שלמה מעוז ביקר שלשום את פעולותיו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, באומרו כי "הורדת הריביות נעשו מאוחר מדי ולכשבוצעו, בוצעו בחופזה ". מעוז מוסיף כמו כן כי לא יתכן ששוק קטנטן במזרח התיכון יישא ריבית פריים דומה לשוק העשיר בעולם; השוק הקנדי. לכאורה ביקורת מן המניין (אולי מעט בנאלית) על פעולותיו האחרונות של הנגיד, אך לא בזאת ביקשתי לדון.
ההשוואה האחרונה שביצע מר מעוז והתיאור הציורי שהשתמש; לכדו את תשומת ליבי. האם מבלי שהרגשנו קנדה הפכה למדינה העשירה בעולם?
ראשית מעט דיוק; מר מעוז הפריז כשכינה את קנדה כ"מדינה העשירה בעולם". על פי נתוני ארגון הסחר העולמי, במדידתו את עושרן של המדינות השונות על פי התל"ג* שהן מיצרות, תואר זה מוענק ללא עוררין לארה"ב. מיד אחריה נמצאות יפן וגרמניה ואת החמישיה הראשונה סוגרות סין וצרפת שהחליפו האחת את השנייה במקומן, בשנה האחרונה. לבסוף מיקומה של קנדה הוא העשירי מבין המדינות, לעומת מקומה ה12 בתוצר שלה חלקי נפש.
אז מדוע הפכה קנדה לשם תואר למדינת שפע? מה מושך כל כך הרבה ישראלים לארוז את המטלטלין ולעבור לצפון-צפון אמריקה? וכיצד אנו במולדתנו הקטנה נוכל להרוויח מכך?
עד לאחרונה המניות הקנדיות נחשבו מוצר מבטיח אך עם סיכון מובנה, כש27% מתוך המדד המרכזי- מדד התי אס אקס (T.S.X) מרכיבות מניות האנרגיה. מחירן של מניות אלו "תודלק" עם מחירי מוצר עולים והתחזקות המטבע המקומי- הדולר הקנדי.
הנה מעט עובדות על שוק ההון הקנדי:
1-הדולר הקנדי מכונה בעולם כמטבע חליפין צמוד פטרו, כלומר מטבע שכוחו אל מול מטבעות העולם צמוד לעלייתם או ירידתם של מחירי האנרגיה.
2-ההון של מניות הכרייה הקנדיות שווה בגודלו להונם של כל מניות הכרייה העולמיות יחדיו.
3- למרות היותה ספקית האנרגיה העיקרית של גז לשוק האמריקאי וספקית המשנה של נפט וזוהי נקודה חשובה; בכוחו של שוק ההון הקנדי לגייס הון מחוץ לוול סטריט משום כמות הסחורה שהינו מייצר.
4-קנדה בעלת מלאי הנפט הגדולים ביותר בעולם המערבי.
היום המצב מעט שונה כאשר קיים חשש מאזהרות רווח של חברות קנדיות העוסקות בתחום הסחורות. "הסחורות בילו כבר זמן ניכר ביציע הדרומי, בכדי להקשות ממשית על הכלכלה ", טוענים מנהלי הקרנות הקנדיות.
לסיכום: למרות הקומפלימנטים החמים וההשוואה לארה"ב של סוף המאה ה19; קנדה בהסתמכותה על ייצוא אנרגיה וסחורות הבטיחה לתושביה חיים אכותיים ונמוכי אינפלציה לאורך השנים, מאידך קשרה עצמה בחבל הדוק מדי לכלכלה העולמית. חשש מהתמוטטות פיננסית במערב משתקף היטב במחירי הסחורות והאנרגיה ותחת זאת מאיים על הצטמקות הכלכלה הקנדית- הכלכלה עם קצב הצמיחה הגבוה במערב. ברגע הראשון בו נחוש בשינוי אווירה; אפשר רק לדמיין את אשר יחול בשוק הסחורות בכלל ובשוק הקנדי בפרט.
תעודות סל בישראל
תאריך עדכון | דיבידנד | תקציר מדיניות | שם תעודת הסל/קרן נאמנות |
| |
04/02/2009 | 4.48% | מושקע במדד | התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג`ונס-דיבידנד***קנדה | .1 | |
04/02/2009 | 4.37% | חלוקה מלאה(!) אחת לחצי שנה | 60 המניות הגדולות בבורסה בטורנטו | .2 | |
04/02/2009 | 1.95% | מושקע במדד | לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים למניות של תאגידים הרשומים בקנדה | יובנק קנדה קרן נאמנות | .3 |
04/02/2009 | -1.82% | מושקע במדד | 60 המניות הגדולות בבורסה בטורנטו | .4 |
השוואת תשואות תעודות הסל מעלה מספר תובנות. התובנה הראשונה היא כי האמונה בהשקעה במניות המעניקות דיבידנד גבוה, אכן משתלמת הן בטווח הארוך והן בטווח הקצר. בשיטת "קנה ושכח" ניתן לרכוש מניות בהתאם להצעת דיבידנד הפירמה, כאשר הנ"ל משול למשכורת על השתתפותך בחברה. בעתות ירידת ערך המניה (או תעודת הסל לשם העניין); גבה את הדיבידנד לחשבונך- לכסות על ההפסדים בהווה. בעתות הצלחה כדאי להשקיע אותו חזרה בחברה, בכדי להגדיל החזקותיך.
עתה יש הצורך להתייחס לשוני בין תשואותן של תעודות הסל מבית קסם ותכלית. שניהן עוקבות למעשה אחר אותו מדד ועליהן לספק תשואות זהות. אם כך, מניין נובע ההבדל הגדול בתשואתן מתחילת השנה?
חלק מההבדל טמון בשוני חלוקת הדיבידנד: בתכלית משתמשים בשיטת "ההשקעה מחדש" (Reinvest) . הדיבידנד אינו מחולק על בסיס קבוע אלא מצטבר תקופתית מהתקבולים ומושקע מחדש במדד. כל זאת לשם חסכון במס וחסכון בעמלות למשקיע, עם פגיעה מסוימת בחופש פעולתו. בקסם מחלקים את הדיבידנד בדומה למניה רגילה.
לסיום אבקש לחדד את ייחוד המניות הקנדיות לעומת שאר העולם- בנוגע לתחומי האנרגיה והסחורות; כשמחירי שני ענפים אלו ישבו לעלות- המניות הקנדיות תתחזקנה בשני המישורים. הראשון ינבע מתייקרות סחורתן, ומכאן בהכרח עלייה ברווחים. השני מקורו בהתחזקות הדולר הקנדי שמגדיל את שווי ערכן ביחס לשווקים האחרים.
ההבדלים הנכרים בין 3 תעודות הסל חייבים להיות ברורים ונהירים. כאשר תחפוץ להשקיע בשוק הנ"ל; שאל עצמך איזה מן משקיע אני ובהתאם לכך- בצע את הרכישה.
*תוצר לאומי גולמי- נמדד ע"י התוצר של המדינה על בסיס שנתי
**נכון ל09\02\03
***מדד המאגד את 30 החברות עם הדיבידנד הגבוה ביותר
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





