קרנית פלוג על מרכז המחקר והמידע של הכנסת >> משפר את קבלת ההחלטות והדיון הציבורי בישראל

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ) מציין היום (רביעי) 15 שנה להיווסדו ביום עיון בנושא "תעסוקה בעולם משתנה: דילמות, אתגרים ופתרונות".

מנכ"ל הכנסת, מר רונן פלוט, פתח את יום העיון ובירך: "מי היה מעלה על הדעת שלפני 15 שנה לא היה בכנסת מרכז מחקר ומידע? זה כלל לא נראה אפשרי. אני מברך את יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, אשר נמצא עמנו והוא אחראי, בין שאר הדברים הטובים שעשה, להקמתו של מרכז המחקר והמידע. מרכז המחקר והמידע של הכנסת עומד בשורה אחת עם כל מחלקות המחקר של הפרלמנטים השונים אשר אנו מבקרים בהם, ואנו מקבלים גם משלחות מהעולם המעוניינות ללמוד מעבודת המרכז. אנו עושים, באמונה שלמה, כל דבר בכדי לסייע למרכז, ואני יכול לומר שנעשה מאמץ להגדיל עוד את כח האדם המקצועי של חוקרי מ.מ.מ, לאור הבקשות הרבות המגיעות מחברי הכנסת".

מזכירת הכנסת, הגב' ירדנה מלר-הורוביץ, סקרה את ההיסטוריה של תהליכי הקמת המרכז ואמרה בדבריה: "כטבעו של כל תהליך שינוי חדשני, הקמת מרכז המחקר והמידע נתקלה תחילה בהתנגדות. יו"ר הכנסת לשעבר, מר בורג,  דיבר על כך שהמרכז יאפשר לכנסת להיות צלע שווה במשולש של רשויות השלטון בישראל. דווקא היום, בעידן האינטרנט וחיפושי גוגל, חשובה עבודת המרכז בריכוז הנתונים והמידע ובחינת אמינותם. מרכז המחקר והמידע ממלא כיום בדיוק את מטרת הקמתו: היותו גוף עצמאי המספק לחברי הכנסת מידע אובייקטיבי ומהימן בכדי לסייע להם בעבודתם". 

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה "דרך הקשר המתמשך בין בנק ישראל למרכז המחקר והמידע של הכנסת התוודעתי למקצועיות המרכז ולעבודתו הברוכה. רק בשנה האחרונה, שנת בחירות, הוציא המרכז למעלה מ-100 ניירות עמדה, במגוון נושאים עצום, המעניין את נבחרי הציבור ואת הציבור כולו. בכל נושא ונושא יש הנגשה בהירה של נתונים ומחקרים באופן שמאפשר לחברי הכנסת לקבל החלטות מושכלות יותר ולבסס את הדיון המתקיים על תשתית טובה יותר. כמובן שהנגשת המידע לציבור, כפועל יוצא מהניירות, תורמת להעלאת הדיון הציבורי כולו. תפקיד הכנסת הוא להשתמש במידע זה כדי להביא חקיקה טובה יותר עבור אזרחי המדינה והרבה פעמים זה אכן קורה בפועל. השימוש הנרחב בשירותי המ.מ.מ מלמד על המעמד שקנה לעצמו בקרב מקבלי ההחלטות והציבור כולו -  של גוף עצמאי ואובייקטיבי. כל שנותר לי הוא לאחל לכם שתמשיכו למלא את תפקידכם ושליחותכם ושנצליח להביא לחקיקה איכותית יותר בשביל כל אזרחי המדינה".

ד"ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע, אמרה "אנו במרכז עוסקים לא רק בשאלה איך עושים מחקר טוב, אלא גם איך אנו מנגישים את המידע בצורה המיטבית, על מנת שחברי הכנסת יוכלו להשתמש בו. דרישתם ההולכת וגוברת של חברי הכנסת למסכמים היא סיבת הקיום שלנו ואני מודה להם על כך". 

