בחודש האחרון נוהגים הכתבים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית לדמות את עוצמת המשבר הפיננסי (שמזמן כבר לא רק פיננסי), אל המשבר הכלכלי הגדול מ1929 .
תפקידה של התקשורת הכלכלית הינו פשוט; בעת גאות דווח נא על האופטימיות והאופוריה השולטים בקרב העם ועודד אותן, בעת משבר דווח על הפחד והייאוש האוחזים בשוק והעצם אותם.
כאשר כתב זה או אחר מנסה לתאר את האווירה בשווקים, הוא משתדל להיות דרמטי ככל האפשר, מסיבה זו ניתן להבין את הנטייה הנמהרת לאזכורו של השפל הגדול. בדומה למקרה שבו מלחמת העולם השנייה השכיחה את ייסוריי מלחמת העולם הראשונה מן הזיכרון הקולקטיבי, כך פאניקת המיתון של שנות השלושים השכיחה מהתודעה הציבורית את משבר הבנקים של 1907 ולכן משבר זה אינו מוזכר, למרות היותו רלוונטי יותר היום מאי פעם בעבר.
בניגוד למשבר של שנות ה30, המשבר מתחילת המאה הקודמת הינו משבר נזילות גרידא.
המשבר של תחילת המאה ה20
בעיית האשראי המסיבית האחרונה שהשוק האמריקאי נאלץ להתמודד עימה, התרחשה אי שם בניו יורק הסוערת של 1907. אז כמו היום הבנקים הלווים והברוקרים ניצלו אי הימצאות של עין בוחנת והחלו לסחור במינוף אימתני בדמות של 20 ל1 (בשביל להשקיע בסכום של 20$ היית מפקיד רק דולר אחד) בשוק המניות על ידי לקיחת הלוואות על בסיס רווח.
בעיית נדל"ן היא שהציתה את משבר האשראי* הקדום (נשמע מוכר?) . הבעיה החלה בעקבות רעידת אדמה שהחריבה חלקים ניכרים מסן פרנסיסקו ושיקום מחוזות העיר דרש גיוס ממון מסיבי ומהר !
הירידה בבורסה האמריקאית מחמת הגיוס לא אחרה לבוא. כשמחירי המניות הוזלו עוד ועוד על הברוקרים היה לתת יותר ויותר עירבונות בכדי לשמור על מינופם .
בדומה לבעיות החלפת חובות האשראי כיום, הבנקאים והברוקרים גם אז נתקלו בדרישה לכסות חובות שכבר מזמן לא היה באפשרותם לתקן והודיעו על חסך באשראי .
חבל ההצלה של אותם ימים הגיע בדמותו של ראש אחד הבנקים הגדולים והמוערכים בניו יורק, הלא הוא "ג`י. פי. מורגן" מהבנק אשר נושא את אותו השם. מורגן החל להזרים ממון רב לבנקים שהיו על סף חדלות הפרעון , לספק נזילות לשווקים (בתמורה לכח פוליטי שאף בנקאי עד אז לא זכה לו) ולהשיב את השקט למסחר .
קשה להתעלם מהאפיונים הדומים בין אז להיום; מוצרים(ותחבולות) פיננסים שנוצרו בכדי לכסות על חובות החברה ונציגיה , כמו כן חשיפה לאג"ח משכנתאות סאב-פריים וגלגול חובות אשראי .
חזרה להווה:
בדומה לבנקאים והברוקרים מתחילת המאה, לווי המשכנתאות בהווה החלו להתחמק מהחזרת חובם כאשר מחיר בתיהם שהחל לרדת, כבר לא הצדיק את הריבית הנמוכה ששילמו על המשכנתא הקודמת (וזאת שלפניה וזאת שלפניה וכו`) .
שיעור אי החזרת חובות המשכנתא באמריקה בשנת 2005 היה 5%, שנה לאחר מכן הוא כבר טיפס ל 13% כשהיום הוא כבר בשיא של 24% , כשסכומו המצטבר עומד כרגע על מעל ל2 טריליון דולר באג"ח הלוואות.
ההחלמה יכלה להיות מהירה יותר, אם בשוק לא היה כרגע את אותם תעודות ביטוח בשם "סי. די. אס ." (c d s) ששימשו בהולדתן כביטוח נגד חובות המשכנתאות שנחשבו אז כבעיתיות . אספקט מסוג זה של ביטוח יכול לעבוד מצוין בחברה בעלת חובות נמוכים, עם זאת הרי ביטוח לעד עובד על פיזור סיכונים וכשכולם מבקשים את עזרת חברת הביטוח, אנו בבעיה וזה בדיוק מה שהתרחש עם חברת הביטוח אי איי ג`י AIG)) !
נקודה למחשבה: בעקבות משבר חוסר הנזילות של 1907 ובתמיכתו המסיבית של איש השעה ג`י פי מורגן), הממשלה החליטה שבדומה לכלכלה הבריטית, יש להקים גוף שיהיה אחראי במרוכז על אפקט הנזילות במשק.
בכדי לרסן את ריאקציות הפאניקה בשווקים ברגעי זעם נוצר "הבנק הפדרלי" וכלכלת ארה"ב שינתה פניה מאז .
כיצד הפעם הסתגלנות והיזמות האמריקאית תוכל למשבר אין לדעת, אך ניתן לומר בבטחה שכלכלת השוק הגדולה בעולם, תהה שונה לחלוטין אחר שתצא מהמשבר ;בגודלה, עושרה ומבניה.
*מלבד בעיות הנדל"ן, כדאי להוסיף על תרגיל עליית מחירים פיקטיבית בתחום הפלדה, אשר לא צלח, גם כן גרם להורדת מחירי מניות והודעה על חדלות פרעון מאחד הבנקים הגדולים בניו יורק שהשתתף בתרגיל .
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





