שרית מנחם, דה מרקר
23/10/2008
בימים האחרונים שיגרו כמה מנהלי קרנות נאמנות הודעות לבורסה, שאולי הבהילו במקצת את המשקיעים בקרנות האלו. קרן הנאמנות רמקו אג"ח חברות, למשל, דיווחה באחרונה שהיא חשופה ב-81% לאג"ח בסיכון גבוה.
ההודעות האלו היו עשויות להפתיע את המשקיעים בקרן של רמקו, משום שהחשיפה המרשימה בקרן של רמקו לאג"ח זבל אינה נרמזת משם הקרן או מסיווגה. סיווגי הקרן בדפי העיתונות מאפיינים אותה כקרן המשקיעה ב"אג"ח חברות והמרה עם חשיפה מניות של עד 10%", בעוד לחשיפה גבוהה לאג"ח זבל כמו זו שהקרן דיווחה עליה יש סיווגים אחרים, כמו "אג"ח חברות והמרה בסיכון גבוה". סיווגים המתאימים הרבה יותר כשהקרן משקיעה (נכון לסוף יולי 2008) באג"ח כמו ב.יאיר א` הנסחרת בתשואה של 61%, נאוסיטי א` הנסחרת בתשואה של 36% ודירקט קפיטל א` הנסחרת בתשואה של 48%.
רמקו אינה היחידה שבחרה בסיווג שלא ממש מאפיין את מדיניות ההשקעה. כרמים אג"ח חברות, המסווגת בסיווג זהה, דיווחה כי היא חשופה לאג"ח זבל ביותר מ-60% מנכסי הקרן. בין האג"ח שבהן משקיעה הקרן (לפי נתונים הנכונים לסוף יולי 2008) ניתן למצוא את שתי הסדרות של חברת הנדל"ן נידר, שקרסה ונמצאת כיום בהקפאת הליכים. עוד ניתן למצוא את אפיק הירדן ב` (תשואה של 35%), מליבו א` (תשואה 38%), שיכון דיירים א` (תשואה של 70%) ואיגרות החוב של אלעזרא א` (תשואה של 47%).
תחת אותו סיווג, גם מילניום אג"ח חברות, המאופיינת בפיזור רחב מאוד, דיווחה כי היא חשופה ב-52% לאג"ח זבל. בקרן בחרו בין השאר להשקיע (לפי נתונים הנכונים לסוף יולי 2008) בטאגור קפיטל א` (תשואה של 36%), פאנגאיה א` (תשואה של 38%) וגילאון א` (תשואה של 21%). יש אגב גם קרנות נאמנות תחת סיווג זה עם חשיפה נמוכה כמו קרן אג"ח חברות ללא מניות של אפריקה עם חשיפה של 2% בלבד.
הצצה באפיקי ההשקעה של הקרנות ממחישה את הקושי של משקיע מהשורה לקבל אומדן לגבי הסיכונים הכרוכים באפיקי ההשקעה של הקרן. גם פרסומים בעיתונות על התשואות היומיות, או פרסומות בכלל, אינם מסגירים את מדיניות ההשקעות.
מדוע בוחרים מנהלי הקרנות לסווג את הקרנות בסיווגים שאינם מאפיינים את מדיניות ההשקעה וחושפים את המשקיעים לסיכונים שהם אינם מעוניינים בהם?
ברשות מסבירים שהכנסת הקרן תחת סיווג של קרן המשקיעה באג"ח חברות והמרה בסיכון גבוה, תחייב את מנהליה במדיניות השקעה כזו; מדיניות שלא תמיד הם מעוניינים להיצמד אליה.
סיווג גמיש יותר מאפשר להם לנצל הזדמנויות בשוק איגרות החוב המדורגות כשהן קורצות להם. הבעיה היא שהזדמנויות אלו, שלא תמיד מוכיחות עצמן, חושפות את המשקיעים לסיכונים שאינם מודעים אליהם. ברשות ניירות ערך הבחינו בכשל השוק הזה וביקשו ממנהלי הקרנות לדווח על האחזקות באיגרות חוב לא מדורגות.
הבשורות לגב` כהן מחדרה
בינואר הביא משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, כמה בשורות למשקיעים. הוא הרחיב את מדף המוצרים של קרנות הנאמנות וניסה להקל על הגברת כהן מחדרה את קבלת ההחלטות. יותר מ-1,200 קרנות מוצעות כיום למשקיעים והבחירה לא פשוטה. טרי הורה למנהלי הקרנות לתת שמות חדשים לקרנות תחת סיווגים שיאפיינו את מדינות ההשקעות בקרן. מיון פרטני יותר יאפשר קטגוריות אחידות יותר, כך שלקרנות באותה קבוצה תהיה מדיניות השקעה דומה יחסית, וההשוואה ביניהן תהיה מהימנה יותר.
בצד שמות הקרנות מתחייבים מנהלי הקרנות להוסיף חיוויים שיסמנו פרופיל חשיפה למניות ולמט"ח. דרגת החשיפה של הקרן למניות תסומן באמצעות ספרה; דרגת החשיפה המטבעית של הקרן תסומן באות לועזית. קרן שתוסמן 00, למשל, תהיה קרן שאין לה חשיפה מנייתית או חשיפה מטבעית. קרן שתוסמן B3 תהיה כזו עם חשיפה מטבעית של 30% וחשיפה מנייתית של 50%.
ואולם ברשות לא הביאו בחשבון את שוק האג"ח זבל שהתפתח בזירה המקומית בחגיגות הפיננסיות של 2006 ו-2007. עם הון עצמי מצומק והרבה אמביציה, הגיעו גם חברות קטנות ולא מוכרות לגיוס חוב בשוק ההון הרותח. מנהלי השקעות רבים תיבלו את תיקי ההשקעות והמכשירים הפיננסיים באיגרות החוב החדשות שהבטיחו תשואות טובות. כיום, רבות מחברות אלו נמצאות במצוקה קשה. הנזילות התייבשה, המימון מתייקר ומעל הפעילות מתנוסס סימן שאלה גדול.
איגרות חוב אלו מאופיינות כעת בתשואות גבוהות מאוד ותנודתיות של מניות. כך הפכו איגרות חוב אלו להיות מרכיב מסוכן בתיק ההשקעות. ברשות ניירות ערך הבינו הבעייתיות, ובאוגוסט הם פנו למנהלי הקרנות וביקשו דיווח על חשיפה לאג"ח בסיכון גבוה. בחוזר שנשלח צוין כי כל עוד החשיפה לאג"ח זבל נמוכה מהחשיפה המותרת למניות באותה קרן, אין צורך בדיווח, אך אם החשיפה גבוהה מהחשיפה למניות על מנהל הקרן לדווח.
זיהוי הבעיה בידי הרשות וטיפולה (המאוחר) הוא מהלך החיובי. הבעיה היא שהגב` כהן מחדרה אינה נכנסת לאתר הבורסה לפני שהיא רוכשת קרנות נאמנות. גם לא בטוח שהיועץ שלה בבנק עושה זאת. כך, מתן הגמישות בסיווגי הקרן משאיר פתח למנהלי הקרנות להזניק את הסיכון בקרן; סיכון שלא תמיד תואם את טעמי הצרכנים.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker. לאתר לחץ כאן.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
