בלעדי>>>צבי לובצקי, יו"ר ומייסד אי.בי.אי: "כמו שהיה לנו עכשיו משבר של פעם במאה שנה, הולכת להיווצר גם הזדמנות של פעם במאה שנה."

שמואל זלוטניק, ראש מערך הייעוץ בהשקעות בבנק לאומי, הנחה בשבוע שעבר פאנל של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים בישראל. הפנל נערך מול כ 1000 יועצי ההשקעות של בנק לאומי באנגר 13 בנמל ת"א.

לפניכם החלק הרביעי והאחרון של הערב העוסק היזדמנויות להשקעה לטווח של שנתיים עד חמש שנים.

המנחה שמואל זלוטניק:

אנחנו נעבור לשאלה האחרונה. בהנחה שיש לנו אופק ואני מסתכלים לטווח ארוך ואנחנו אמרנו שבשוק יש מה לחפש, הייתי רוצה לשמוע הצעה של משתתפי הפאנל הצעה של כלכלות, סקטורים, מניות שלהערכתם מהווים היום הזדמנות קנייה לטווח של שנתיים שלוש ועד חמש שנים.

אורי רבינוביץ, משנה למנכ"ל הראל פיא

אני חושב שהדבר הראשון שהמשבר הזה הראה והוכיח זה העובדה שפיזור, לפחות ברמה של מדינות, הוא מאוד מאוד מוגבל. המשבר שאנחנו חווים עכשיו בעצם מראה שאין לאן לברוח. כל מדינה שמשקיעה כסף, מתגלות בעיות חדשות  ולכן ההנחה היא שגם כשהכלכלות תתאוששנה, הן תתאוששנה .... כיוון שאנחנו כפר גלובלי וכסף זז בו מהר מאד ולכן אני חושב שהנקודה הזו היא פחות קריטית.

יש נקודה אחת שאנחנו חווים אותה היום, במהלך המשבר הזה, וזה באמת השפה החדשה של ההשקעות. איזה סיכון מוכנים לקחת, איך מתמחרים חברות ואיך מתמחרים איגרות חוב. אני מניח, שברגע שהדברים האלה יתבררו, רוב הדברים שהיום אנחנו רואים היום במחירים שלהם, סביר להניח שהמחירים יהיו גבוהים יותר. הדבר הזה נכון, ואם צריך לשים את הדגש על אלמנטים מסוימים אז אם נתייחס אפילו אל איגרות החוב הקונצרניות שאנחנו מדברים ומסתכלים  על פרספקטיבה של עשרות שנים, אג"ח לא מדורג או אג"ח בדירוג נמוך נסחר בפער של עד- 10% מעל תשואה של אג"ח ממשלתי לא התקיים בעבר. אני מניח שבטווח זמן של שנתיים שלוש הוא גם-כן לא יתקיים ולכן יש בו כמובן פוטנציאל לרווח.

אם נסתכל על תעשיות, אני מניח שכל תעשיית הבנייה בעולם בכלל, שהיום נעצרת, ואף אחד לא רוצה להחזיק חברות בנייה וחברות בנייה צריכות להתייעל מכיוון שאין להן מה לבנות, אני מניח שהמחזוריות הכלכלית תוביל לזה שיחזרו להיות אטרקטיביות.

אני חושב שגם חברות הטכנולוגיה חוות פגיעה קשה מאד, חברת מיקרוסופט נסחרת במחיר הנמוך ביותר שנסחרה אי-פעם ויש, כמובן, עוד הרבה מאד דוגמאות,  אני מניח שגם בתחום הזה אנחנו נראה שינוי. והתחום האחרון שדיברו עליו הרבה, וכל מי שדיבר עליו נחבא, זה כל החברות הפיננסיות אני חושב שכל מה שקורה עכשיו יגרום לזה שקמים גופים פיננסים יותר חזקים עם יכולת תחרות יותר טובה והיתרונות הללו  יביאו בסופו של דבר לשינויים הרבה יותר גבוהים ויכולת חלוקת דיבידנד יותר גבוהה וכתוצאה מזה יתנו רווחים יפים.

שוקי אברמוביץ, מנכ"ל כלל פיננסים.

אני חושב שברמה הגלובלית, אמריקה, שהיא היום מקום מוקצה, הוא למעשה אחד המקומות הראשונים שיצאו מהמיתון, ולא שבאמת תצא מהמיתון כל-כך מהר, אבל נראה שהאמריקאים פעלו בנחישות. צריך לזכור שברננקי, הנגיד האמריקאי, המומחיות הגדולה שלו, הוא עשה את עבודת הדוקטורט שלו על המשבר ב-1929. אני חושב שצריך להוריד את הכובע על התגובה המאוד מהירה שלו על מה שקרה בשווקים, אם כי כמובן שהם לא עשו את כל הדברים הנכונים, אם כי מטבע הדברים, לא תמיד עושים את הדברים הנכונים.

