גנט ילן נגידת ארהב
עומר רגב
18/12/2015
להלן תגובת אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, להעלאת הריבית בארה"ב:
"כבר תקופה ארוכה אנו טוענים שהפד יעלה ריבית כשאפשר ולא כשצריך וזה בדיוק המסר שילן דאגה להעביר בהודעת הריבית ובמסיבת העיתונאים שלאחר מכן. העלאת הריבית של הפד, כפי שעולה מדבריה של ילן נובעת משתי סיבות מרכזיות:
-
הכלכלה האמריקאית מספיק חזקה להתמודד עם הרוחות החזיתיות שמגיעות מבחוץ (סין, אירופה, דולר חזק וכו') והאינפלציה צפויה לחזור לרמות סבירות יותר של 2%-1.5% כבר בקרוב.
-
הפד מנסה להימנע מלאחר את הרכבת, מה שעלול להוביל להעלאות ריבית מהירות מדי ולפגיעה בכלכלה.
כדי להבין טוב יותר את הסיבה השנייה המצוינת מעלה נתייחס לתשובה של ילן לאחת השאלות הטובות יותר שנשאלו במסיבת העיתונאים: אם היעד של הפד הוא שהאינפלציה תעלה ושהאבטלה תמשיך לרדת, איך העלאת ריבית בדיוק משרתת את המטרה? התשובה של ילן היתה שגם לאחר העלאת ריבית של רבע אחוז המדיניות המוניטארית נותרה מרחיבה כך שהיא ממשיכה לתמוך בשיפור בשוק העבודה ובעלייה באינפלציה. במילים אחרות, אם עד עכשיו הם החזיקו את דוושת הגז צמודה לרצפה, בפד מרגישים שהם מתקרבים ליעד ולכן הם אמנם לא לוחצים על הבלמים אבל הם בהחלט מתחילים להאט כדי לא לפספס אותו.
אז מה צפוי קדימה?
תחזיות הפד לאינפלציה עודכנו אמנם כלפי מטה אך התחזיות לריבית לא השתנו והפד, בהיותו באופן טבעי אופטימי, עדיין מניח 4 העלאות ריבית ב-2016. השווקים, בהיותם באופן טבעי סקפטיים, עדיין מתמחרים קצב העלאות ריבית איטי יותר. על אף שהטרק רקורד של הפד חלש מאוד בשנים האחרונות, אנו מעריכים כי על מנת שהריבית לא תועלה צריכה להירשם הרעה משמעותית במצבו של המשק האמריקאי ו/או שהאינפלציה לא תעשה סימנים של חזרה לנורמליות. בכל הנוגע לאפשרות הראשונה, כמובן לא מן הנמנע שלאורך השנה יהיו אפיזודות של נתונים חלשים מהצפוי ולכן ייתכן שהפד "יפספס" את אחת ההעלאות.
עם זאת, כדאי לזכור כי בכל הנוגע לאינפלציה, זו צפויה לחזור, כבר בתחילת השנה, לכ-1.5% ושישנם לא מעט סימנים ללחצים לעליה מהירה יותר בשכר מזו שנרשמה עד כה. לכן אנו מעריכים שהפד אכן יעלה את הריבית במהלך השנה הקרובה בין 3 ל-4 פעמים. עוד בעניין זה, נציין רק את השאלה שג'ון הילסנראת' שאל את ילן (שכנראה רשמה לו את השאלה קודם לכן על פתק): האם תחכו עם העלאת הריבית הבאה עד שהאינפלציה תגיע ל-2%? ילן השיבה שהם לא צריכים לראות את האינפלציה ב-2% כדי להעלות את הריבית שוב אלא רק להיות יותר בטוחים שהיא באמת בדרך חזרה לשם ולא נשארת ברמות האלו".
מנכ"ל מט"ח 24 דוד מסיקה: "העלאת הריבית אמש ע"י פד תיתן את אותותיה בפתיחתו של יום המסחר, כמגמת המשך לראלי שהחל אמש בוולסטריט מייד לאחר ההכרזה. הצפי להתחזקות הדולר אל מול השקל ברמה המקומית קיים מאידך, יש לזכור שהכרזת הפד היתה מנוסחת היטב בלשון מעורפלת בעניין מגמות עליית הריבית בהמשך 2016 וזאת בכדי לא להקפיץ את הדולר יתר על המידה אל מול המטבעות בעולם ולשמור על עמימות בשווקים מצידו של הפד.
