בלעדי>>>יעקב וינשטיין "הרגולציה אצלנו עוסקת יותר בענייני שעות וטפסים"

שמואל זלוטניק, ראש מערך הייעוץ בהשקעות בבנק לאומי, הנחה בשבוע שעבר פאנל של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים בישראל. הפנל נערך מול כ 1000 יועצי ההשקעות של בנק לאומי באנגר 13 בנמל ת"א.

לפניכם החלק השלישי של הערב העוסק ביציבות בתי ההשקעות וברגולציה.

המנחה שמואל זלוטניק:

תודה רבה. יציבות בתי ההשקעות לאור ירידת שווי הנכסים יביא בעתיד למיתון דמי הניהול וירידה משמעותית בהכנסות בתחום החיתום. איך אתם רואים את מצב הענף בתקופה הקרובה? כבר היום ראינו בעיתונים שבית השקעות, כזה או אחר, מתחיל לקצץ בכוח האדם ובדברים אחרים. איך אנחנו מסתכלים על העתיד? יובל אולי למרות שאתם, בנושא החיתום לא פעילים.

יובל גביש מנכ"ל פריזמה בית השקעות:

אם אנחנו מסתכלים על החיתום של בתי ההשקעות, אז קודם כל צריך לעשות הפרדה בין בתי השקעות בישראל לבין בתי השקעות אמריקאיים.

קודם כל להתייחס לאפקט המינוף, כמו בליהמןברדרס, דאבל פוזיציה של 1:40.  פעילות של בתי ההשקעות בארץ לא נמצאים שם, לא בהיקפים האלה ולא ברמת החשיפה. סוגיה אחת.

סוגיה שנייה, בית השקעות שמנהל נוסטרו בהיקף גדול עשוי לספוג הפסדים מהותיים. במידה והפוזיציות שהם חיברו ובמניות ההשקעה היו כאלה שחשפו את הבית ואכן עלול ליצור מצב לא נוח מהותי לבית.

נושא שלישי, נושא חיתום: נושא חיתום יכול ליצור מחויבות של בית ההשקעות ולכן יכול להביא את הבית למצב של לגידול בפוזיציית החשיפה לאחור אל מול הגופים שהוא מחויב אליהם. אבל כמיטב הבנתי והכרת הלקוחות הציבוריים של הגופים הציבוריים אנחנו לא שם. אנחנו רחוקים משם ולכן כל השוואה וכל ניסיון לתאר בית השקעה כזה או אחר בסיטואציה כזו, אני חושב שהיא רחוקה מאוד מהמציאות העכשווית.

לגבי נושא נוסף, נושא המיזוגים. בתי השקעות קטנים, למיטב הבנתי, אם אנחנו מסתכלים לתקופה הקצרה והבינונית של השנתיים- שלוש קדימה היו מיזוגים בארץ במספר בתי השקעות גדולים, בין חמישה לשישה. היום, כשאנחנו בוחנים את סך כל ההכנסות של בתי ההשקעות הקטנים, הרמה והיכולת לשרת את ההוצאות, רמת הכדאיות בלתפעל גופים קטנים ברמה של שלושה מליון עד ארבעה מיליארד שקל מוטלת בספק. לכן אם אני ממפה את מפת בתי ההשקעות, אנחנו כן נראה בשנתיים שלוש הקרובות התמזגויות וריכוז של מספר בתי השקעות מובילים בארץ. לגבי תהליכי התייעלות, גם אני קורא על עצמי בעיתונים, אלה תהליכים בלתי נמנעים, כמי שעסק הרבה שנים בניהול אירגונים עסקיים, כדי למנוע סיכונים. גוף עסקי צריך להתאים את רמת ההוצאות שלו להכנסות ובראייה מפוקחת להוביל בים הסוער הזה לחוף מבטחים, כאשר לא נשכח אנחנו מנהלים באחריות רבה נכסי לקוחות, כספי מאות אלפי עמיתים שהאחריות מנחה אותנו לכל אורך הדרך. תודה.

המנחה שמואל זלוטניק:

תודה רבה. אנחנו נעבור לשאלה הבאה, וזה לפני השאלה המשותפת. אחת המסקנות של המשבר הנוכחי היא הצורך לרגולציה יציבה והדוקה על המוסדות הפיננסיים. האם להערכתכם הדבר יהיה נכון גם בשוק המקומי? באילו תחומי פעילות זה יתבטא? ומה המשמעות, בעצם, לגביכם?