אני מעריך שהכלכלה האמריקאית תהיה מהראשונות לצאת מהמשבר אם כי בהחלט יש פה השפעה מאד גדולה ברמה הגלובלית. יש סימן שאלה ענק לגבי מדינות הצמיחה המובילות, כמו סין וכמו הודו. יש פה שאלה, האם יצליחו בהחלט להמשיך קו של צמיחה, אני לא בטוח. זה משהו שנמצא בסימן שאלה.

לגבי סקטורים, אני חושב שהסקטורים המעניינים ביותר הם הסקטורים שספגו את הפגיעה הגבוהה ביותר, אלה הסקטורים של הבנייה והביטוח. אם נסתכל בישראל, נסתכל על המכפילים של הבנקים בישראל המכפילים נמוכים. אין ספק שאין לכך הצדקה. זוהי ראייה של השוק קדימה, הוא רואה את כל מה שנאמר פה, על ידי מר נהרי בהרצאה קודמת. וזה נכון- תהייה ירידה ברווחיות, תהיה פגיעה בתיק האשראי. הכול נכון. את זה השוק כבר צופה. אבל מי שרוצה לעשות השקעה ארוכת טווח, בנקאות, סקטור מאוד מעניין,

סקטור שני שמאד מעניין זה סקטור של הביטוח. למעשה, אם תסתכלו על הביטוח- כל חברות הביטוח הגדולות נסחרות היום בסדרי גודל של שליש מהערך של תיקי הנכסים של ביטוח החיים והפנסיה שלנו. לא קשור לביטוח האלמנטרי,  לא קשור למרכיבים אחרים של ביטוח בריאות, פיננסים וכדומה, כך שאני חושב שזהו תחום שמאוד מעניין כתחום.

יש לא מעט סקטורים שיכולים להיות מעניינים, כמו מזון וענפי השירותים, שיכולים להיות מעניינים להשקעה. אני מצטרף למה שצבי לובצקי אמר: הנושא של איגרות חוב קונצרניות הם בהחלט היום אפיק השקעה מעניין. ולאור העובדה שיש פה בעיה, מבעיה מקרו-כלכלית, אם אכן אנחנו נמצאים במשבר נזילות כל-כך קשה שיהיה צורך בהתערבות ממשלתית, ואיני מדבר על אג"ח קונצרניים שלא ישתמע שאני מדבר על להשקיע באג"ח קונצרנים של החברות נדלן במזרח אירופה. אני מדבר על להשקיע באג"ח קונצרני של הגדולות והמבוססות במשק, ואם מישהו חושב שבחברות האלו תהייה קריסה, תהיה התערבות ממשלתית ואנחנו לא נשיג על כך תשואה גבוהה אז הוא טועה. שמע זה בהחלט מקום מאד מעניין להשקיע וצריך לבחון את זה דווקא בתקופות כאלה.

מי שרוצה סייפטי (ביטחון מוחלט)- שילך לכספיות. אבל מי שמסתכל ושואל "איפה אני אשיג תשואה גבוהה לטווח הארוך, ואני מדגיש לטווח הארוך", אז גם באג"ח הקונצרני אנחנו בהחלט נמצא השקעות מאד מעניינות.

צבי לובצקי, יו"ר ומייסד אי.בי.אי בית השקעות: 

אני חושב שההתנהגות הנכונה מאד קשורה בהפנמה. דבר אחד הוא שכמו שהיה לנו עכשיו משבר של פעם במאה שנה, הולכת להיווצר גם הזדמנות של פעם במאה שנה.  אני לא יודע אם זה בעוד שבועיים או בעוד שנתיים אבל יש פה דבר שישנו פעם אחת בתקופת חיים ונדמה לי שזה דבר שחשוב מאוד לזכור אותו וזה דבר שכמעט וודאי. למרות שעד שנגיע לשמה, השווקים יכולים לאבד עוד.

דבר שני שצריך להפנים זה שאף אחד לא יכול להיות כזה חכם גדול שהוא יצא ויכנס שבוע לפני שהדברים הטובים קורים. וההתייחסות לשוק צריכה להיות אחרת. זה לא להיכנס ולצאת אלא להימצא שם ואיך להימצא שם חכם.

דבר שלישי שאני חושב שלפחות בתקופה הראשונה זה התרחקות מהתכנים שהיו פופולאריים. כל הנושא של ההנדסה הפיננסית, נושא של קרנות בידור, ואני אפילו הייתי מרחיב את זה לנושא שניסו פה ולדעתי עלה הרבה מאוד כסף, זה הנושא של ההמלצה של להתפזר על פני כל העולם. אז זו הייתה המלצה שאוכל להסביר אותה לפי מאה תיאוריות שונות עלתה המון כסף, קשורה במידת היכולת שלנו להתמצא, מילא בשוק האמריקאי אבל בשורה של שווקים קשורה בהתפזרות יתר ונדמה לי שבתקופה הזו טוב לחזור ליסודות הטובים והישנים.

