מומחי מס מבהירים >> מה העילות בגינן נחקרה בר רפאלי

עו"ד קובי כהן, מומחה במיסוי אזרחי ופלילי, לשעבר בכיר במס הכנסה: 

כל תמורה הניתנת בין במישרין ובין בעקיפין חייבת במס. אבל מתנות או הנחות אינן מהוות ככלל הכנסה חייבת במס אלא אם ניתנו במסגרת יחסים עסקיים, והשאלה האם התקיימה מערכת של יחסים עיסקית בין הידוען לבין מי שביקש לפרסם את המוצר באמצעות הידוען.

מאחר שרוב האנשים אינם מוזמנים מדי שבוע לקבל מתנות והנחות מרחיקות לכת כפי שמקבלים רבים מידועני ארצנו, מתקיים מבחן חשוב, אשר נקבע בפסיקה, שהינו מבחן המחזוריות או השיטתיות. הידוענים תורמים את דמותם לפרויקט קבלני או לאירוע פתיחה של מסעדה או השקת מוצר ומנגד מקבלים שפע רב של מתנות והנחות. ריבוי המקרים שבהם מתרחש הדבר והשיטתיות של התהליך בהן ידוע כי לאירועים אלו תגיע גם התקשורת והידוען מבין שיעשו שימוש בשמו ובהופעתו כדי להגביר את המכירות של אותו מוצר, יכולה להטות את הכף כי ההנחות והמתנות הניתנות מהמפרסם יהוו הכנסה חייבת.

המערכת החוזית של 'התן וקח' בין החברה המפרסמת לידוען צדה את עיני רשויות המס אשר לאורך שנים נהגו להעלים עין מההנחות והמתנות אשר ניתנו לידוענים. 

מנגד, עמדה זו אינה נטולת ספקות מאחר וניתן לטעון כי הידוען לא הסכים ומנגד לא לקח חלק בפרסום החד צדדי אשר נעשה בשמו כאשר הוא קיבל את המתנה או הנחה מהמפרסם. מבחינה זו ספק אם התקיימה ההתקשרות העיסקית הנדרשת לשם חיוב המס והחורגת ממתן הנחה גם אם זו הייתה חריגה מהמקובל. 

יש להבדיל מקרים של הזמנת הידוען להשקות מוצר בהן הוא זוכה להנחות או מתנות, לבין התקשרות עיסקית בין המפרסם לידוען אשר בהן ניתנת הסכמתו המפורשת לפרסום המוצר בדרך ישירה או עקיפה כאשר מנגד הוא מקבל הנחה חריגה על המוצר. 

קחו לדוגמא מוצרים יקרי ערך כמו רכב או דירה אשר נרכשים בהנחה משמעותית וחריגה ביחס לתנאי השוק. בנסיבות אלו החשד הינו כי ההנחה החריגה מגלמת תמורה לידוען אשר ניתנה תמורת הסכמתו לפרסם את המוצר גם אם בצורה עקיפה. לדוגמא הזמנת צלמים אשר יצלמו אותו מקבל את הרכב או פרסום שמו כמי שרכש דירה בפרויקט.

הנחות חריגות אשר כלולה בהן תמורה מוסכמת מהידוען יכולות להיחשב כהכנסה החייבת בדיווח.

יש לזכור כי הפער הראייתי הוא זה שיכריע בסופו של דבר ויטה את כף הזכות או החובה בין מתנה פטורה להכנסה חייבת במס ויכריע בגורל ההנחות הניתנות על ידי המפרסמים האם הכנסות חייבות במס או תמורה פטורה

אם הסלב קיבל הנחה משמעותית ובכך נתן אישור להשתמש בשמו בפרסומי יחסי הציבור של החברה?

במקרה כזה אפשר לראות בזה התקשרות עסקית. אם לא ניתנה הסכמה ברורה של הידוען זה לא חייב במס.

הבעיות מתחילות כשמדובר בפעילות שיטתית כשידוע שזה יקרה. הידוען יודע שהוא מקבל הנחה או מתנה ויודע שיהיו שם צלמים ושזה יפורסם. במקרה שזה שיטתי, שהידוען יודע מה מצופה ממנו ומה הוא מקבל והוא טורח להגיע כי מבין שישתמשו בתמונה שלו גם אם לא היה הסכם בכתב, ניתן לטעון שמדובר במקור הכנסה עקיף.  

אם הסלב קיבל הנחה משמעותית ובתמורה נתן שירותים באופן אקטיבי כגון שימוש בתמונתו לפרסום?

לוקחים את ההפרש בין מחיר השוק לבין המחיר ששולם בפועל וההפרש חייב להיות הכנסה חייבת.

התשובה היא לא. אם ידוען נכנס לסוכנות רכב ועושים לא הנחה, הוא לא חייב במס. הוא התכוון לקנות גם כך. המבחן הוא המחזוריות והשיטתיות.

לדברי עו"ד קרן זרקו זמיר, אשר מייצגת חשודים ונאשמים בעבירות מס וצווארון לבן, כל תחום הנחות הסלב שנוי במחלוקת.

