פאנדר
16/01/2008
שלום רונן, ספר לנו איך בעצם התחלתה את דרכך בשוק ההון?
שלום גם לכם. אני מאלו שנידבק בחיידק שוק ההון בגיל 16 17 עוד לפני הצבא, זה היה אצלי תחביב רציני מאוד. היום כמנכ"ל אני מעסיק הרבה צעירים בתחילת דרכם. בסטז` שלי, כבר ידעתי הרבה מאוד על שוק ההון. כיום, יש אצלנו סטז`רים שבאים עם הידע התיאורטי אולם ללא פרקטיקה, לעומתם אני הגעתי עם פרקטיקה ואילו רק אחר כך השלמתי את התואר האקדמי. בשנת 89 למדתי ביטוח חיים ותכנון פיננסי בסוכנות שעבדה מול חברת מנורה כך שהיום אני רואה את עצמי סוגר מעגל.
לאחר מכן עברתי לנשואה ועבדתי כמנהל תיקים. אחר המיזוג של נשואה ו-זנקס, מוניתי למנכ"ל משותף בקרנות הנאמנות של נשואה זנקס. משם עברתי לאקסלנס כמנכ"ל הקרנות.ו בשלוש השנים האחרונות אני חלק מצוות ההקמה של מנורה מבטחים פיננסים ביחד עם יהודה בן אסייג. נשוי + 3 .
בתחילת שנות ה90 בוטלה הפוליסה המבטיחה תשואה והתחילה רפורמה אדירה בכל הנושא של ניהול ההשקעות בביטוח שעד אז לא היה תחרותי ואז הבנתי שצריך להתמחות בפיננסים על מנת להצליח.
אחת הפרקטיקות הכי קשות בניהול השקעות היא ההחלטה למכור. לקנות זה קל. מנהלי השקעות נבדלים זה מזה ביכולת למכור בזמן המתאים. צ`יק צ`ק אפשר להתאהב במניה ולקנות אבל למכור זה קשה יותר.
הרפורמה הגדולה בקרנות נאמנות נכנסה לתוקף בתחילת החודש ומה שמסתמן הוא שהקרנות הכספיות השיקליות הן הלהיט הגדול של 2008. מה דעתך על הקרנות הכספיות?
ראשית צריך לחשוב מי הקהל של קרנות כספיות. אלו לא לקוחות הפלטיניום של הבנק, אלא הציבור הרחב שם הפער בין מה שהוא מקבל על הפיקדון לבין מה שמציע קרן כספית הוא עצום.
מה דעתך על דמי הניהול הנמוכים שם?
לדעתי זה עוד ילך ויחריף, כאשר הרשות תיתן אישור לרדת לדמי ניהול 0 הקרנות ירדו ל0 ניהול חינם. היתרונות של הקרנות הכספיות ילך וגדל עם התפתחות שוק הניירות הערך המסחריים CP שעכשיו הוא בחיתוליו
מה היתרון הגדול של הקרנות הכספיות?
נכון להיום היתרון הוא שהן מנהלות הרבה כסף שמאפשר להן לבצע מכרזים על הריבית שהן מקבלות מהבנקים ועל ידי כך הלקוחות מקבלים בעצם ריבית של מיליונרים. ההשקעה בCP תשביח את התשואה מעבר לתשואת המק"מ וניתן לקזז הפסדים בני"ע מרווחים על קרן כספית.
האם הקרנות הכספיות ינגסו בקרנות בכלל או שהן יגדלו מכספים חיצוניים למערכת?
אני צופה צמיחה דרמתית בהיקף הקרנות שרק חלקה יגיע מתוך הקרנות השיקליות (קניבליזציה) ורובה יגיע מחוץ למערכת. אני צופה שיגיע כספים שעד היום היו רק בפיקדונות ולא העזו להשקיע בשום נייר ערך.
עד לאן יכולות הקרנות הכספיות להגיע?
