא הפתיע את השווקים ולא צפוי שנראה תנודות מהותיות בשוק אגרות החוב".

 

יניב חברון , הכלכלן הראשי של אקסלנס בתגובה להחלטת הריבית: "בבנק ישראל ממשיכים להמתין לניכוי מדדי נובמבר- ינואר, שצפויים להציג ביצועים חלשים יחסית, ולתלות את ה"אין- אינפלציה" בשנה האחרונה בגורמים חד פעמיים. בהודעה הנוכחית משתדלים בבנק להדגיש עוד יותר את השפעתם השלילית של הגורמים החיצוניים, כאשר מציינים שהמדד הסחיר (זה המייצג את מחירי מוצרי היבוא), ירד ב-12 החודשים האחרונים בשיעור שיא של 3.1%- ואילו המדד הלא- סחיר הציג לעומתו עלייה של 0.6%. אמנם, ניתן לייחס חלק מירידת המחירים במדד הסחיר לחזקתו של השקל, אך אין ספק שגם להאטה בפעילות הכלכלית העולמית ולירידה במחירי הסחורות יש חלק לא מבוטל בהשפעה השלילית.  עד לפני כחודשיים ברור היה שבבנק ישראל ממתינים להתפתחויות בארה"ב, והכוונה היא כמובן להעלאת הריבית שם. זה לא שעדיין לא מצפים לראות את הריבית עולה בקרוב, אלא שהחודש נכנס למשוואה גורם נוסף והוא האפשרות לנקיטה בצעדים מרחיבים בגוש האירו. אנו כידוע לא מאמינים שיש בכך צורך (או שב-ECB יחליטו לפעול בדצמבר), אך אם לשפוט לפי הודעת הריבית נראה שבבנק לוקחים אפשרות זו בחשבון ומציינים שהשווקים הפיננסיים מייחסים הסתברות גבוהה לאפשרות שהריבית בגוש האירו תופחת. להרחבה באירופה יש כמובן השלכות לא מבוטלות על ישראל, בייחוד לאור קשרי היצוא הענפים עם מדינות הגוש ולכן, סביר שבבנק ישראל מתכוננים גם לתרחיש מהסוג הזה. לסיכום, איננו צופים הורדת ריבית נוספת בתקופה הקרובה (אם בכלל), בוודאי אם הריבית בארה"ב תעלה בדצמבר. עם זאת, הדרך לתחילתו של הצמצום המוניטרי בישראל עוד ארוכה, בוודאי במידה ובגוש האירו יחליטו לנקוט בצעדים מרחיבים נוספים.