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "עוד בהיותי ראש עיריית הרצליה היו נושאים רבים בהם לא ידעתי איפה לגבש מצע עובדתי כדי לסייע לי בקבלת ההחלטות וכך גיליתי את המ.מ.מ. מאותו הרגע, לא הייתה ישיבה אחת שלא הייתי מחפשת לפניה אם קיים מחקר של המ.מ.מ על הנושא הנדון, ובדרך כלל אכן היה. קצב המחקרים של המרכז הוא מעל 200 בשנה על פני 15 השנים האחרונות, והם משתרעים על כל ספקטרום הבעיות הציבוריות.  אנו מדברים כאן בכנסת על שקיפות, דמוקרטיה ותדמית, והמ.מ.מ לא רק מדבר, אלא פועל בנושאים האלה. השקיפות היא ברורה אך מרכז המחקר והמידע מאפשר לנו, למעשה, לבצע את עבודתנו כח"כים בכל הנוגע לביקורת על הרשות המבצעת. הנתונים והעובדות הם שמבססים את הדברים והופכים את הביקורת לדיון ולא להפרכת סיסמאות, ומכאן התרומה לדמוקרטיה. מכאן, למעשה, ע"י שיפור עבודת חברי הכנסת, גם תרומת המרכז לתדמיתו של משכן זה".

חה"כ לשעבר רן כהן: "זהו יום חג לכנסת, שכן לפני הקמת המ.מ.מ ולאחריה, היא פשוט לא אותה כנסת. נפל בחלקי להציע את חוק שכר מינימום הראשון ב-1986. החוק הגיע לוועדת העבודה וגורמי הממשלה, אשר התנגדה לחוק, היו גם אלה אשר התיגו את הנתונים בנושא. לכנסת לא היה שום כלי לעמוד אל מול הנתונים שתיאור נזקים כבדים למשק, זה חוץ מנחישות אידיאולוגית. ברור בדיעבד שהחוק לא גרם לזה, ואף להיפך. גם כאשר ממשלות ישראל פשעו באי קיום חוק הדיור הציבורי, אותו חוקקתי,  בכך ששלושה מיליארד ₪ נכנסו ממכירת הדירות ולא נבנתה אף דירה אחת, הגורם היחיד שגילה איפה וכמה כסף נמצא ממכירת הדירות היה מרכז המחקר והמידע. משם התחיל השינוי, ואכן כיום בתקופת השר כחלון והשר גלנט יש שינוי לטובה, ועל כן המרכז הוא כלי עצום לדמוקרטיה בישראל".

חה"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "מרכז המחקר והמידע מוסיף כבוד ויוקרה לכנסת. עבודת חברי הכנסת השתפרה והיא נהפכה לעמוקה יותר ובעל ערך אינטלקטואלי. המרכז כיום הוא גוף בעל כובד ויוקרה בכל מקום ואני יכול העיד כי אני נעזר במחקריו רבות" 

פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אמר "אין ספק שמהרכז הוא שינוי מהותי וחשוב בעבודת הכנסת, ומשום כך מהווה שינוי חשוב בתהליך קבלת ההחלטות במדינה. בעבודתי בעבר מול המרכז נוכחתי במקצועיות ובמצויינות". 

פרופ' אקשטיין הציג רפורמה בהרצאתו רפורמה מוצעת בתחומי התעסוקה ופריון עובדים, אשר ממקדת את תשומת הלב בעשירונים הנמוכים בישראל] כתוצאה מגידול האוכלוסייה הגבוה בישראל, המתרחש בעיקר בעשירונים אלו.  " הסיבה המרכזית לאי השוויון במשק הוא הפריון, שכן בישראל הוא 37 דולר לשעה לעומת 57 דולר במדינות הנמובילות אותן בחנו. בעוד שתעשייה נמצא שיש גידול קבוע בפריון, השינוי הגדול יכול וצריך להיות בפריון ביתר המשק, בשים לב לכך שלאור תהליכי ההתייעלות, שיעור התעסוקה בתעשייה קטן".

פרופ' אקשטיין הציע תכנית כוללת, אשר , לדבריו, כל הצעדים בה חייבים לבוא כמקשה אחת: הכשרות מקצועיות במסגרת מכללות, שינוי תפיסה מרווחה לתעסוקה, הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לפי המלצת ועדת אלאלוף, העצמת התעשייה וענפי השירותים, עידוד השקעות הון תומכות פריון ותעסוקה, השוואת מס החברות על פני כל הענפים במשק, עידוד מעסיקים להשקעה בהכשרת מועסקים ישראלים בענפי השירותים ובמיוחד בענף הבנייה והפסקת הבאתם של עובדים זרים זולים.

יום העיון כולל שלושה מושבים עם משתתפים ממרכז המחקר והמידע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, אוניברסיטת ת"א, ובמושב האחרון ישתתפו חברי כנסת אשר ידברו על שילוב קריירה, משפחה ופנאי.

אחד הדיונים יעסוק במסמך שערך מרכז המחקר והמידע הבוחן הסדרים לאיזון בין עבודה וחיים אישיים במדינות שונות בעולם, וסוקר מודלים קיימים וחדשניים בהן. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.