קרנות נאמנות בענף פרמצפטיקה טובות יותר מתעודות סל, למה?

מניית טבע כונתה בעבר בתואר המחייב "מנית העם". לאחרונה נמסר באתר זה, כי למרות ואף אולי משום התמורות בשוק ההון; מניה זו הינה הפופולארית ביותר בקרב מנהלי ההשקעות- של קרנות הנאמנות בישראל. שילוב של הכרה בינלאומית עם פעילות במגזר הנחשב לדפנסיבי, עשו את שלהם לאורך השנים, והיום כבר לא ניתן לדמיין את מדד ת"א 25 ללא טבע תעשיות פארמצבטיות.

אך עד כמה מכך אמת וכמה מכך אך ורק דעות נושנות שהשתרשו?

ובכן ההכרה בטבע כתאגיד בינלאומי היא קביעה מוחשית ואיתנה, ודאי עם הרכישה של חברת הפארם האמריקאית- באר (barr). עם זאת המחשבה החד מימדית לגבי ענף התרופות כענף מקובע ויציב, צריכה להבחן מחדש בימים אלו. ודאי לנוכח רוח השינויים שמתרחשים במגזר הביו- טכנולוגיה, כאשר משקיעי העולם המערבי זונחים השקעות אסטרטגיות משום יוזמות שמקורן מן הבית הלבן והקונגרס.

בתומו של חודש פברואר (26.2.09), הממשל האמריקאי בראשות אובמה שיתף את התקשורת וקהל המשקיעים בכוונתו להקל על הלחץ שמופעל על מערכת הבריאות האמריקאית. הלחץ נובע מתוך חובות מערכת הבריאות – אשר מקשים על תפקוד יומיומי תקין. ההקלה תגיע בדמות הענקת היתרים רחבים יותר לייצור תרופות גנריות בענף התרופות הביו טכנולוגיות. לדידו- הייצור המאסיבי של התרופות הזולות יביא לתחרות יתר בשוק ולהורדה משמעותית של מחירי התרופות, תוך שפור מצב מערכת הבריאות (והחולים).

20 מיליון דולר

זהו הסכום אותו מבקש משרד הבריאות האמריקאי (F.D.A) בכדי ליישם את התוכנית שתניב הקלה בגישה לענף הגנרי. התהליך עוד טעון את אישורו של הקונגרס אך הוא זוכה בהווה לתמיכה רחבה במפלגה הדמוקרטית, שמהווה את הרוב ברשות המחוקקת. השורה התחתונה מצביעה על חסכון מצטבר של 9.2 מיליארד דולר בעשור הקרוב, אלו יעזרו באיזון החוב העמוק של מערכת הבריאות הציבורית ולשיפור השרות הכללי.
 
זוהי אכן סיומה של תקופה.

עד עתה: זמן בלעדיות התרופה לימין ממציאה, בטרם תשוחרר לשוק הגנרי, ייועד ל 5 שנים בדומה לחוק האטצ`- וקסמן- חוק התרופות הכימכליות.לאורך השנים המחאה המרכזית כנגד טבע ועמיתיה הגיעה מכיוון הארגון לתרופות ביוטנולוגיות. לטענתם- יש להתנות תקופת בלעדיות של לא פחות מ 14 שנה לממציאי התרופה, אחרת אין כיסוי פיננסי להשקעה הרבה הכרוכה בפיתוח, הרצה וייצור התרופה. . 

תוכניות אובמה אינן מסתפקות בנידון. עוד רפורמה שנשקלת היא האסור על חברות הביוטכנולגיה לבצע מהלך הנקרא "יריקות-עד"evergreening, כלומר רשימת מנוני וחלבוני התרופות- במשרד לפטנטים- בכדי להאריך את הבלעדיות העקיפה על יצור התרופה. בנוסף יחול איסור על פרוטקציוניזם והסכמים מסחריים בין חברות מחקר לחברות גנריות על שוקי תפוצה; באיזה מדינה מותר לפירמה להפיק את התרופה הגנרית ובאיזה לאו.

בדיפלומטיה כמו בדיפלומטיה; לא כל הרפורמות יצאו אל האור וכמה יזנחו בדרך בכדי הגשמת האחרות. זהו יותר מרמז- מה חושב כותב שורות אלו על מספר רב של רפורמות שצצות יחדיו בעת ובעונה אחת.

חלון קורא לגנב, אובמה קורא לחברות הגנריות?

כאמור על פי ועדת התקציב של הקונגרס; פתיחת שוק התרופה הבילוגית לחברות הגנריות יאפשר חסכון של מיליארדי דולרים על פני העשור הקרוב. המחשבה הממשלתית המקורית מכוילת על "גנריות-פנימית", בין סך החברות הביו טכנולגיות בארה"ב. אך יותר מסביר להניח; כי ההקלות יתפשטו, ספק במודע ספק בתום, אל מגזר החברות שעיסוקן העיקרי הוא התחום הגנרי- בדמותן של טבע ומתחרותיה (ואטסון, מיילין וכו`). מצב זה בתורו יהווה כר נוח לצמיחה ניכרת והתפתחות אל עבר תחומים שהיו חתומים עד כה לחברות הנ"ל.