עכשיו, בנושאים איפה להיות, אני חושב שאחת המסקנות שלי זה שמידת אי הוודאות וחוסר הידע היא כל-כך גדולה שנדמה לי שגם פה צריך להיות –יותר דרך פיזור מאשר לפגוע בסקטור הנכון או במניה הנכונה או בחברה הנכונה.

יש פה הרבה מאד מכשירים היום, אם זה באמצעות תעשיית קרנות הנאמנות, תעודות סל. אני חושב שצריך להיות במקומות האלה, לצאת מההנחה שנהיה בשלבים הראשונים של ההתהפכות של השוק, ואני לא יודע מתי זה יהיה אבל לא חשוב מתי יהיה, אז היא תהיה במידה רבה רוחבית. אני חושב שעוד מעט תתחיל ללחוץ על השוק הריבית הנמוכה, הקרנות השקליים ואני חושב שלא צריך לחפש את היום הכי נמוך כדי לחזור לשוק אלא להתחיל באיזשהו תהליך של בנייה מחדש של תיק מפוזר ככל האפשר, גם בנושא איגרות החוב. יכול להיות שאחרי שנתיים שלוש צריכים להתחיל עוד הפעם לחפש מציאות בעולם. ונדמה לי שזה נראה פחות רחוק במצבו הנוכחי. 

הדברים הקשים שעומדים בפני מנהלי ההשקעות בחודשים הקרובים היא להפנים את העובדה שצריך להתחיל לחשוב על השקעות פוזיטיביות, כמו שצבי דיבר, גם באג"חים וגם במניות בזמן שהמשבר הכלכלי יהיה עדין בעיצומו. אנחנו עומדים להיכנס לתקופה אמיתית של משבר לא פיננסי אבל משבר כלכלי שימשך מספר חודשים מינימום, אם לא יותר מזה, אבל במהלך 2009 צריכים להתחיל לחשוב על השקעות מחודשות, כניסה מחודשת בגדול גם לשוק המניות, גם לשוק איגרות החוב, עליו אני חושב שצריך להיות כבר עכשיו בו, כי ההזדמנויות שיש הן הזדמנויות שאינני בטוח יהיו לאורך זמן ויהיה אפשר להיכנס תמיד מתי שרוצים.

הצורך הזה, להתחיל לחשוב פוזיטיבית, הוא יהיה חזק במיוחד החל מאמצע 2009 כי אני מעריך שהחל מ2010 נתחיל לראות צמיחה מחודשת בכל העולם, במיוחד בארצות הברית וגם באירופה, מזרח אירופה- בספק, וגם בחלק מהמדינות המתעוררות, בראשן ברזיל. נתחיל לראות אותן ....  יחד עם זה, צריך לזכור- כל דבר, כל קנייה וכל רכישה צריכה להיעשות בשיעורים לאט לאט, לא בבת אחת, אנחנו לא יודעים איפה התחתית, בייחוד כשהכול בחזקת נעלמים שאנחנו מעולם לא התמודדנו איתם ואל ידענו לשים את האצבע ולומר `הנה, זה הזמן. בואו נתחיל לקנות`. לכן, כל מה שקונים צריך להתחיל בצורה מפוזרת, לאט לאט. להערכתי, אי שם בסביבות אמצע 2009 זה תאריך נכון.

לא הייתי נכנס כאן לא למניות ולא לסקטורים כי כמו שצבי אמר, זה הרבה הרבה פחות חשוב. יותר חשוב המינון והעיתוי. בשביל לקנות מניה ספציפית אתה צריך להיות משוכנע שהיא תעשה יותר מה ETF שלה וקשה בניתוח למצוא ולדייק. כך שמספיק שתהיה בETF הנכון, במדינה הנכונה ובכמות הנכונה, ולאו דווקא במנייה הנכונה.

לסיום, אנחנו עדים עכשיו לדולר מאוד מאוד חזק בעולם שמכה בעולם שמכה בכולם חוץ מהיין היפני. אני חושב ש-2009 תהיה נקודת מפנה. אנחנו נהיה עדים ליציאה מהדולר והמטבעות האחרים יתחילו להתחזק. 

רועי ורמוס מנכ"ל פסגות בית השקעות

אני חושב שצבי לובצקי אמר המון דברי טעם עם המון ניסיון חיים וניסיון בהשקעות. קרה פה אירוע טראומטי ומצד שני נוצרות הזדמנויות. השאלה מבחינתכם מול הלקוחות והיועצים, איך אתם מנצלים את ההזדמנות. קודם כל זהירים. אתם לא מנסים לתפוס את כל ההזדמנויות בבת אחת. מבינים שהיכולת שלנו בבחירת איגרת חוב קונצרנית ספציפית בבחירת מנייה היא בעייתית.

