מורן מייק בכר
08/08/2018
בתחילת השנה נכנס לתוקף הלכה למעשה, תיקון 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שמאפשר רישום קרנות נאמנות זרות בישראל והפצתן על־ידי הבנקים המקומיים. לקח זמן רב לאשר את התיקון הזה, אבל בסוף הוא התקבל. בדרך לאישור, נתקל התיקון בהמון בעיות. בין אם הצורך להשוות את הקרקע שעליה עומדים המוצרים השונים, תנאי דמי הניהול, ועוד היבטים, וגם טענות שהעלו היצרנים המקומיים ביחס לקרנות הנאמנות הזרות.
אחד החלוצים בתחום של סיקור קרנות זרות הוא בנק לאומי. נפגשנו עם מורן מייק בכר, אנליסטית בבנק, כדי להבין, לא רק את התהליך שעובר בנק לאומי בהנגשת הקרנות הזרות ללקוחות, אלא בכדי שמורן תפתח לנו חלון לעולם הזה, שברובו עדיין לא נגיש לכלל המשקיעים ולכלל היועצים בארץ.
מורן, 38 פלוס שלושה ילדים, עובדת בלאומי כשבע שנים. לפני לאומי עבדה בכלל פיננסים, סחרה בתעודות סל בקסם. את הדרך בלאומי היא החלה כאנליסטית מניות חו”ל, לאחר מכן, עברה לסקר סחורות ומטבעות, וכיום בנוסף לסחורות ולמטבעות, גם פיתחה בלאומי את תחום הקרנות הזרות. כאמור, עיקר הראיון הוקדש לעולם קרנות הנאמנות הזרות.
איך התחילה הפעילות בכל הקשור לקרנות נאמנות זרות בבנק?
“הרעיון בבנק היה ללמוד את התחום היטב על מנת לייצר יתרון תחרותי ליועצים בבנק. יש הבדלים ביחס לשוק המקומי ובתוך זה יש מונחים רבים שצריך להכיר. בפרט בהיבטים הטכניים, יש הבדל משמעותי בין קרנות זרות לקרנות המקומיות וזה שוק מורכב. אנחנו התחלנו כבר ב־2015 להציע את המוצר ללקוחות הכשירים של לאומי. מאז צברנו ניסיון, כלים וידע וכשהגיע הרגע להנגיש את המוצר לכלל יועצי הבנק, ודרכם לכלל לקוחות הבנק, הדרך הייתה הרבה יותר פשוטה.”
תארי לי קצת את ההבדלים בין הקרנות הזרות לקרנות המקומיות?
“יש לא מעט הבדלים בסוגים השונים של הקרנות. לכל קרן יש כמה Share Class, זה אומר שקרן יכולה להציע ללקוחות, סוגים שונים של יחידות. כל Share Class יכול להיות שונה מהאחרים בכמה היבטים:
הבדל ראשון הוא המטבע שבו הקרן נסחרת.
הבדל שני הוא בדמי הניהול שהקרן גובה. קרן יכולה להציע סוגים שונים של דמי הניהול – יש קרנות ללקוחות מוסדיים, שיש בהן מינימום לקנייה (שהוא בדרך כלל גבוה). יש סוג שהוא ללקוח retail ואז בדרך כלל דמי הניהול גבוהים יותר. יש קרנות עם שיעור הוספה (בהתחלה או בסוף – Front Load או Back Load).
הבדל שלישי הוא במדיניות הדיבידנד. יש קרנות שצוברות דיבידנד ויש שמחלקות דיבידנד. אגב, מרבית הלקוחות מעדיפים שהדיבידנד יצטבר בנכסי הקרן, ולא שהדיבידנד יחולק.
הבדל נוסף הוא בין קרנות סגורות לפתוחות. יש קרנות סגורות, שאותן אנחנו לא מסקרים בכלל. גם כאן יש גיוון. יש סגורות לגמרי, יש קרנות שלא מקבלות השקעות אלא מלקוחות קיימים, מה שנקרא Soft Close. במצב כזה, אי אפשר לרכוש בכלל את הקרנות האלה. הקרנות האלה לא סחירות בכלל.