כל סטודנט זוטר לביולוגיה יוכל לדרוש ביוקרתן של התרופות הביולוגיות. אלו המורכבות מחלבונים חיים; פיתוחן ויצורן קשה לאין ערוך מן הייצור והפיתוח של תרופות מולקולריות. יצור תרופות גנריות מסוג זה- יצריך את החברות לרכוש ציוד חדש אשר לא נמצא ברשותן בהווה. טבע לצורך הענין תוכל להתחמק מהשקעה זו על ידי רכישה או מיזוג עם חברה קיימת שעיסוקה היום הינו יצור ופיתוח תרופות ביולוגיות. רכישה שכזו יכולה להוות סיגנל משמעותי למשקיע, כי קשרי חברת טבע בשלטון האמריקאי הנחו אותה שהרפורמות צריכות להתקיים במועדן. גם בדרך זו על טבע ומשקיעיה לצפות להוצאות עמוקות עד אשר יהיה ניתן להבחין ברווחים מן העידן החדש.

כיצד יגיב ענף הביו-טכנולוגיה?

הרפורמה תהפוך את ענף הביוטכנולוגיה על פיו. ההשפעה תגרום לשינוי במבנה החברות הביו טכנולוגיות אך גם לא תפסח על ענקיות התרופות שהצהירו בעבר על רצון לחדור לשוק זה.

השינוי גופא, עוד חזון מועד. ראשית החוק ייכנס לתוקפו רק ב2013, שנית על החברות להגיש הצעה ליצור ולהוכיח יכולת גישה לחלבון, לבסוף על הועדה לאשר את הבקשה. כך שעל המשקיע יש די הותר בכדי להתכונן.

ההשקעה בביוטכנולוגיה- תעודות סל או קרנות נאמנות?

פזורת התשואות האחידה בין שני האפיקים מתחילת השנה מקשה על קביעה חד משמעית מי מבין שני האפיקים – ידו על העליונה.

אם נסכום את תשואות השנה הנוכחית עם תשואות השנה הקודמת נגלה תמונה שונה מעט, כאשר כל קרנות הנאמנות מציגות תשואה עודפת על פני תעודות הסל*. סטאטוס זה יש ונובע מכמה סיבות:

• האנליסטים בישראל גדלו ופיתחו את הידע הפיננסי שלהם על "ברכי חברת טבע", כך שהאוריינטאציה הראשונית של אנשי ההון בישראל לשוק ענף הבריאות גבוה ומקל על ניתוח מגזר זה.

• שפע מידע- ענף הביוטכנולוגיה מתקיים כמעט בלעדית במערב (למעט חברות שונות בהודו) בו הידע הפיננסי רב ודוחות מעקב עסקיים נמצאים בשפע. אלו בתורם מקלים על החיזוי בהישגי החברות.

• ענף קטן-הפירמות הבולטות בענף זה יכולות להימנות על יד בודדת. כידוע ככל שהמגזר קטן יותר, כך השליטה בנתוניו ובהישגיו נוחים יותר.

• תעשייה מקומית של ביוטכנולוגיה מאפשרת גישה לידע ראשוני.

לסיכום

לשמע הנאום מפי אובמה- על השינויים המתוכננים בענף המחקר, משקיעי הביו טכנולוגיה הגיבו באגרסיביות. מכאן נובעת התשואה השלילית הניכרת של ענף הביוטכנולוגיה מתחילת מרץ(ראה טבלה), למרות התאוששות המדדים המרכזיים מבראשית החודש. האם תגובת המשקיעים היה נמהרת ופזיזה מדי?

העתיד ישפוט אם המשקעים פירשו לא נכונה את הדיווחים השונים. הרי מועד הרפורמות מתוכנן לעתיד הבינוני-רחוק ואף אין עדיין אישור ראשוני של הקונגרס. בנוסף הנוסח הסופי של הרפורמה וכיצד יראו פניה בסיכומו של עניין; אינו ידוע.

למרות ההלנות של חברות התרופות השונות- לתרופות המסחריות יש שולי רווח רחבים. מכאן שגם אם התחרות הנוספת תוזיל את מחירן, החברות יוכלו עדיין ליהנות מן הרווח שתיצור הקניה הגוברת לנוכח ההוזלה.

המהלך הנכון יהא להמתין על הגדר ולבקש בהחלטות הממשל בארה"ב וכיצד השוק יתפתח במרווח הזמן. 

להלן קרנות הנאמנות ותעודות הסל המשקיעות בביוטכנולוגיה ופרמצפטיקה:

*התשואה על פני שנה ורבעון נעשתה לשם הנוחות ושיקוף מגמה בלבד. מומלץ למשקיע לבחון את המדדים לזמנים ארוכים יותר.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.