אל תנסו להמר על סקטורים. אל תנסו להמר על מניות. היו זהירים. נוצרת פה הזדמנות, היא כנראה לא מחר בבוקר. צריך להתחיל לעשות את זה מול הלקוחות. אנחנו מגיעים לסיטואציה של T. יהיו חברות שמהמשבר הזה יצאו מחוזקות. ואז גם המשקל שלהם במדדים יעלה. זה מאוד בולט עכשיו במערכת הפיננסית האמריקאית- בנקים שפושטים את הרגל מול בנקים שבמציאות הזו מתחזקים ואפילו מחירי המניות שלהם עולים. זאת אומרת שהשונות מאד גבוהה. זה מעלה את הסיכון ועוד פעם, מחזק את הגישה שלא לנסות לתפוס את השוק בנקודה הכי נמוכה שלו לא לנסות לתפוס מנייה כזו או אחרת אלא להבין שמתחילה להיווצר הזדמנות צריך לקחת אותה בצורה שמרנית וזהירה דרך מינונים.

כמה דגשים מעבר לזה: ללכת על חברות שמייצרות מזומנים ולא על חברות שצריכות מזומנים. החלונות של האשראי נסגרו. לא יהיה להן דרך לגשר על החוב. אם החוב יגושר זו תהיה דרך דרמתית ואולי טיפול של בעלי המניות. החברות האלה, שנראה שחטפו המון, יכולות לחטוף עוד המון כי מה שראינו בפאנימי או בפרדי מאק ובחברות שחולצו זה יהיה מקרה משל למה שיקרה פה בשנים הקרובות וצריך להיזהר מהדברים האלה לשנים הבאות.

מצד שני, יהיו את החברות שייהנו מן הדברים האלה ויתחזקו ולכן עוד פעם, דרך פיזור, דרך קרנות ובמיוחד דרך תעודות סל ואינדקסים אפשר מאוד ליהנות דרך הדברים האלה . אני מסכים לגמרי לא להיות יותר מדי "ספיסטיקייטד", ללכת גם לבייסיק.

הכלכלה בישראל בסה"כ כלכלה מאוד יציבה. לא צריך ללכת לחפש, לא באיסלנד ולא ארגנטינה. בבנצ`מארק צריך להיות פה. בסופו של דבר, הדברים צריכים להיות פשוטים.

היועצים היו בסה"כ השנה מאוד זהירים. אם מנתחים את התנועות של היועצים הייתה אינפלציה צמודת מדד, היועצים הלכו על קרנות כספית, כשהמון מומחים אמרו בתחילת משבר הסאב-פריים שהו נגמר, ראינו את ההתנהלות של היועצים והיועצים ידעו לזהות יפה את הערכים ועכשיו אנחנו, כמו שנאמר, בתקופה של הזדמנות. לא צריך לקפוץ ולקחת את כולה על היום הראשון.

יובל גביש מנכ"ל פריזמה בית השקעות:

בניסיון לתת התייחסות לכל המוצרים החדשים של השנה שנתיים האחרונות היה איזה תחושה של גזירת קופון, התשואות הנמוכות באג"חים וכל מיני מוצרים אקזוטיים כאלה שרוב רובנו לא הבנו את הפשר ואת המשמעות עד לכניסתנו למשבר הזה, כנ"ל קרנות הגידור, עלות המימון, מחיר האשראי הכבד. לטעמי, הם ירדו מהכותרות ויפסיקו להיות שחקן.

ומשפט מנצח- הגופים שהכניסו את מדינת ישראל לא יוציאו את מדינת ישראל מהמשבר. לטעמי, אנחנו פה עוד איזה אירוע שיצריך התערבות ממשלתית. כשתהיה התערבות ממשלתית, תהיה השקעה אגרסיבית ומאסיבית בעיקר בתשתיות. אני כן רואה דווקא בתקופה המתקרב ומיד גם לאחר הבחירות הקצאת משאבים והקצאת תקציבים בתחום האנרגיה, לתחום התשתית, השבחת המים וכל מה שקשור לתשתיות ארוכות טווח. אני חושב שברמה העולמית, כל מה שקשור בתעשיית המזון, אל תשכחו שעד לא מזמן היה משבר של החיטה והיו כל מני דברים על הפרק, אני חושב שבשווקים המתעוררים זה יהיה נושא רלוונטי, אבל הכול בזהירות . כבנקאים מנוסים וותיקים ואת רובכם הגדול אני מכיר פה אין ספק שהסבלנות ושיקול הדעת הוא המרכיב המנצח בתקופה זו. 

 
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.