אז מבחינת ההבדלים, יש הבדלים במטבע, יש הבדלים בדמי הניהול (לצורותיו השונות), יש הבדלים במדיניות הדיבידנד, ויש הבדלים בסוג הקרן – פתוחה או סגורה. זה אומר שאותה קרן יכולה לקבל מספר ISIN שונה לפי המטבע שבו היא נסחרת, לפי סוג הקרן (פתוחה או סגורה), לפי מדיניות הדיבידנד ולפי דמי הניהול שהקרן גובה.”
מה הנחה אתכם בתהליך הבדיקה של הקרנות?
“נתחיל מזה שלקוחות ישראלים יכולים לקנות רק קרנות UCITS, שזה אומר קרנות שרשומות באירופה, תחת רגולציה ותקינה אירופאית.
מה שקורה בפועל זה שחברת הקרנות מוציאה תשקיף, מעבירה אותו בלוקסמבורג או באירלנד, ואז זה תקף לכל אירופה. הקרן עצמה יכולה להירשם במספר מקומות לפי שיקול דעת מנהל הקרן. גם קרנות אמריקאיות, נרשמות באירופה. הן תחת אותו ניהול, רק הרישום הוא באירופה ואז משקיעים מקומיים יכולים לרכוש אותה. אחד הקריטריונים הרלבנטיים מבחינתנו הוא נזילות יומית, ושערוך יומי של נכסי הקרן.”
לא לכל הקרנות יש NAV יומי? אולי דווקא בקרנות כאלה יש פוטנציאל?
“יש קרנות עם אסטרטגיות מורכבות יותר שאולי גם משקיעות בנכסים בעלי נזילות פחותה, שמתאים להן NAV שבועי ואפילו חודשי. אנחנו מעדיפים להתמקד בקרנות עם שערוך נכסים יומי.”
איזה עוד פרמטרים הבאתם בחשבון?
“מעבר להיות הקרנות אירופאיות, עם NAV יומי, אנחנו מסתכלים על קרנות עם היקף נכסים משמעותי בניהול. אנחנו בוחנים תשואה מותאמת סיכון לשנה, שלוש, חמש ועשר שנים אחורה, כשמשך הזמן שהקרן פעילה, מהווה גם שיקול. בחנו קרנות שקיימות לפחות עשר שנים, מה שמאפשר לנו לבחון איך הקרנות התנהגו בתקופה של משבר 2008. בחרנו קרנות שצוברות דיבידנד והתמקדנו בכאלו שנקובות ביורו או דולר (למרות שאם לקוח רוצה קרן במטבע אחר, אני אדע למצוא לו את ה־ISIN המתאים).
מתוך רצון להתחיל במוצרים שעשויים להתאים לכמה שיותר לקוחות, החלטנו להתמקד בקרנות שהן בפוזיציית LONG, ובנוסף, בחרנו קרנות בניהול אקטיבי ולא קרנות פאסיביות.”
מן הסתם לאחר הסינון יש עוד עבודת בדיקה"
“הסינון הוא השלב הראשוני, שלאחריו מתבצע דירוג לקרנות שנבחרו, הן ביחס לקרנות האחרות בקטגוריה, והן ביחס למדדי הייחוס הרלבנטיים. לאחריו מתקיימים מפגשים עם מנהלי הקרנות השונים. זה תהליך ארוך. יש חברות ניהול, שלא היו להם נציגים בארץ, והיה צורך להגיע אליהם.”
מה מקבלים משיחה כזו שאין בנתונים אובייקטיביים?
“אם אוספים נתונים, ומבצעים מחקר, המפגש הבינאישי הוא חלק בלתי נפרד מאיסוף המידע. צריך להכיר את החברה, את האנשים, לראות עד כמה יש השקעה, חשיבה וערך מוסף מאחורי הניהול האקטיבי של הקרן.
בשיחה ובמפגש בלתי אמצעי, אפשר לקבל מידע שאי אפשר לקבל מתוך נתונים מספריים. בדף המוצר יש הרבה נתונים שעוזרים לקבל החלטה, אבל אתה לא מבין מי המנהלים, מה הניסיון שלהם. יש קרנות שקיימות כבר עשרים שנה, אבל מנהל ההשקעות מתחלף כל כמה שנים. זה לא משהו שאפשר לדעת מדף המוצר. יש קרנות שבהן מנהל הקרן הוא אותו מנהל מיום ההקמה של הקרן. לנו יש העדפה להיסטוריה ארוכה של מנהלי קרנות. הפגישה תורמת מאוד להכיר את האנשים שעומדים מאחורי החברה.”