להערכתי 50% מסך נכסי קרנות הנאמנות השיקליות יהיו קרנות כספיות תוך שנה. כלומר זו תוספת נטו להיקף קרנות הנאמנות של כ 25 מיליארד ₪ עד סוף השנה.
מה דעתך על יועצי ההשקעות? האם הם ידחפו את הקרנות הכספיות או יעצרו אותם?
היום היועצים רק מגיבים ואני מאמין שבהמשך הם ימליצו על המוצר הזה כי יש בו ערך מוסף אמיתי ללקוחות שלהם. אני לא מקנא ביועצים שנמצאים בלחץ מצד הבנק להגדיל את הרווחיות מהלקוח. תראה, מאז החקירות של הרשות בבנק לאומי גבי רביד ומיקי צבייר היועצים במכבש לחצים אולם לדעתי הם יעשו את הדבר שהכי טוב ללקוחות שלהם.
ישנו מאבק שהולך ומעצים בין מצדדי תעודות סל לקרנות נאמנות, מה דעתך בנושא?
השרות העיקרי שנותנת קרן נאמנות בשונה מתעודת סל זה פיזור ההשקעה (Asset Allocation) וזה בעצם הדבר שמשפיע הכי הרבה על התשואה של הלקוח. לאחר שבוחרים את האסט הלוקיישן הנכון ללקוח הכלי דרכו מבצעים את הפיזור הוא פחות חשוב.
כלומר לקרן מעורב יש זכות קיום?
לגמרי. עוד אני יכול להוסיף שהסטטיסטיקה שמראה שתעודות סל אפקטיביות היא רק על תעודות שניבנו על מדדים טהורים כלומר לא תעודות מעורבות.
מה תגיד למי שאומר שכל המחקרים שהראו שמדדים יותר טובים מנהלים בעצם בדקו את המדדים שנמצאו הכי טובים בראיה לאחור ולא בדקו בעצם מדדים שנעלמו או שהאבולוציה מחקה אותם?
זו באמת מחשבה מעניינת וצריך לבדוק אותה. על פניו נראה שיש בה מי האמת. אם היו לוקחים ובודקים את מנהלי ההשקעות בהשוואה למדדים "גרועים" (כמו מדד הטרנספורטישיין שהיה פופולארי באמצע המאה בארה"ב) היו מקבלים שמנהלי הקרנות מכים את המדדים.
יתרון נוסף לקרנות על פי תעודות הסל הוא חוסר האפליה בין הלקוחות כפי שקיים בתעודות הסל.
היכן מתקיימת אפליה בתעודות הסל?
בהנפקות של תעודות סל המוסדיים למשל מקבלים הנחות וקונים את התעודות יותר בזול ואשר הציבור. הציבור הרחב נהנה בקרנות משקיפות ושוויון בקרנות יותר מאשר בתעודות הסל. לעומת זאת ההבדלים בתעודות סל בין לקוח קטן לגדול הם דרמטיים.
גורם העלות של הקניה מכירה בתעודות הסל לא תמיד נילקח מספיק בחשבון על ידי הציבור שקונה תעודות סל. מי שיש לו נטייה לקנות ולמכור בתדירות גבוה בוודאות ישלם עמלות יותר גבוהות ממי שקונה קרן ויושב עליה לטווח ארוך מה גם שמי שפעול בתדירות גבוה אף אחד לא מבטיח לו שירוויח .בקיצור, זה לא משחק סכום אפס ובכל העולם 2 המוצרים חיים בשלום זה לצד זה.
אתה חבר באיגוד הקרנות. מה התוכניות של האיגוד?
כיום האיגוד מקיים מכרז על אתר הקרנות ויש היענות מאוד יפה של בנקים שאפילו לא ציפינו מהם להשתתף. תראה אינני חושב שהאתר יפגע בבנקים הוא פונה לפלח שוק מתוחכם שכבר היום הבנקים נותנים לו הטבות משמעותיות ואנחנו צריכים לתת לו פתרונות.