בטווח הקרוב לא קיימת כרגע השפעה על מדיניות בנק ישראל בנושא הריבית הנמוכה שהוא מוביל, אך הכרזת הריבית בארצות הברית אכן מכינה את הקרקע לקרנית פלוג בטווח הארוך להעלאת הריבית בישראל. בנק ישראל לאורך זמן יצטרך כלים נוספים מלבד מדיניות רכישת המט"ח האגרסיבית והאיתותים מארצות הברית יעשו את שלהם בטווח הארוך בעניין הריבית המקומית.
הדולר צפוי ככול הנראה בטווח הקרוב והבינוני להמשיך לראות אורות ירוקים. מתחילת השבוע התחזק אל מול השקל בקירוב ל-0.75% והחסם הפסיכולוגי לקראת 3.90 ש"ח לא יאחר להגיע. היורו ממשיך לאבד מערכו אל מול הדולר והכרזת הפד תהווה רוח גבית להמשך מגמה זו. מתחילת השבוע איבד היורו מעל 0.8% אל מול הדולר ובשלושה חודשים האחרונים מסכם המטבע האירופאי נפילות חזקות של מעל 5.1% בממוצע אל מול הדולר."
דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, מפרסם היום תגובה להעלאת ריבית הפד:
הפד בחר לא להפתיע את השווקים, בניגוד להחלטה בחודש ספטמבר השנה אז נמנע מהעלאת ריבית למרות הציפיות, כאשר בהודעתו הערב העלה את הריבית, כצפוי, ב-25 נ"ב לרמה של 0.25 – 0.50 אחוז. הריבית מאז שלהי שנת 2008 עמדה על רמה של 0 – 0.25 אחוז. ההחלטה התקבלה פה אחד.
בנימוקים להחלטה הפד מסביר כי הכלכלה האמריקאית למעשה עשתה כברת דרך ארוכה מאז המשבר ולמעשה במצב הנוכחי עיכוב נוסף בריבית עלול להזיק ולהביא לקצב מהיר מדי של העלאות ריבית בעתיד. הפד מציין כי מצב התעסוקה שפיר והאינפלציה צפויה לטפס בהדרגה לעבר יעד הפד (2%). ילן הדגישה במסיבת העיתונאים כי המציאות בשטח תכתיב את תוואי העלאות הריבית בעתיד, אם כי כרגע נראה כי מדובר בתוואי מתון יחסית. הפד צופה ריבית של 1.375% בסוף שנת 2016. לאחר ההודעה החוזים בשוק הריביות האמריקאי מגלמים העלאה נוספת בחודשים יוני – יולי.
השוק קיבל את הודעת הריבית באופן חיובי, כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות נותרות כמעט ללא שינוי ואילו מדדי המניות המובילים רושמים כשעה לאחר ההודעה עליות של כ 1%. הדולר נחלש מעט מול האירו עוד ביטוי לכך שהעלאת הריבית למעשה גולמה במלואה. נראה כי שוקי המניות קבלו את ההודעה באופטימיות יחסית, לאור העובדה כי הפד צפוי לנקוט בקו "יוני" ולהעלות באיטיות הריבית בתרחיש אופטימי, ובמידה ויחזרו הסיכונים בתרחיש הפסימי צפוי הפד להשעות את מהלך העלאת הריבית, כך ששוק המניות נמצא בסוג של WIN WIN SITUATION.
