מה עשה המעו"ף במשברים קודמים?

במשבר הנוכחי בשוק ההון ירד שערו של מדד המעו"ף בכ 40% בדיוק כפי שקרה בשני המשברים הקודמים בשוק ההון בשנים 1994 ו 2000.

כתבה זו הינה חלק ראשון בסדרה של שתי כתבות המתארות את המשבר הנוכחי, מהלך חייו ואת שלב ההתאוששות אשר יתואר בחלק השני של הכתבה שיפורסם כאן בשבוע הבא.

בניגוד לכותרות העיתונים המבשרות על משבר חסר מעצורים, עד כה, המשבר הנוכחי אינו חריג עדיין בהשוואה למשברים של 1994 ושל 2000 בהיבט של שוק ההון בארץ.

המשבר הנוכחי הוא אמנם עמוק וחובק עולם שלא כמו המשברים הקודמים, אך ככל משבר אחר יש גם במשבר הנוכחי דינאמיקה ושלבי חיים מוגדרים וידועים, מעבר לאי הוודאות לגבי משך המשבר ואי הוודאות לגבי קרקעיתו.

לשם פרופורציה, מובאים להלן נתוני המשברים האחרונים בשוק ההון בארץ:

ינואר 1994: התפוצצות בועת המניות - לאחר עליה רצופה של כ 1000% משנת
1988 , מדד המעו"ף ירד ב 40% במהלך שנת 1994.

מרץ 2000: התפוצצות הבועה בארה"ב - לאחר עליה של 360% ממשבר 1994, מדד המעו"ף ירד ב 45% ממרץ 2000 ועד סוף 2002,

דצמבר 2007: משבר הנדל"ן והאשראי בארה"ב - לאחר עליה של 400% מהמשבר הקודם, מדד המעו"ף ירד בכ 40% מסוף דצמבר 2007 ועד היום.

עדיין, ולמרות הכל, עלה מדד המעו"ף בכ 750% מאז שנת 1992 ועד היום.

לאור הדמיון הרב שבין המשברים, נשאלות השאלות מהי הדינאמיקה של המשבר ולאן מועדות פנינו.

דינאמיקה של משבר:

משברים כלכליים מתחילים בדרך כלל מהיווצרות של מנגנון כשל כלכלי ("בועה"). קריסתו של המנגנון יוצרת סדרה של זעזועים המתבטאת בין היתר גם בגל של פשיטות רגל וקריסות של הגופים שהיו מעורבים ישירות באותו מנגנון כשל.

שוק ההון מגיב ראשון בירידות שערים חדות, עוד לפני שהשוק הריאלי מגיב. הירידות מלוות בתנודתיות גבוהה מאוד של עליות וירידות חריפות.

המשק נכנס למיתון המאלץ את החברות לתהליכים של הבראה המתבטאים בקיצוץ שומנים, פיטורי עובדים מיותרים, התייעלות ועוד תהליכים שבסופו של המשבר יתרמו להגדלת הפריון של החברות. חברות שאין להן זכות קיום כלכלית וחברות "בועה" נסגרות.

המיתון מחייב גם את הממשלה לנקוט בצעדים הכרחיים אשר מטרתם לבלום את המיתון ולאפשר צמיחה מחודשת.

תהליך זה אורך בדרך כלל 2-3 שנים ובסיומו המשק עובר לצמיחה. עוד לפני שהצמיחה נמדדת במשק, שוק ההון כבר מגיב בעליות שערים חדות ביותר, המוחקות את הפסדי המשקיעים בתוך תקופה קצרה יחסית.

תהליך ההתאוששות מונע על ידי מספר גורמים, אשר השילוב ביניהם ועוצמתם קובעים את משך ההתאוששות ואת קצב ההתאוששות.

הייחודיות של המשבר הנוכחי:

המשבר הנוכחי הינו משבר עולמי בראש וראשונה של העולם המערבי, קרי ארה"ב ומעקב אירופה. זהו משבר עמוק הנובע מתקופה ארוכה מאוד של פריחה כלכלית בעיקר בארה"ב. כלכלת ארה"ב לא ידעה מיתון שנת 1991 בעוד שהממשל נקט בסדרת צעדים מכוונים למניעת מיתון בעיקר בשנים 2000 ו 2001.

שוק הנדל"ן בארה"ב עלה ברציפות במשך 15 שנים וסביבו נוצרו מכשירים פיננסיים חדשים אשר היו ממונפים מאוד וללא בסיס מתאים. השילוב של "בועת" הנדל"ן עם "בועת" המכשירים הפיננסיים, על רקע של ריבית ממשלתית מאוד נמוכה, הוא הגורם המרכזי למשבר העמוק שנוצר. קריסתה של חברה בת 150 שנה כמו ליהמן-ברדרס בשל "בועת" המכשירים הפיננסיים סימלה יותר מכל את הסיבות לחוסר אמון הציבור ו"בריחתו" מהבורסות.

עומקו של המשבר והיקפו, הניעו ממשלות רבות בעולם, בהובלת ממשלת ארה"ב, לנקוט בצעדים חסרי תקדים אשר מטרתם העיקרית היא החזרת אמון הציבור ובלימת המיתון.

דווקא המשק הישראלי נחשף למשבר ברמה נמוכה יחסית. המשק הישראלי נחשף למשבר הנוכחי לאחר מיתון חריף והבראה משמעותיים בשנים 2001 – 2003 ,ועם נתוני צמיחה מרשימים משנת 2004 ואילך ונתוני אבטלה מצוינים. למרות החשיפה הנמוכה, החששות והפחד של הציבור מפני השפעת המשבר העולמי על המשק הישראלי הן שגררו את שוק ההון לירידות שערים תלולות.

ממשלת ישראל ובנק ישראל נקטו ונוקטים במדיניות נכונה ואחראית מזה מספר שנים בכל הקשור לשוק ההון ולכלכלה הישראלית. גם עם התפתחות המשבר העולמי המשיכה המנהיגות הכלכלית בארץ לנהוג באופן חכם ואחראי וניווטה את המשק באופן יציב אשר זוכה לאמון בקרב הציבור, כאשר יש לזכור כי בד בבד עם התפתחות המשבר טיפלה המנהיגות הכלכלית בהצלחה בגורמים אשר שחקו את שער הדולר.

המשך הכתבה בנושאים "התאוששות מהמשבר" ו "סיכום והמלצות" תפורסם כאן בשבוע הבא

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.