צבי לובצקי, יו"ר ומייסד אי.בי.אי בית השקעות: 

אל"ף, משברים מחייבים את הצורך רגולציה. אני חושב שהשאלה אינה צריכה ליהיות האם יש רגולציה, יש הרבה רגולציה, אלא האם יש רגולציה חכמה? אני חושב שהיינו תקופה ארוכה, מצד אחד, עם עודף רגולציה אבל רגולציה שהיא במידה מסוימת רגולציית סרק. אני מסתכל למשל על דברים הקשורים בפיתוח קופות הגמל – אז הרגולציה התעסקה בשעות ביקורת ובמאתיים דברים שרובם אין להם שום חשיבות והייתה התייחסות הרבה יותר קטנה לנושאי הליבה.

אני חושב שהרגולציה חשובה גם לנו בתוך בתי ההשקעות מפני שזה הדבר שמייצר לנו את האמינות ואת כל מה שקשור בזה. אני חושב שיש כאן יותר מדי שטחים אפורים בסוגי הרגולטורים. ישנה פה בעיה הקשורה בהיסטוריה ובכל מיני משקעים של העבר שלא מאפשרים ועדין יוצרים חלוקה בין רשות ניירות ערך, בין הבורסה, בין הממונה על שוק ההון לבין המפקח על הבנקים. יכול להיות שהמשבר הזה יתמודד עם חלק מהנושאים האלה. אנחנו, בכל אופן, בין המעוניינים הראשיים ברגולציה. אנחנו מקווים שזו תהיה רגולציה חכמה, שתתמודד עם הבעיות שנוצרו וחלק גדול מהבעיות שקיימות היום הן בעיות שלא חשבו עליהן והכיוון של הרגולציה צריך להיות בתחומים האלה.

המנחה שמואל זלוטניק:

תודה. יעקב, אתה רוצה להוסיף מלה בעניין הזה?

יעקב וינשטיין, מנהל השקעות ראשי במגדל שוקי הון:

הערה קטנה, סיפור: לפני כשנתיים בראיון עיתונאי עם שר האוצר האמריקאי הוא אמר שהוא חושש שהרגולציה האמריקאית על בתי ההשקעות והמוסדות בארצות הברית חוסמת את ההתפתחות שלהם ואת חוסר ההתקדמות שלהם. דומני שהיום הוא לא היה חוזר על אותם דברים. היום, כולם מבינים, במיוחד בארצות הברית, שיש צורך ברגולציה אמיתית ואסור ליצור מצב שבו בתי ההשקעות מסוג ליהמן, פירסטאנד וכדומה יגיעו לאן שהגיעו בעזרת מינוף של 1 ל- 50 או 1 ל-60. המצב בישראל הוא כל-כך רחוק מזה ובאמת הרגולציה אצלנו עוסקת יותר בענייני שעות וטפסים ודברים שבאמת שרחוקים מלסכן את כספי המשקיעים. כך שאצלנו, אני לא יודע אם יש עודף, אבל בטח הנושא של רגולציה איננו בעייתי בכלל. כל העולם ילך יותר ויותר לרגולציה אבל זה יהיה רק לטובה וזה ייצב את המערכות בשנים הבאות.

יובל גביש, מנכ"ל פריזמה בית השקעות:

אני מאוד בעד במערכות הרגולציה.  אני הצעתי ליו"ר הבורסה שיקצר את שעות המסחר כדי שיהיה לנו מספיק זמן לעבור על כל הטפסים וכל ההתעסקות הזו מסביב. אני חושב שהיא לא עניינית. אני חושב שמה שיעיל, ואני בעד רגולציה, בייחוד מערכות רגולציה, יש יותר מדי גורמים שעוסקים בזה, יותר מדי גורמים שעוסקים בכפל התעסקויות. זאת אומרת, אנחנו עוסקים בגורמים שונים על אותם נושאים ולכן אני בעד איחוד מערך רגולציה, מערך רגולטורי מרכזי שיפקח, ואני מאד בעד פקוח, שייפקח, ייעל ויעסוק ברגולציה שיש בה גם מנהיגות, בימים האלה, ולא רק בתדווח ותעדכן אותי. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.