משמעויות לגבי השוק המקומי: בטווח הקצר נראה כי בנק ישראל יבחר להתעלם מהעלאת הריבית בארה"ב והוא צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי על רקע סביבת האינפלציה נמוכה, השקל החזק והצמיחה המתונה יחסית. בהמשך ולתוך שנת 2016 לאחר עוד העלאה או שתיים של הפד ובהתאם לנסיבות עשוי בנק ישראל לשקול את מדיניותו שוב ובמחצית השנייה של השנה, תיתכן אפשרות להעלאת ריבית גם בארץ. בטווח הקצר נראה כי שוק המניות צפוי לרשום מגמה חיובית על רקע העליות בחול ואילו שוק האג"ח הממשלתי והשקל צפויים להיסחר ביציבות. בטווח הבינוני ארוך נראה כי תשואות האג"ח הממשלתיות צפויות להתחיל בזחילה איטית כלפי מעלה בארה"ב ובהמשך בישראל.
נקודה למחשבה - למרות שתוואי העלאות הריבית בארה"ב צפוי להיות איטי, בכל זאת מדובר בנקודת מפנה כאשר לראשונה מאז המשבר הפיננסי הריבית עולה בארה"ב ומסמנת אולי את תחילת הסוף של עידן הריביות האפסיות.
מפריים ברוקר נמסר: "עצם העובדה שכל חברי הוועדה המוניטרית תמכו פה אחד בהעלאת ריבית עשויה לאותת כי הנאום של ג'נט יילן בשעה 21:30 יתמוך בהעלאות ריבית נוספות במהלך 2016. עם זאת, לאחר ההחלטה השווקים מטפסים כך שהמשקיעים מתמחרים שעליית הריבית בשנה הקרובה לא תהיה חדה".
איציק נוי, מנכ"ל קבוצת ההשקעות הבינלאומית Smart Capital :
"העלאת הריבית ההיסטורית (בפעם הראשונה זה 11) התקבלה בוול סטריט כקריאה חיובית למצב הכלכלה האמריקאי ולראיה הסיום הירוק של מדדי המניות בוול סטריט. התגובה המתבקשת של זינוק במחירי המניות באה בעיקר הודות להכנה המצויינת של בכירי הפד לאורך כל השנה ובידיעה האבסולוטית של כל שחקני השוק בדבר המהלך. עם זאת, העלאת הריבית המינורית אינה באמת מאשרת את חוזקה של הכלכלה האמריקאית ואם לא ירדופה העלאות נוספות בקצב בריא (שלוש עד ארבע העלאות במשך שנת 2016) ניתן לפרש העלאה זו כפופליסטית, מיותרת ואחת שבאה בעיקר הודות לדחיפת התקשורת ולהבטחות ולא כי מצב הקרקע הכלכלי הבשיל לתהילך. לכן, העלאה הנוכחית מסמנת תחילתו של תהליך (אך לא באמת שינוי כלכלי משמעותי) שאם באמת ימשיך הוא יאשר לעולם הכלכלי את עוצמתה של ההרחבה הכמותית ואת תועלתה בעת משבר. על אף שהעלאת ריבית אינה תומכת בעליית מחירים, בעולם בו סביבת המחייה היא דפלציונית, ארה"ב היא מגדלור באפלה אשר ימשיך להוביל את הכלכלה העולמית".
להלן תגובת פיוניר לנושא העלאת הריבית בארה"ב לשימושכם:
"אתמול בערב, בפעם הראשונה מזה כשבע שנים, ובהמשך לציפיות השוק, הכריז הבנק המרכזי האמריקאי בהחלטה שהתקבלה פה אחד כי הוא מעלה את הריבית בשוק ב-0.25%. ההעלאה מגיעה לאחר תקופה ארוכה בה נשמרה הריבית על רמה אפסית, ומאותתת על אמונת הבנק המרכזי כי כלכלת ארה"ב הצליחה להתאושש מהמשבר הפיננסי של 2008, וכי היא תוכל לעמוד בעלויות המימון הגבוהות יותר הנובעות מריבית גבוהה יותר. בהצהרה שפורסמה במסיבת העיתונאים נמסר כי הבנק המרכזי רואה שיפור ניכר ובר קיימא בשוק העבודה, ומעריך שתהיה עליה באינפלציה בטווח הבינוני לרמה של 2%. הפעילות הכלכלית תמשיך להתרחב בקצב מתון והאינדיקאטורים של שוק התעסוקה ימשיכו להתחזק.
