אסא ששון: "כל מי שקנה תעודות סל מחפש לדעת מה חושבים מנהלי ההשקעות"

שלום אסא, מה אתה חושב על השוק היום?

השוק בימים אלו מאוד עצבני ותנודתי. בחודש ינואר ראינו מדדים של חברות לא קטנות כמו הדאקס הגרמני שעולים ויורדים בכ-5% ואף בכ-6% ביום אחד במשך מספר פעמים. הפסיכולוגיה של המשקיע משפיעה כרגע במלוא עוצמתה ואנו רואים את השווקים "במלוא תפארתם" כמו שאומרים, חופשיים תנודתיים ואף אלימים. יש הרבה חששות ופחדים של משקיעים והרבה פחות כלכלה ממה שניתן לחשוב בתנודות כיום. השאלה הגדולה, כמובן, היא האם ארה"ב תגלוש למיתון או לא ואם למיתון, אז עד כמה עמוק הוא יהיה. כרגע בוודאות ניתן לומר שישנה האטה חדה בפעילות. החשש הגדול ביותר הוא עד כמה זה ישפיע על הצרכן האמריקאי.

מתי לדעתך השווקים יירגעו?

סביר להניח שאחרי שנראה את הדוחות הכספיים של החברות ונראה ששד המיתון לא נורא כל כך. מחלקת דסק חו"ל שלנו מעריכה שרוב אי הוודאות תוסר לקראת סוף הרבעון הראשון והחל מהמחצית השנייה של השנה שוק המניות יתאושש. חשוב לזכור, שהורדות הריבית של הפד` משפיעות על הכלכלה הריאלית בפיגור של חצי שנה ואנו צפויים לראות את השפעותיה רק במהלך החודשים הקרובים.

לאן לדעתך הולך מדד ת"א 25 ?

קשה לקבוע באיזה רמה יתייצב המדד. בתקופה שכזו בכלל לא צריך לחשוב במונחים האלה. צריך לערוך בדיקה באם התמחור של הנכסים שאתה מושקע בהן מתומחרים בצורה הוגנת. במידה וכן, צריך להמשיך ולהחזיק בהם גם אם המצב נראה מפחיד.

איך זה שהדולר בימים אלו לא עולה. בעבר הייתה קורלציה בין ירידות בבורסה לבין עליית הדולר וזה כעת שונה, מדוע?

בעבר שהשוק ירד אז משקיעים זרים עזבו והעלו את הדולר. אך היום ההשפעה של פער הריבית בין ישראל ארה"ב משפיע יותר מאשר ההשפעה של הירידה בשוקי המניות. כיום הריבית על השחר אטרקטיבית פי כמה מאגרות חוב ל-10 שנים בארה"ב ולכן אנו רואים את התנועה הזו של התחזקות השקל למול הדולר.  בנוסף, צריך לזכור שגם לפני מספר חודשים כשהריבית על הדולר עוד הייתה גבוהה יותר, עדיין הדולר לא ממש התחזק.

כולם מסתכלים על הדולר אך צריך לשים לב שהשקל לא מתחזק רק אל מול הדולר אלא גם מול האירו ובכלל מול כל סל המטבעות הוא התחזק בכ-10%. נתון זה מראה שלא הדולר חלש אלא השקל חזק. להערכתנו, הריבית של בנק ישראל צריכה לרדת ויפה שעה אחת קודם – כרגע נגיד בנק ישראל קצת מפגר אחרי ההתפתחויות הכלכליות.

איך אתם פועלים בימים של אי וודאות כל כך חזקה?

המטרה שלנו היא לתת ערך מוסף על פני מדד היחס ועל כן אנו נצמדים אליו בשינויים ההכרחיים כגון הגדלת משקל החברות היותר דפנסיביות כאשר החשיפה שלנו למדד נשארת בין 90%-100%.

צריך להבין שאנו משקיעים לטווח ארוך ולא לטווח של מספר ימים. לכן, אין לנו עניין לצאת משוק המניות כל עוד אנו מאמינים שהתמחור של המניות הוגן. הניסיון לתזמן את השוק נדון לכישלון  ולכן אנו מעדיפים להישאר בחשיפה גבוהה למניות. יחד עם זאת, אנו מקפידים לשמור על נזילות גבוהה הנדרשת בימים תנודתיים.

ההערכות שלנו הם שהמשבר הזה יהיה יותר קצר מהמשבר שחווינו בשנת 2000 אבל לא בטוח שהעצמה שלו תהיה פחותה מהמשבר הקודם. בסופו של דבר, סוף המשבר יקבע על ידי המחיר. במילים אחרות, כשהשוק יגיע למחיר התואם את ההערכות הכלכליות של מרבית האנליסטים אז הירידות יפסקו.