בסופו של יום, מצאתם עדיפות בקרנות הזרות על הקרנות המקומיות?
“מבחינתנו זה לא אותו מוצר. בגלל זה גם המודל של הקרנות הזרות נפרד ושונה מהמודל של הקרנות המקומיות.
אם נניח יש לקוח שרוצה להשקיע 20% מהתיק שלו בחו”ל, היועץ יכול להציע לו להשיג את החשיפה הזו במגוון דרכים. אפשר לקנות ישירות מניות בחו”ל, אפשר לקנות קרן נאמנות מקומית שמשקיעה בחו”ל, או תעודת סל מקומית, אפשר לקנות ETF, ואפשר גם קרן נאמנות זרה. ליועץ יש את מגוון הכלים האלה. הוא צריך להתאים ללקוח את המוצר הרלבנטי, כאשר לכל מוצר יש מקום וכל מוצר רלבנטי ללקוח המסוים ולצרכיו.
כמו בשוק המקומי, בעולם יש מגוון מאוד גדול של מנהלים, קטנים וגדולים, חדשים וותיקים. מתוך כל המגוון הזה יש גופים שיש להם ניסיון והיסטוריה ארוכה של הצלחה בניהול אקטיבי, ומערכים משמעותיים שתומכים בניהול הזה, כך שיש כאן הזדמנות למשקיע הישראלי ליהנות מסט נוסף של תוצרים איכותיים”.
מה עם עניינים תפעוליים ברכישת הקרנות?
“יש כאלה ולא מעט. אנחנו בודקים את הקרנות גם בהיבט הזה. היבטים של סליקה. היבטים של פרוצדורת רכישה. אנחנו דואגים שכל העניין התפעולי סגור, מהקצה לקצה.”
ספרו לי על תהליך הכנסת הקרנות הזרות לבנק
“התהליך החל ב־2015, עם הכשרת היועצים שעובדים עם הלקוחות הכשירים של הבנק. מתחילת השנה הנוכחית, במקביל לתחילת הרישום של קרנות זרות בישראל, התחלנו לקיים הדרכות לכלל היועצים. כשהמטרה הייתה הנגשת המידע, הסבר על המוצר, כל המידע שרלבנטי ליועץ וללקוח, לרבות הסברים על מנהלי הקרנות השונים. כל היועצים בבנק עברו את ההדרכות האלה, וכיום לכולם יש כלי נוסף בארגז הכלים היכול לשרת את לקוחותיהם.”
איזה פרמטרים ואיזה דברים היועץ צריך להכיר כשהוא ממליץ על קרן זרה
“כשהיועץ מציע נכסים ספציפיים להשקעה במסגרת ה־Asset Allocation של הלקוח, היועץ מביא את דעתו, כשבתוך סך כלי ההשקעה שברשותו יש גם את הקרנות הזרות. כמובן שהיועצים ממליצים מקרב הקרנות שעברו את הבדיקה ואת הסינון המחמירים שלנו, כך שיש להם מבחר של קרנות מעולות להמליץ מתוכם ללקוחות. היועץ צריך להבין גם איזה קטגוריה מתאימה לרצון של הלקוח, איזה סוג של מוצר רלבנטי.
ברמה הטכנית, הדבר הבסיסי ביותר הוא לדעת את מספר ה־ISIN של הקרן. להבדיל מהקרנות בארץ, לא מספיק לדעת את שם הקרן, כי לכל קרן יש כמה סוגים של ניירות. זה מתבטא גם בהבדלים בתשואות, למשל אם זו קרן מחלקת דיבידנד, מול קרן צוברת.”
עד כמה אתם מתייחסים לעניין החשיפה המטבעית?
“מן הסתם זה תלוי בלקוח הספציפי, אבל באופן עקרוני, אנחנו ממליצים על חשיפה מטבעית, במסגרת חלוקת הנכסים הבסיסית של תיק ההשקעות. לדעתנו, זה מקטין תנודתיות בתיק בסופו של דבר. זה עניין של מינון. יש איזושהי קורלציה שלילית בין השווקים לשער הדולר. אם קורה משהו שלילי בעולם, בדרך כלל יש פיחות בשקל. הפיחות מקזז חלק מהנזק שיש בתיק. אז, שוב, כתלות בלקוח, אנחנו חושבים שצריכה להיות איזושהי חשיפה מטבעית בתיקים.
