הצרכנים הם קורבנות של חוסר התחרות

שר האוצר משה כחלון: "הצרכנים הם קורבנות של חוסר התחרות" "שלושת הבנקים הגדולים בישראלים אוחזים נפח שוק של 73%. זה תחרות? זה בכלל אמיתי? אף מדינה נורמאלית לא יכולה לאפשר דבר כזה. להיות שר אוצר זה דבר מחייב. מחייב להתערב בכל מקום שיש בו כשל שוק"

שר האוצר, משה כחלון קיבל לידיו את מסקנות הביניים של הוועדה להגברת השירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל מיושב הראש, דרור שטרום. מטרת הוועדה היא להגביר את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. ההמלצות מתמקדות בשתי סוגיות עיקריות והן הכנסת שחקנים חדשים לתחום האשראי הקמעונאי, ויצירת תשתית טכנולוגית ורגולטורית לפעילותם. הדו"ח הסופי יגובש לאחר קבלת הערות הציבור.

הוועדה ממליצה כי חברות האשראי תופרדנה מהבנקים הגדולים בתוך 3 שנים. מהלך זה צפוי להגדיל את מספר השחקנים המתחרים בשוק, ולהביא לנטרול ניגוד העניינים הקיים היום לחברות אלו, אל מול בנק האם, בתחרות על אשראי צרכני. בנוסף, יבוטלו חסמים רגולטורים שיקלו על גופים מוסדיים להעניק להם אשראי. ההמלצות צפויות לאפשר את כניסתו של הון מוסדי לשוק האשראי הקמעונאי. 

המלצות נוספות של הוועדה אוסרות על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אלא אם יהיו מסוג debit. בעוד כשנה יוצג מתווה פיקוח על "שירותי ייזום פעולות" ו"שירותי מידע", כך שחברות טכנולוגיות יתממשקו למוסדות פיננסיים באמצעים טכנולוגיים (לרבות API). כמו כן, הוועדה תאפשר לספקי אשראי לאשר ללווים לשעבד שעבוד שני, וכך תאפשר תחרות נוספת לעסקים קטנים.

בסוגיית יצירת תשתית טכנולוגית והרגולטורית, ממליצה הוועדה לשנות את מבנה הבעלות של חברת שב"א אשר עליה מתבססים שירותי התשלום במשק. שינוי הבעלות ימנע את חסימת התחרות באמצעות שליטה בתשתית. שנתיים לאחר מועד ההפרדה, תתבצע סליקה יומית לכרטיסי האשראי.

הוועדה גם ממליצה על הסדרת כלל שירותי התשלום במשק על בסיס עקרונות רגולציה בינלאומיים. ההמלצות ייצרו ודאות רגולטורית לשחקנים חדשים, ויסדירו את כניסתם ופעילותם של מנפיקים, סולקים, מנהלי חשבונות תשלום ושירותי מידע. כמו כן, הוחלט כי צוות משותף למשרד האוצר ובנק ישראל יציע מתווה מפורט של ביטוח פיקדונות, על מנת להתאים את המשק לסטנדרטים בינ"ל בנושא, לחזק את יציבות המערכת הבנקאית כולה, ולהפחית חסמי תחרות.

המלצות נוספות של הצוות נוגעות להקלת הרגולציה על גופים פיננסיים חדשים וקטנים. בנוסף, תושלם האסדרה על חברות מימון חוץ בנקאיות כולל פלטפורמות P2P. גופים אלו יפוקחו על ידי משרד האוצר. 

שר האוצר, משה כחלון: "טיפול ביוקר המחיה מתחיל בבנקים. טיפול ועזרה לעסקים הקטנים, מתחיל בבנקים. חוסר התחרות עולה לצרכנים המון כסף. הקורבנות  של חוסר תחרות הם ידועים מראש, זה האזרחים, זה משקי הבית, זה העסקים הקטנים וכל מי שזקוק לאשראי. תפיסת העולם שלי היא כלכלה חופשית במינימום התערבויות בשוק, אבל פה אני מתכוון להתערב. איפה שיש כשל שוק, ותסלחו לי על הביטוי ה"לא פרלמנטרי" איפה שהצרכנים נדפקים. אני כשר האוצר מרגיש מחויב. שלושת הבנקים הגדולים בישראלים אוחזים נפח שוק של 73%. זה תחרות? 73% של שלושה בנקים זה תחרות? זה בכלל אמיתי? אתם מכירים מדינה נורמלית בעולם עם כלכלה חופשית אמיתית שיכולה לאפשר דבר כזה?" 

שר האוצר הוסיף: "אני אקבל היום את הדו"ח ואני אומר כאן בצורה הכי ברורה, אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות, אם יהיו דברים שאני אצטרך לשנות אותם אני אפעל לשנותם". 

יו"ר הועדה, דרור שטרום: "אנו נמצאים היום באבן דרך חשובה במסע להחדרת תחרות למגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. עד היום בוצעו ניסיונות שנכשלו משום שהחשיבה היתה שלקוחות צריכים לעבור מבנק לבנק כדי להגביר את התחרות. היום, בהסתמך על ניסיון שנצבר, אנו מבינים שצרכנים רוצים לקבל שירותים פיננסיים תחרותיים ללא קשר למקום בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. לכן הוספנו שחקנים חדשים מכמה סוגים - חברות כרטיסי אשראי, חברות מוסדיות וחברות מימון רגילות ומרושתות. ובנוסף, העצמנו את כוחו של הצרכן. אנחנו מדברים על שוק ענק של 300 מיליארד ש"ח והחדרת תחרות לשוק הזה אפילו אם תביא להורדה לא גדולה בשיעורי הריבית, מביאה חיסכון עצום לציבור".