שר האוצר הכריז השבוע על מהלך של תמיכה בהיקף של 11 מיליארד ש"ח בשוק האשראי. ראש הממשלה מכריז כי בכוונתו להגדיל את היקף התמיכה ולהוסיף גם רשת ביטחון עבור האזרחים הוותיקים.
הכוונות של שר האוצר
כוונתו של שר האוצר הינה לאפשר למגזר הקונצרני (כלומר מגזר החברות הציבוריות) להמשיך ולמחזר את האשראי שלקחו בבנקים או גייסו מהציבור באמצעות אגרות חוב. חשוב להבין כי החברות צומחות ומתפתחות באמצעות לקיחת אשראי והלוואות ולשם כך הן צריכות למחזר את חובותיהן באופן מתגלגל ושוטף.
שר האוצר בחר לטפל דווקא במגזר הקונצרני משום שמגזר זה ניפגע יותר מכל ממצוקת האשראי, וכאשר מגזר זה נפגע מושפעות מכך גם קרנות הפנסיה, קופות הגמל ושאר אפיקי החיסכון של הציבור.
כפי שהסברנו בכתבות קודמות, חלק ניכר מכספי הקרנות והקופות מושקע באגרות החוב הקונצרניות ובכך מתקיים איזון הדדי שבו הקרנות והקופות מספקות אשראי לחברות באמצעות רכישת אגרות החוב שלהן, ובתמורה הן מקבלות תשואה נאה של ריבית גבוהה על אג"ח זה.
כאשר פרץ המשבר, ניתקף הציבור בפאניקה ופדה כספים רבים מהקופות והקרנות. מי שנפגע באופן מידי כתוצאה מכך היו אגרות החוב ש"נזרקו" לשוק על ידי הקופות והקרנות וכך צנחו מחיריהן בחריפות. מחירים נמוכים אלה הם שיצרו את ההפסדים העצומים שאנו רואים כיום בקופות ובקרנות.
יש לדעת כי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וחברות הביטוח היו הקונים והמחזיקים העיקריים של האג"ח הקונצרני, ומשהפכו הן למוכרות בכורח, נותר שוק האג"חי ללא גורמים מיצבים. ניתן לומר ששוק האג"ח נכנס ל"מערבולת" אשר הממשלה מנסה למתן את השפעתה ולעצור את סיחרורה.
תוכנית בכיוון הנכון
כאשר בוחנים את תכניתו של שר האוצר בעיניים מקצועיות אנו מוצאים שהיא תכנית "בכיוון הנכון", אשר יישומה יגרום לתיקון מידי של העיוות העצום שנוצר בשוק איגרות החוב. תיקון זה עשוי להתרחש במהירות רבה ולאושש באופן מהיר חלק מההפסדים שנגרמו לקופות הגמל וקרנות הפנסיה. ברור שיישומה של תכנית זו גם יחלץ חברות רבות ממצוקתן וימנע פיטורים והפסדים נוספים, ובכך ישיג שר האוצר תרומה כוללת למשק במספר רב של מימדים.
המחירים בשוק של איגרות החוב מעוותים בחריפות כלפי מטה
כפי שסיגמא גורסת מזה חודשים ארוכים המחירים בשוק של איגרות החוב מעוותים בחריפות כלפי מטה. במידה ותיושם תכנית האוצר העיוות ייסגר במהלך מהיר יחסית. וכך כל מי שהשכיל להשקיע באגרות חוב קונצרניות יקצור פירות של רווח מהיר ומהותי.
המדינה אינה מפסידה בתכניות הצלה
מניסיון העבר מתברר נתון מאלף נוסף והוא שהמדינה אינה מפסידה בתכניות הצלה או סיוע מסוג זה, ולעיתים המדינה אפילו מרוויחה מהן. לדוגמא, כאשר בנק ישראל התערב לעצירת הייסוף בשער הדולר במהלך חודש מאי השנה, רכש בנק ישראל כמויות גדולות של דולרים במחירים נמוכים של 3.2 עד 3.4 שקל לדולר. במהלך החודשים האחרונים הרוויחה המדינה כ 20% על השקעה זו עם עלית שער הדולר.
לעומת זאת, מי שמכר את הדולרים שלו בזול, גילה עד מהרה כי השקלים שקיבל אינם נושאים ריבית וזאת כיוון שבנק ישראל התחכם והוריד את הריבית ביודעו שיש בידי הציבור שקלים רבים להפקדה.
כך גם היום, מי שמוכר את האג"ח הקונצרני עלול לגלות עד מהרה שהוא מכר אותו בזול. כל מי שיש בידו שקלים בפיקדון שקלי קצר מועד חש כיום כי הריבית היורדת אינה מאפשרת לו לשמור על ערכם הריאלי של השקלים שבידו.
לכן חזרנו והמלצנו במהלך החודשים האחרונים שלא לצאת מההשקעות, לא למכור אגרות חוב טובות ולהפך – זה הזמן לרכוש אגרות חוב טובות במחירי הזדמנות.
פרופ` דן גלאי, מבכירי הכלכלנים בישראל ומומחה עולמי בתחום ניהול סיכונים, הנדסה פיננסית ונגזרים, זוכה פרס פומרנץ היוקרתי מטעם בורסת הנגזרים של Chicago ויועץ לגופים פיננסיים בינלאומיים וישראליים מהשורה הראשונה. התמחותו של פרופ` גלאי בתחום הנגזרים סייעה ב"יבוא" של נגזרי המעו"ף הנסחרים כיום בבורסה של תל אביב.
כמומחה בתחום ניהול סיכונים, עמד פרופ` גלאי בראש "ועדת גלאי", אשר המלצותיה אושרו על ידי הכנסת, בנושא דרישות הדיווח של החברות הציבוריות בתחומי ניהול הסיכונים.
פרופ` דן גלאי הינו מנכ"ל סיגמא קרנות נאמנות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