אף פעם לא יודעים בזמן אמת האם המחיר הנוכחי הוא הנמוך ביותר אולם אם אוספים לתיק ההשקעות מניות במחירים אטרקטיביים בסופו של דבר אפשר להרוויח מעל לבנצ`מרק (מדד היחס).

איזה קרנות הייתה ממליץ ללקוח ממוצע בשוק שכזה?

הייתי מתמקד בקרנות אג"ח סולידיות ובחלק מהכסף הייתי יושב בקרנות אג"ח קונצרני למיניהן, בהתאם לאהבת הסיכון של המשקיע.  היום קרנות אג"ח חברות בסיכון גבוה מחזיקות אגרות חוב בתשואות לפדיון של כ 10% והן ממש מציאה. שרון חינקיס, סגן מנהל השקעות ראשי בקרנות נאמנות של מגדל שוקי הון, מנהל את הקרן "מגדל אג"ח והזדמנויות (A1)" המאפשרת למשקיעים להיחשף לאגרות חוב לא מדורגות. התשואה הפנימית של האגחים המוחזקים שם היא  10% כאשר המח"מ שם הוא שנתיים בלבד. הפיזור הפנימי הוא גבוה עקב החשש שנראה גם דיפולט מסוים. צריך לזכור רק שזו קרן בסיכון גבוה ולכן המשקל בתיק ההשקעות צריך להיות בהתאם.

איך אתה רואה את שוק הקרנות הכספיות?

המצב כיום הוא ממש אידיאלי לקרנות הללו. זה תחליף מצוין להשקעה בפיקדונות ואין ספק שגם הלקוחות והיועצים מבינים את זה. בשורה התחתונה, הקרנות הכספיות מהוות אלטרנטיבה טובה על פני חסכון בפק"מ הן בתשואה והן בהיבט הנזילות. אנו רואים, כי מתחילת השנה הקרנות הכספיות גייסו מיליארדים רבים. לדעתי, יש לחשב את הקרנות הכספיות בנפרד כמקובל בעולם ולנטרל אותם משוק הקרנות הרגיל.     

שאלה קבועה שאנו שואלים מנהלי קרנות היא מה דעתם על התחרות בין קרנות הנאמנות לתעודות הסל, מה באמת אתה יכול להגיד בנושא?

אני רוצה בעניין הזה להגיד שני דברים: ראשית, יש מקום לשני המוצרים. משקיע א` עשוי לרצות תעודות סל ומשקיע ב`  יעדיף קרנות נאמנות. בוא נחשוב. מהו סלע המחלוקת? סלע המחלוקת הוא האם מנהלי קרנות יכולים להעניק תשואה עודפת על המדד. אך כשכולם מנתחים זאת בודקים את הביצועים של הקרן למול המדד ולא את תעודת הסל. נזכיר, שגם העלויות שהלקוח משלם על קניית תעודת סל מגלמות בתוכן דמי ניהול של 0.3% כך שתעודת הסל לא מחקה אחד לאחד את המדד.

לניהול השקעות בקרנות נאמנות יש משמעות ויש ערך. הראיה לכך היא שבימים אלו כל מי שקנה תעודות סל מחפש לדעת מה חושבים מנהלי ההשקעות והאם צריך להמשיך להחזיק בתעודה או האם למכור או לשנות. אנו גם רואים היטב שמרבית קרנות הנאמנות ירדו פחות בירידות מאשר תעודות הסל ופה בא לידי ביטוי ניהול ההשקעות.  המצחיק הוא שבימים כאלו אני מקבל עשרות טלפונים של חברים ולקוחות שקנו תעודות סל שרוצים לדעת מה הם אמורים לעשות – כלומר לא נס לחו של מנהל ההשקעות.

יש לכם קרן נאמנות שמשקיע בסין שב-2007 עלתה מאוד חזק ואילו בינואר ירדה חזק, מה אתה יכול להגיד לנו על השוק הסיני?

לשוק הסיני צפויה שנה מאתגרת מאוד עם אינפלציה עולה והאטה בייצוא כתוצאה מהאטה בארה"ב אך במקביל עדיין ישנו צפי לצמיחה מאוד גבוהה של 9%-10%. התהליך ארוך הטווח שמתרחש בסין הוא בניית מעמד בינוני מאוד חזק וזו אוכלוסייה שרמת הצריכה שלה הולכת ועולה כל הזמן ולכן הכלכלה שם צפויה להיות חזקה גם בשנים הקרובות.  לגבי שאלתך, הקרן שעליה אתה מדבר עשתה יותר מ-150% למשקיעים ששהו בה בשלוש השנים האחרונות. לכן, לירידות בינואר אין כלל משמעות. מי שטווח השקעתו ארוך יכול ליהנות מהמהפכה בסין דרך השקעה בקרן נאמנות שלנו שמשקיעה בסין.

המון תודה לך על הראיון.

תודה גם לכם.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות בראיון זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.