לעומת זאת עיני אינה צרה ברווחי הבנקים ולדעתי אין בעיה שיגבו עמלות קניה ומכירה ברכישת קרן, נוכל להתמודד עם זה, אבל לא בקרנות הכספיות.
מה דעתך על הרפורמה של בקרנות נאמנות למעט הקרנות הכספיות אף סוג אחר של קרן לא מראה סימני הצלחה?
הרפורמה חשובה והמהפיכה העיקרית היא בקרנות הכספיות.
אולם לדעתי יש ברפורמה הזו גם פספוסים.
מה למשל?
תראה בכל העולם ישנה הצלחה גדולה לקרנות מחקות כלומר ETFים כאשר אצלנו ההצלחה פונה לשות תעודות הסל שם יש עיוותים גדולים.
מה זאת אומרת? תעודות סל הן ETFים לא?
ממש לא. ETFים הן קרנות נאמנות מחקות סגורות ויש להן יתרונות משמעותיים על תעודות סל יש מאמר מצוין שפורסם בדה מרקר שמסביר את ההבדלים........
ברפורמה ניסו לקדם את נושא הETFים בארץ אבל לא הלכו עד הסוף ולא נתנו מספיק כלים שיאפשרו באמת תחרות הוגנת ובינתיים זה לא תופס תאוצה.
מה עוד צריך לעשות בנושא שעוד לא נעשה?
בעיקר צריך לאפשר עושי שוק בקרן מחקה סגורהובנוסף צריך לעושי השוק פעילות בכלי שנקרא "מחסנית" שתאפשר להגדיל את היקף הסדרה של הקרן הסגורה במהלך חייה.
היתרון הגדול של הETFים היא השקיעות והפיקוח הגדולים לעין שיעור בקרנות מאשר בתעודות שהן קופסא שחורה כמעט.
ברשותך בוא נדבר קצת על השוק. מה אתה חושב שצפוי לנו בשוק המניות?
בארה"ב
כל "התרופות" המוניטריות (הזרמת הנזילות למערכת הבנקאית, הורדת הריבית בשיעור של 0.25% עד 0.50% הצפויה החודש) מתקשות להשפיע, לנוכח נתוני התעסוקה הגרועים ומדד מנהלי הרכש היצרני שהיה בעייתי מאוד, המחדדים את ההכרה כי תהיה פגיעה בצריכה הפרטית – מנוע הצמיחה של המשק האמריקאי. משם – הדרך לפגיעה משמעותית בצמיחה קצרה מאוד.
שורה תחתונה : עוד יהיה יותר גרוע, לפני שיהיה יותר טוב... וכל זה בתנודתיות גבוהה מאוד.
בישראל
למרות שהשוק לא נראה יקר, חידוש הפאניקה בארה"ב מקרין גם עלינו ומקשה על המשך "ההתנתקות". זאת לא רק פסיכולוגיה, כיוון שאי אפשר להתעלם מהשפעות שליליות ברורות שתהיינה להאטה הכלכלית בארה"ב על תוצאות כספיות של חברות ישראליות רבות החשופות בפעילותן לארה"ב. ברבעון האחרון הבורסה התנתקה למעשה מהנעשה בארה"ב אולם בכל תקופת משבר המתאמים עולים והפתרון הוא בעצם פיזור סקטוריאלי ולא גיאוגרפי.
שורה תחתונה: לעת עתה, חוזרים למתאם גבוה לשוק המניות האמריקאי.
בשוק האג"חים?
הירידות אצלנו מוגזמות ומייצרות הזדמנויות קנייה, לכל אורך הקו. למעשה שוק האג"ח בישראל גדל מאוד בחמש השנים האחרונות ונוסף לו עומק. שווי האג"ח הקונצרני ב 2002 היה בסך הכל 1% מסך היקף האג"ח בבורסה ובשנת 2007 גדל ההיקף ל 30% שזו עליה מדהימה.
