גיל בפמן
26/04/2018
מנתונים שפורסמו לאחרונה על-ידי בנק ישראל עולה כי בשנת 2017 היקף ההשקעות הישירות הנכנסות למשק על ידי זרים (FDI) הגיע לשיא של כ-19 מיליארד דולר. היקף זה, של השקעות בעלות אופי ארוך טווח (בניגוד להשקעות פיננסיות שהינן לרוב קצרות טווח), משקף עלייה חדה בהשוואה לשנתיים הקודמות, 2015 ו-2016, בהן היקף ההשקעה עמד על 11.3 מיליארד דולר ו-11.9 מיליארד דולר, בהתאמה, וכן גבוה משמעותית מההיקף הממוצע בשנים 2005-2016, שעמד על כ-9 מיליארד דולר. נציין כי היקף ה-FDI הנכנס לישראל ב-2017 נתמך במספר עסקאות מכירה גדולות יחסית של חברות ישראליות, ובהן: מובילאיי, תמר פטרוליום, כתר פלסטיק, נוירודרום ועוד.
החלק העיקרי של ההשקעות הישירות של זרים בישראל מתרכז בענפי הטכנולוגיה וההיי-טק, כך על פי פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בנושא השקעות ישירות לפי ענפי כלכלה ולפי מדינות בשנים 2014-2016. בחינה של יתרות ההשקעות הישירות במשק על-ידי זרים, מעלה כי ההשקעות בענפי הטכנולוגיה העילית בתעשייה ובענף מחשוב ומחקר ופיתוח היוו ב-2016 כ-51% מסך ההשקעות הישירות במשק, בעוד ההשקעות ביתר ענפי התעשייה (ללא היי-טק) היוו כ-11% מסך ההשקעות. במקביל, ההשקעות בענפי המסחר ושירותים אחרים היוו ב-2016 כ-23% מסך ההשקעות. נתונים אלה, משקפים את הרכב הפעילות הכלכלית של המשק המקומי בשנים האחרונות אשר מוטה לכיוון של טכנולוגיה, שירותים ומסחר, ונשען פחות על פעילות תעשייתית (בפרט ברמות הטכנולוגיה הנמוכות). בנוסף, יש לציין כי מרבית ההשקעות הישירות מגיעות ממדינות מפותחות, בהובלת ארה"ב ומדינות אירופה.
היקף ההשקעות הישירות הזרות בישראל (FDI) ביחס לתוצר בולט לחיוב בהשוואה בינלאומית
השוואה בינלאומית של היקף ההשקעות הישירות הנכנסות על-ידי זרים (כאחוז מהתוצר) בקרב מדינות ה-OECD, מבליטה את מעמדו של המשק הישראלי כיעד השקעה אטרקטיבי ואת האמון שמשקיעים זרים רוכשים לו (מאחר והשקעות ישירות משמעותן רכישת מניות בחברות בהיקף של 10% ומעלה). מההשוואה עולה כי בשנת 2016 (השנה המאוחרת ביותר שיש לגביה נתונים ברוב המדינות) היקף ה-FDI הנכנס לישראל ביחס לתוצר, שעמד על כ-3.7% תוצר, היה גבוה מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: ארה"ב, קנדה, גרמניה ויפן, וכן היה גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD, ממוצע האיחוד האירופי והממוצע העולמי.
יש לציין כי חלק מהמדינות בעלות שיעור FDI נכנס גבוה ביחס לישראל, כגון: הולנד, שווייץ ובלגיה, מתאפיינות לאורך השנים בהיקפים גבוהים במיוחד של השקעות נכנסות שמושפעות ממדיניות מיסוי אטרקטיבית ורגולציה לא מכבידה שמעודדות השקעות במדינות אלה, גם אם רוב הפעילות העסקית עצמה הנובעת מן ההשקעה איננה מתרחשת במדינות אלו. נתון זה, אף מחזק את האמון הגלובאלי בכלכלת ישראל, בהון האנושי המקומי ובפוטנציאל העסקי הקיים במדינה, זאת על אף שקלות עשיית העסקים בישראל, בפרט בכל הקשור במערכת המיסוי והרגולציה, אינה רבה בהשוואה בינלאומית. זאת ועוד, מיקומה של ישראל במדד זה ביחס למדינות ה-OECD משתפר, כשמביאים בחשבון את שיעור ההשקעות הנכנסות לישראל על-ידי זרים ב-2017 – כ-5.4% תוצר – שהייתה כאמור שנת שיא בתחום זה בישראל.
במבט קדימה, היתרונות היחסיים של המשק הישראלי עשויים להמשיך ולתרום להיותו מוקד משיכה למשקיעים מרחבי העולם, בעיקר בענפי הטכנולוגיה והיי-טק. התפתחות זו, צפויה לתרום להמשך המגמה החיובית בהשקעות הישירות במשק על-ידי זרים, שמהווה את אחד הגורמים הבסיסיים שתומכים בעוצמתו של השקל בטווח הארוך.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המופיעות במייל זה מועברים במסגרת תכתובת כללית, ואין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של נמען במייל זה, אין לראות בהם הצעה כלשהי, שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל נמען למייל זה – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע המופיע במייל זה, עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות במייל זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי בדברים נשוא מייל זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. משה מימון לא יהא אחראי בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש באמור במייל זה, אם יגרמו.