"רבים אינם יודעים זאת, אך מחירי עסקות שכוללים בתוכם הנחות משמעותיות תמורת שירותים, המצטברים לסך עשרות אלפי שקלים או יותר, חייבות בדיווח לרשויות המס" אומרת עו"ד זרקו זמיר. לדבריה, מפורסמים לא מעטים אשר הגיעו אל משרדה בעבר טענו כי דיווחו על העסקאות לרשויות המס, וטענו שכלל לא העלימו מס. 

"רשויות המס אומרות למפורסמים כאלה – תקשיב לנו ידידי, ייתכן ויזם הנדל"ן רצה לתת לך הנחה גדולה, ואפילו להפסיד עליך כספים. אותנו זה לא מעניין. אנחנו מעוניינים לקבל את החלק שלנו בעיסקה – כלומר מס רכישה על פי המחירים של הדירות באותו איזור".

לכאורה, מדובר בדרישה לא הוגנת, אך לדברי עו"ד זרקו זמיר, רשויות המס מניחות שלעסקאות האלה, בייחוד כאשר הן נעשות בין אנשים שאינם קרובי משפחה -  יש גם ערכים נוספים שלא דווחו. כך למשל, כאשר אדם מפורסם רוכש דירה בפרויקט בניה חדש, ומוכן לחשוף זאת בתקשורת, הוא למעשה מעניק פרסום חינם, ששוויו מאות אלפי שקלים אם לא מיליוני שקלים ליזם שהעניק לו את הדירה בהנחה. למעשה מדובר פה בעיסקת ברטר – של החלפת סחורות ושירותים בין הצדדים  - עסקה אשר גם היא חייבת בדיווח ובתשלום מסים כדין.

עו"ד קרן זרקו זמיר: "בשום אופן לא. אבל אם תמורת ההנחה ניתן שירות ברור מטעם הסלב, אזי מדובר בעסקת ברטר לכל דבר ועניין". לדבריה, במקרים כאלה עולות על פני שטח שתי בעיות. "ברכישת דירה לדוגמא, המפורסם אמור היה לדווח על ההנחה כהכנסה מעסקיו, וכמו כן, היה צריך לשלם את מס רכישה באופן מלא  - כלומר על פי שווי שוק הדירה".

עו"ד קרן זרקו זמיר: "בפרקטיקה המקובלת נערכים במקרה זה שני מבחנים: מבחן הציפיה ומבחן המהותיות. כאשר המתנה מהותית, כלומר בעלת ערך רב– אזי היא תעורר את עניינה של רשות המסים. לא מדובר במתנות קלות ערך. כמו כן, רשות המסים תצטרך להוכיח סבירות של ציפיה לקבלת המתנה.. כך, אם מצופה מהמפורסם לתרום את שמו ואת תמונותיו לקמפיין פרסומי, אזי מדובר במתנה שיש עימה רווח לשני הצדדים – ויש לדווח עליה ככזו". 

"הליך פלילי המלווה בקנסות כבדים ואפילו מאסר"

"מבלי להתייחס לפרשייה הנוכחית, ידועים מקרים בהם הצדדים דיווחו לרשויות המס על גובה עיסקה פיקטיבי – אשר לא משקף את ההנחה האמיתית שניתנה" אומרת עו"ד זרקו זמיר. לדבריה, הדבר מהווה עבירה חמורה על שורה ארוכה של חוקים, וביניהם סחר בחשבוניות פיקטיביות, אי דיווח אמת לרשויות המס.

לדברי עו"ד זרקו זמיר, כאשר רשויות המס מגלות העלמות מס, הן פותחות בחקירה, ואז עומדות פעמים רבות מול הנאשם שתי ברירות – להודות בהעלמותיו ולשלם כופר, אשר כולל את סך ההעלמות בתוספת קנסות כבדים, או לעמוד לדין. במקרה של הרשעה, על הנאשם יהיה להחזיר את הכספים אותם העלים, בתוספת ריבית וקנסות כבדים, וייתכן ואף יושתו עליו עונשי מאסר או עבודות שירות.

לדברי עו"ד זרקו זמיר, חוקי המס מיטיבים מאד עם אנשים אשר חושפים כספים שלא דווחו - מיוזמתם. לדבריה, במסגרת של גילוי מרצון, מבטיחות רשויות המס שלא לפתוח נגד המעלימים הליכים פליליים, לא להטיל עליהם קנסות ולפטור אותם מריביות שונות. 

כמו כן, קיים הליך של גילוי מרצון אנונימי, במסגרתו הנישום לא חושף את זהותו, ויכול לקבל מרשויות המס הערכה מדויקת כמה כספים יידרש להחזיר להן, במקרה ויבחר לחשוף את העלמותיו. 

"מדובר בהליך מאד בטוח המאפשר לנישומים לבחור האם להמשיך ולחיות בפחד מפני נקישה בדלת של רשויות המס, או להצהיר על הכספים שלא דווחו לשאת בעלויות המס האמתיות שהיו אמורות לעבור לרשויות המס" אומרת עו"ד זרקו זמיר. לדבריה, אין המדובר רק בנכסים ובמתנות שניתנו בישראל, אלא גם בכספים, ובחשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל – שניתן להכשיר אותם בדיעבד במסגרת גילוי מרצון.