מה שהביא את משבר הסאב פריים לישראל זו בעצם הרפורמה של עושה השוק באג"ח בשנת 2006 כאשר בנוסף הפסיקו עם האג"ח המיועדות. הרפורמה היא טובה אולם דרך המשקיעים הזרים שבאים בעקבותיה אנו מרגישים את התנודות העולמים בתחום.
ישנו מתאם שלילי בין האג"חים בישראל ובארה"ב - מדוע? מה הסיבה שבמניות יש מתאם חיובי חזק בין ארה"ב לישראל ואילו באג"חים המתאם הפוך?
כנראה בגלל שהמשקיעים בישראל חוששים ממימושים של "זרים" באג"חים בישראל, במסגרת הקטנת החשיפה לשווקים מתעוררים ורכישת אג"ח ממשלתי אמריקאי בתשואות ריאליות שליליות (Run to safety).
הסבירות של תסריט זה לא גבוהה מהתסריט ההפוך, לפיו ב-Spread של כ-2.3% בין אג"ח ל-10 שנים בישראל ובארה"ב, יתחילו זרים לרכוש כאן אג"חים ובעוצמה רבה.
האם לדעתך הנגיד יעלה עוד את הריבית?
התחזקות השקל מקטינה את הסבירות להידוק הריסון המוניטרי ע"י בנק ישראל. פישר ימשיך, אמנם, להעלות את הריבית במהלך הרבעון הראשון של 2008, אולם חידוש ההתחזקות של השקל והמדדים השליליים הצפויים בינואר ופברואר מאפשרים לפישר מרחב תמרון וגמישות. הרבה תלוי במדד דצמבר שיתפרסם החודש, בהתנהגות השקל ובמחירי הסחורות וחומרי הגלם בעולם.
אתם מפרסמים את הקרן האג"ח צמודת המדד שלכם (בקמפיין "שלום, אני המדד"), מדוע?
למעשה איננו מסכימים לקונצנזוס המסתמן לאחרונה בקרב פרשנים לפיו אין עדיפות לאפיק הצמוד בהשוואה לשקלי. נכון, בשל העובדה שהציפיות האינפלציוניות "עלו מדרגה" לכ-2.50% בממוצע, העדיפות לאפיק הצמוד בישראל נשחקה בעוצמתה, אך היא עדיין קיימת! לאור הלחצים האינפלציוניים נדרשת פרמיית סיכון גבוהה, מעבר לזו הגלומה כיום באפיק השקלי.
יוצאי דופן הינן האג"ח הקצרות, המגלמות ציפיות אינפלציוניות של מעל 3.25%. ברמה זו יש עדיפות לשקלים במח"מים הקצרים. נראה כי גם הציבור מתאים את נכסיו להתפתחויות ומגדיל החזקה בצמודי המדד.
ב-2007 האינפלציה חרגה מהיעד (1%-3%) בעוד הדולר נחלש לעומת השקל בכ-9% ולפיכך אנו סבורים כי סיכון האינפלציה בישראל "עלה מדרגה" ויחד איתו גדלה גם האטרקטיביות של האפיק הצמוד, לפחות במחצית הראשונה של 2008.
מה דעתך על הדולר שלא מפסיק לרדת?
להערכתנו השקל יוסיף להיות חזק, הן בשל חולשתו של הדולר ביחס לאירו והן לנוכח ההיפוך החזוי בפערי הריביות בייננו לבין ארה"ב (בארה"ב מורידים ואצלנו מעלים).
המון תודה לך על הראיון הזה.
תודה לכם.
אין לראות בכתבה זו משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע או קרן נאמנות. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. מאמר זה אינו בא להחליף ייעוץ על בסיס אישי. במאמרים, בידיעות, בכתבות, בנתונים הפיננסיים ובכל חומר כתוב ומצולם אחר המתפרסם באתר פאנדר, או באמצעות אתר פאנדר אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישת או מכירת ניירות ערך. קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון כלשהו המופיע באתר פאנדר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.
