המיתקפה המשולבת על שוק ההון שבאה משלושה כיוונים שונים ובעיתויי מושלם מחקה תשואות של שנה שלמה בתיקי ההשקעות:
העליה במדדי המחירים לצרכן הביאה לעליה בציפיות האינפלציוניות וציפייה להעלאת ריבית נוספת על ידי בנק ישראל, בתגובה לכך נרשמה עליה בתשואות איגרות החוב לאורך כל עקום התשואות. בנוסף: נפילתה של חברת הבניה חפציבה הביאה להערכה מחודשת של פרמיית הסיכון הנדרשת מחברות מסוכנות ובאחת נרשמה עלייה בתשואות של איגרות החוב הקונצרניות הלא מדורגות . לסיחרור המקומי התסוופה מהומת השווקים שנגרמה ממשבר הסאב פריים שתרם לנפילה בשוקי המניות ולעלייה בפרמיית הסיכון של החברות.
כל הגורמים חברו יחד בעיתויי שאמור להיות מנומנם ויצרו אפקט ירידות שהיכה ללא רחם בכל האפיקים. רק הפיקדונות נשארו יציבים כמו הימים הרחוקים מעבר.
העליה בתשואות איגרות החוב לא תתקן את עצמה לפחות לא בזמן הקצר ואנו צפויים לתהליך שבו איגרות החוב יתומחרו לפי הסיכון. העליה במדד המחירים לצרכן תביא את בנק ישראל לייקר את הריבית והשאלה היא רק באיזה מינון? (רבע או חצי אחוז - להערכתי חצי אחוז).
לעומת זאת אני מעריך ששוק המניות יחזור בקרוב מאוד למסלול עליות שכן הוא ישען על הצמיחה הגלובלית שמובלת על ידי סין והודו שעוצמתה והשפעתה על הכלכלה העולמית תהיה ארוכת שנים. בעבר היינו רגילים למחזורי עסקים של גאות ושפל שארכו בממוצע 5-7 שנים. גל הצמיחה הנוכחי ייאופיין בגאות ארוכת שנים: ההתפתחות הטכנולוגית והגידול המואץ בצריכה הפרטית במשקים מתפתחים יהוו את הקטליזטור לכך ומשבר הסאב פריים לא יבלום תהלכים חזקים אלו.
הכותב הנו מנהל ההשקעות של קרן "סיגמא שיקלי חזק" מבית ההשקעות סיגמא פי.סי.אם ומשקיע בניירות ערך שונים, לרבות ני"ע המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. מאמר זה אינו בא להחליף ייעוץ על בסיס אישי.