בכל מה שקשור בהשקעה בקרנות זרות, המטבע הוא שיקול מרכזי, בטח בהיבט העלויות. אם יש לקוח שרוצה להמיר משקלים כדי לקנות קרן נאמנות זרה, צריך להביא בחשבון את עלויות ההמרה, בתוך ההשקעה הזו. אבל היום יש הרבה משקיעים שיושבים על יתרות מט”ח גבוהות, להם סוג זה של השקעה יכול להיות מאוד רלבנטי.”
יש אפיקים או סוגים של קרנות שבהן את רואה עדיפות מובהקת לקרנות הזרות?
“באופן כללי אפשר להגיד שככל שאפיק ההשקעה הוא מוכר ונפוץ, כך קשה יותר לקרנות שמשקיעות באפיק הזה, להשיא תשואה עודפת ולאורך זמן.”
מה דעתך על תיקון הקרנות הזרות בחוק ניירות ערך?
“מתחילת השנה, פתחנו את אפיק הקרנות הזרות לכלל היועצים בבנק, לאור המהלך של הרשות לניירות ערך, ולנוכח הקרנות שהתחילו להירשם בארץ. עד עכשיו נרשמו שלוש קרנות, אבל לפי מיטב ידיעתי, יש קרנות נוספות שנמצאות בתהליכי רישום. בעקבות התיקון, יש יותר פעילות בכל מה שקשור לקרנות זרות ואנחנו מרגישים התעניינות אמיתית וגוברת בתחום.”
מבחינתכם השינוי משפיע בצורה כלשהי ברמה הטכנית? ברמה התפעולית?
“יש שני היבטים לתיקון הקרנות הזרות. ההיבט הראשון הוא המטריה הרגולטורית של הרשות, שבין היתר קבעה תנאים לקרן שרוצה להירשם כאן. הדרישות של הרשות אמורות לשרת את המשקיעים הישראליים ולשמור עליהם. למשל, יש דרישה לנציג ישראלי, כדי שאם קורה משהו, יש למשקיעים עם מי לדבר.
הצד השני של התיקון, הוא עניין השיווק וההפצה בישראל. הרישום מסדיר גם את החלק הזה וקובע איך תתבצע ההפצה בישראל. מאידך, הצד התפעולי לא השתנה.”
מבחינת מנהל הקרן, מה היתרון להיכנס תחת ההסדר של הרשות לניירות ערך? הרי גם היום אפשר לקנות את הקרנות שלו דרך לאומי?
“המוצר הוא מוצר מצליח בעולם. המהלך של הרשות הוא מהלך שמרחיב למשקיע את ארסנל כלי ההשקעה העומדים לרשותו, לרבות גישה למנהלי קרנות מעולים, עם היסטוריית ביצועים מוכחת. אנחנו רואים שיש עניין במוצר, גם אצל היועצים וגם אצל המשקיעים. אנחנו בהתחלה ויהיה תהליך ארוך של היכרות של השוק עם המוצר הזה, ובסופו של דבר המהלך של הרשות תרם ליצירת העניין באפיק הזה. צריך לזכור שיש משקיעים שלא היו שוקלים השקעה במוצר מבלי המטריה הרגולטורית שסיפקה רשות ני”ע, ושמהצד השני, למנהלי הקרנות לא הייתה דרך להגיע למרבית המשקיעים הישראליים בלי ההסדרה הזו.”
אתם רואים נסיון של היועצים והלקוחות ללכת לאפיקים קצת פחות מוכרים, כדי לנסות לייצר תשואה עודפת?
“מן הסתם גם זה תלוי בלקוח, אבל רואים את זה, בעיקר באגרות חוב, בתקופות כמו התקופה הנוכחית, שבה יותר קשה לייצר תשואה, לקוחות מחפשים תצורות השקעה מגוונות יותר. קרנות הנאמנות הזרות מציעות מגוון מאוד רחב של אלטרנטיבות השקעה בעולם האג”ח, ברמות סיכון שונות. בשורה התחתונה, יש הרבה התעניינות, גם באפיק המניות וגם בחוב, ולהערכתנו התופעה עוד תלך ותתגבר.”
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
