ביקורת >> תזכיר חוק הבראת החברות גובש במעבדה, לא יכול להיות שבוועדה שגיבשה אותו לא ישב לפחות אדם אחד שעוסק בפרקטיקה

 

 
 

עידו אסייג
FacebookTwitter Whatsapp
14/12/2015

מתוך 832 הליכי חדלות פירעון שנפתחו ברחבי הארץ בשנת 2014, רק 4% הלכו להקפאת הליכים או הסדר נושים
  ***
דוד האן, כונס הנכסים הרשמי: "חוק הריכוזיות צמצם יכולת גיוס הון בחברות אחזקה ב'קומות הגבוהות', לכן נראה בשנים הקרובות יותר מקרי חדלות פירעון בחברות תפעוליות"

במסגרת שולחן עגול בנושא הבראת חברות שקיימה פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel לבכירים בבנקים, נותני אשראי מחברות הביטוח, בתי ההשקעות ובכירים בעולם המשפט ציינה השופטת בדימוס ורדה אלשיך, לשעבר שופטת הפירוקים בבית המשפט המחוזי בת"א כי "בעוד שבארה"ב, חברות מגיעות להקפאת הליכים לפני שהן קורסות ולא אחרי, בישראל ישנה נטייה להיצמד לתרבות ה "סמוך יהיה בסדר" ולהיזכר מאוחר מדי שיש בעיה שצריך לטפל בה. כל הנוגעים בדבר עובדים להצלת החברה, ואם יגיע משקיע והחברה תינצל מי שייהנה בראש ובראשונה יהיו בעלי העניין, אבל הם מצדם לא מעוניינים להפשיל שרוולים ולהכניס את ידיהם למים העכורים ולהזרים כסף חדש לחברה, מדוע זה צריך להיות כך?, אני ציפיתי שתהיה התייחסות לסוגיית תרומת הבעלים בתזכיר החוק שפורסם".

במהלך המפגש, הוצגו ממצאי סקירה לשנת 2014, אשר פורסמה על ידי האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי. בין הממצאים הבולטים שעלו מהסקירה ,נמצא כי מתוך 832 בקשות בהליכי חדלות פירעון שנפתחו בבתי המשפט ברחבי הארץ, רק ב- 4% מהמקרים נפתחו בקשות לצורך הקפאת הליכים או הסדר נושים. 

רו"ח ועו"ד אשי אנגלמן, מחלקת הבראת חברות בחברת הייעוץ של PwC Israel, הציג את הפרקטיקה המקובלת להבראת חברות, כפי שהיא מיושמת בפירמה הגלובלית ואף התייחס לממצאי הכנ"ר לגבי אחוז החברות ההולכות להקפאת הליכים וציין כי "מדובר בנתון חריג ונמוך באופן משמעותי ביחס למה שמקובל בעולם. מנתונים שפורסמו על ידי רשתPwC  העולמית, נמצא כי 90% מהחברות במדינות מערב אירופה נכנסות לתהליכי הבראה פנימיים וחיצוניים עוד לפני ההגעה למשבר הנזילות, שם מרחב התמרון והאפשרויות הוא מצומצם במיוחד. במידה ובישראל יתאימו עצמם לסטנדרט הגלובלי, הנושים יוכלו להבטיח את תהליך הבראת החברות בשלב הרבה יותר מוקדם ממה שקיים כיום".  

בהמשך התייחסותה של אלשיך לתזכיר הצעת החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי היא ציינה כי "מהתזכיר נראה כי מדובר במקרה של "תפסת מרובה לא תפסת", והתזכיר מטפל בכל הנושאים -פירוק, הבראה פשיטת רגל, ולכן יש סתירות פנימיות בין סעיפים אחדים בחוק. לא יכול להיות שבוועדה שתפקידה לנסח את סעיפי החוק, לא יושב לפחות אדם אחד שעסק בפרקטיקה, זה מחויב המציאות. לא ייתכן שלא דיברו עם אף שופט מכהן או שופט בדימוס שהתנסה בטיפול בכל הסוגיות שהתזכיר מנסה לפתור".  בעיה נוספת אשר לדעת אלשיך עולה מתזכיר החוק היא שיקול הדעת השיפוטי: "ניתן לראות כי החוק מצמצם לגמרי את שיקול הדעת השיפוטי, אומרים לשופט לשחק 'ראש קטן' ". אלשיך ציינה לחיוב נקודה נוספת העולה מהחוק: "הרצון להגיע להליכים של הבראת חברות ולא לפירוק, כפי שהיא מצטיירת מתזכיר החוק, היא דבר נכון וחיובי. חברה שעוברת הקפאת הליכים יכולה בסופו של דבר להגיע לפירוק, אך לא להיפך".
 
בהמשך דבריה ביקרה אלשיך את העובדה כי תזכיר החוק מותיר הרבה מקום לפרשנויות: "אנחנו עושים חוק במעבדה ומחר יקום עו"ד עם רעיון ופרשנות חדשה ויעלה אותם בבית משפט. חוק עם ריבוי פרשנויות הוא רע ומאריך ומסרבל את ההליך המשפטי". אלשיך ביקרה גם את העובדה שמעלים בתזכיר החוק מקום למו"מ סודי לחברות בקשיים וטוענת כי מדובר בסעיף מנותק מהמציאות: "בארץ יודעים כל מה שקורה וגם מה שלא קורה. מו"מ סודי לחברה בקשיים, סופו להתפרסם תוך ניפוח המצב, הרבה מעבר למצב האמתי ולגרום נזק ממשי לחברה".   

פרופ' דוד האן, כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) והאפוטרופוס הכללי ציין כי " האתגר הגדול ביותר במצב של חדלות פירעון הוא לייצר תיאום מוחלט בין כל השחקנים שלוקחים חלק בתהליך. אם ניתן לעשות זאת ללא התערבות של בית המשפט, מה טוב". בהמשך הוסיף, "הליכי הבראה ופירוק בחברות תפעוליות מורכבים הרבה יותר מאשר בחברות אחזקה. חוק הריכוזיות שצמצם פירמידות, פגע במידה מסוימת ביכולת הפיננסית לגייס הון 'בקומות הגבוהות' של קבוצות האחזקה, כתוצר מכך אנחנו נראה בהמשך את מעבר כובד המשקל בסוגיות חדלות פירעון לחברות תפעוליות".

האן הוסיף וציין כי " האינטרס המשותף של כולם, כפי שהוא בא לידי ביטוי גם בתזכיר החוק, הוא להקדים ככל שניתן את ההכרה בכך שהחברה נמצאת בבעיה. ככל שהחברות, בעידוד הנושים, ישכילו להקדים לבצע את פעולות המנע, כך סיכויי החוב של החזרי הנושים יגדלו".


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.