פרופ` זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, תקף בכנס  גלובס  שעסק בנושא מחנק האשראי במשק, את כוונתן של חלק ממנפיקות האג"ח לבצע תספורת לסכום שעליהן להשיב למחזיקי האגרות. `תספורת` כזו היא דבר לא ראוי", אמר גושן, "זו פגיעה חד-צדדית במחזיקי האג"ח, שהם אלה המספקים לחברה חמצן פיננסי לנשימה. אין היגיון ואין צדק בכך שהחלטה כזאת נעשית על ידי החברה בלבד ולא על ידי שני הצדדים. הסדרים שיעמדו בנורמות ציבוריות מוסכמות יועילו לכל הצדדים".

איך נמנע מקריסת חברות איכותיות?

"אם אנחנו רוצים להימנע מהתמודדות עם קריסות של חברות איכותיות  צריך להבטיח לגיטימציה ציבורית לחברות כאלו להציע הסדר אג"ח שיעמוד בקריטריונים ברורים ובנורמות ציבוריות מוסכמות", הוסיף גושן. לגבי אופן הטיפול בבעיות העומדות בפני השוק, לדבריו צריך לעשות הבחנה בין חברה שפעילותה ונתוניה הפיננסיים אינם מצדיקים את המשך קיומה וצריך לפרקה ביעילות המרבית, לבין חברה שהנתונים האובייקטיביים שלה מצדיקים את המשך קיומה ועיקר קשייה נובעים מבעיות אשראי ונזילות. לאחר מכן, יש לבצע  בחברות בהן מתבצעים הסדרי אג"ח הערכת שווי מחודשת, ורק על בסיס הערכה זו ניתן יהיה להגדיר את ויתוריו של כל אחד מהצדדים להסדר. לדעתו של גושן, כל הצדדים להסדר חייבים להשתתף בויתורים ובתרומה להסדר ולא רק בעלי האג"ח. הוא מדגיש, כי "מובן מאליו, שבעלי השליטה ובעלי המניות צריכים לשאת בעיקר הויתורים. אך לא רק הם. גם על הבנקים להשתתף בויתורים. מנגנון קציני האשראי, שעליו הכריזה הרשות לאחרונה, יתרום לייעול ולזירוז המשא ומתן בדרך להסדר הזה".

בעייתיות בחלוקת דיבידנדים

בדבריו התייחס גושן לחלוקת דיבידנדים המיועדים לסייע לבעלי שליטה לפרוע את התחייבויותיהם הפרטיות: "אנו נתקלים לעתים במצב בו חברה שצריכה לפרוע אגרות חוב מחלקת דיבידנד לבעל השליטה, כדי שזה יוכל לשלם את חובותיו הפרטיים. הפעולה הזו בעייתית, כאשר החלוקה פוגעת ביכולת החברה לפרוע את אגרות החוב שלה. מדובר בצעד בלתי ראוי המהווה ניצול כפול של המשקיעים: לא זו בלבד שהם מעניקים אשראי לחברה, אלא שבעל השליטה מפחית את ערכה כדי להיטיב את מצבו האישי על חשבונם. יתכבדו נא אותם בעלי שליטה, יכניסו יד לכיסם ויוציאו את הסכום הנדרש." אמר גושן.

השוק החוץ בנקאי – בעיות ופתרונן

גושן ניתח את המשבר הכלכלי ואמר כי הבעיה העיקרית עמה מתמודד שוק ההון הישראלי כיום היא הקושי לגייס אשראי באמצעות השוק החוץ-בנקאי. שוק זה, לטענתו, סובל משלוש בעיות עיקריות הקשורות ומזינות זו את זו: סחירות נמוכה, קשיים במחזור חוב ומחסור באשראי חדש. לדבריו לכל אחת מהבעיות הללו אמנם נדרשים  פתרונות  נפרדים, אך את כל הפתרונות צריך להציע וליישם בעת ובעונה אחת.

גושן סקר את הפתרונות שהוצעו במטרה להתמודד עם שלוש הבעיות הללו ואמר, כי בחודשים שחלפו מאז פרץ המשבר התרחבו צרכי האשראי של השוק. "למרות עליית מחירי האג"ח בינואר קיים עדיין כשל שוק. האתגר הגדול ביותר העומד לפתחנו הוא מיחזור החוב בשוק החוץ בנקאי, ועידוד מתן אשראי חדש על ידי המשקיעים המוסדיים ועל ידי הבנקים", אמר גושן. לדבריו, סכום הערבויות שהועמד לבנקים (שישה מיליארד שקל), אינו מספיק כדי להבטיח הגדלת מצאי האשראי על ידי הבנקים. "על המדינה לעודד גופים מוסדיים ואחרים לתת אשראי חדש ולשוב ולהוות תחרות למערכת הבנקאית, דבר שיגדיל את מצאי האשראי ויוזיל את עלותו לחברות. אשראי זה יכול לשמש הן למחזור אשראי והן להשקעות חדשות על ידי החברות".

הבעיה הקשה ביותר – בעיית מחזור החוב

הבעיה הקשה ביותר מבין שלוש הבעיות שהוצגו היא בעיית מחזור החוב. "למרות שיצרנו פתרונות דוגמת מנגנון קציני האשראי  וקרנות המנוף, לצערי קיימת כיום אווירה ציבורית של התנגדות גורפת מידי לכל נושא עריכת הסדרים למחזור החוב. זוהי תפיסה מוטעית. שום חברה אינה יכולה לפרוע את כל חובותיה ולממן עצמה בהון עצמי בלבד. קידוש הערך של פרעון התשלום הקרוב על חשבון שימורה ושיקומה של החברה לטווח הארוך, יגרום לתהליך מיותר של פירוק חברות רבות בשנים הקרובות. המחיר במונחי צמיחה ואבטלה יהיה כואב מאד. אני רוצה לומר כאן בריש גלי: אם ההתייחסות להסדרי מחזור חוב תהייה פופוליסטית ולא עניינית, חברות איכותיות רבות  עלולות לקרוס וציבור המשקיעים יישאר בידיים ריקות. יציאת המשק הישראלי מן המיתון וחזרתו לצמיחה מהירה מותנית בפתרון בעיית מחזור החוב" אמר גושן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.