בהתייחסות לתוואי העלייה הצפוי, חזרה נגידת הבנק המרכזי ג'נט ילין ואמרה כי העלייה תהייה איטית ומבוקרת, ותתחשב בנתוני האינפלציה. הנחת הבסיס היא שתוואי העלייה לא יעקוב אחר מחזורי עלייה מסורתיים כבעבר, וכוונת הבנק המרכזי היא להעלות את הריבית בצורה איטית לאורך זמן. השוק כרגע מתמחר בין העלאת ריבית אחת לשתיים לשנת 2016.
מדד המניות המרכזיים בארה"ב, שעל אף שציפו לעליית הריבית, הגיבו בצורה חיובית לחדשות וסיימו בעלייה של כ-1.5%, התשואה על אג"ח ממשלתי לעשר שנים טיפסה לרמה של 2.3% והדולר נשאר יחסית ללא שינוי מול סל המטבעות.
מבחינת תיקי ההשקעות, עליית הריבית תומכת בשווקים משתי סיבות עיקריות, הראשונה היא השיפור בנתונים, הבנק המרכזי מצהיר כי הכלכלה האמריקאית מתאוששות, והאינדיקטורים הכלכליים תומכים בכך. זהו גם איתות לשאר העולם כי התחלנו בשינוי מגמה לראשונה מאז 2009, והציפיה היא שגם הבנק המרכזי הבריטי יעלה גם הוא את הריבית במהלך שנת 2016. הסיבה השנייה היא פיזור ענן אי הוודאות שרבץ על השווקים בתקופה האחרונה והביא לתנודתיות מוגברת הן במחירי המניות והן במחירי אגרות החוב.
לעומת התמיכה שאמורים לקבל מדדי המניות, הרי שכעת אנו בוחנים את שוק אגרות החוב בעיניים יותר ביקורתיות, שכן כולם מודעים למתאם ההופכי הקיים בין עליית ריבית לבין ירידת מחירי אג"ח. לאור הציפייה לעליית ריבית שליוותה אותנו לאורך התקופה האחרונה, אנו בפיוניר נערכנו לתקופה זו בבואנו לבנות את תיקי ההשקעה. החלק האג"חי בתיקי ההשקעות בניהולינו נבנה בצורה סולידית יותר, המקטינה את הרגישות לעלייה בריבית אל מול תיק השוק, המח"מ הממוצע של התיק נמוך מהמח"מ הממוצע בשוק, והוא כולל רכיבים של אג"ח בריבית משתנה, ואג"ח שמוחזק לפדיון.
אנו נעקוב בדריכות אחר מתווה עליית הריבית ואחר התשואות בשוק האג"ח. ביכולתנו להגדיל את המח"מ בתיקים, ואנו נעשה זאת בכפוף להתנהלות השווקים ובצורה מבוקרת".
רצ"ב דו"ח מאקרו עדכני על הכלכלה העולמית, הכולל גם ניתוח מפורט שערך בנק HSBC לאחר הדיווח על העלאת הריבית בארה"ב לשימושכם:
"תשע וחצי שנים לאחר העלייה האחרונה בשיעור קרנות הפד, הבנק המרכזי בארה"ב מנסה לבסוף לעשות מה שבנקים מרכזיים אחרים ניסו ולא הצליחו לעשות - לברוח משיעור מדיניות של Zero-bound- ולצאת למחזור הידוק מתמשך.
שאלת המפתח היא האם הכלכלה האמריקנית היא, בסופו של דבר, חזקה מספיק לא רק כדי להמשיך את התאוששותה, אלא גם כדי להביא לעלייה מספקת בסחר ובצמיחה העולמית, כזו שתאפשר ללחצים הדיפלציוניים החיצוניים המכבידים על האינפלציה בארה"ב לדעוך. או, האם ארה"ב, באמצעות דולר חזק, תהפוך לקורבן האחרון של דפלציה שפקדה את הכלכלה העולמית בעשור האחרון, ותמצא את עצמה הולכת בעקבות יתר הבנקים המרכזיים שהעלו את השיעורים, אבל עד מהרה הבינו שעליהם לשנות כיוון".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
