כנס השקעות של הרשות לניירות ערך בסימן תיקון 28

לרגל תיקון 28 שנכנס החודש לתוקפו, ערכה הרשות לניירות ערך כנס שבו הזמינה את כל הנוגעים בדבר בתעשייה, לשיח על המשמעויות וההשלכות של התיקון. את הכנס פתחה יו"ר הרשות, שנשאה דברים על עולם ההשקעות, והיצרנים בכלל, והתוותה כיוונים עתידיים מבחינת הרשות – בעיקר מעבר לרגולציה עצמית של גופים, שינוי אפשרי בתגמול היצרנים, ומתן ערך נוסף למשקיעים 

על־ידי השקעה באפיקים הקשורים לעולם ה־ESG. לאחריה דיברו יו"ר ועדת הכספים, חה"כ גפני, וסגן שר האוצר, חה”כ יצחק כהן. 

הכנס אירח שני פאנלים. הראשון, פאנל מנהלי תעודות סל וקרנות מחקות, שבו השתתפו עו”ד בועז נגר, יו"ר איגוד מנהלי תעודות הסל ויו"ר קסם, איל סגל, מנכ”ל תכלית, גיל שפירא, מנכ"ל פסגות תעודות סל, אורי שור, מנכ"ל הראל סל, שגיא שטיין, מנכ"ל מגדל שוקי הון, אורי בן דב, מנכ”ל אי.בי.אי קרנות נאמנות. את הפאנל הזה הנחתה שרון אופיר שטרית, מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות.

| הפאנל השני פאנל יועצי השקעות, שאותו הנחה אלחנן הרמור, מנהל היחידה לפיקוח על בעלי רשיון, בהשתתפות רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר, בנק הפועלים, עינת סקורניק מנהלת מערך ייעוץ בהשקעות, בנק לאומי, רועי אופיר, מנהל אגף הייעוץ,

בנק דיסקונט, ירון צימרמן, מנהל סקטור ייעוץ, בנק מזרחי-טפחות, אלה רובינסקי, מנהלת היחידה המרכזית לניירות ערך, בנק הבינלאומי | 1004948.jpg מביא את עיקרי הדברים

 

ענת גואטה | יו"ר רשות ניירות ערך

 

(תמונה מס' 1)

 

ענת גואטה פתחה את כנס ההשקעות של הרשות, ואמרה שהכיוון הרצוי שנצעד בו, בכל הקשור לעולם ההשקעות, דרך משותפת, לרשות ולתעשייה, חלוקה יחד באחריות וביזמה. גופי ההשקעות בעתיד חייבים להיות יותר אטרקטיביים, כדי לגבור על השקעות אלטרנטיביות. יש לחץ גובר על ההשקעות המנוהלות, ביחס להשקעות פאסיביות.

 

תעשיית ניהול הכסף, מסמלת תגמול על בסיס הצלחה, כמו ב־Fidelity, שם דמי הניהול הם אפסיים והתגמול הוא על בסיס הצלחה. העולם צועד לכיוון הזה. כיצד תעשיית ההשקעות הישראלית, יכולה להיות אטרקטיבית ובת קיימא, מול המגוון ומול התחרות.

 

להבדיל מתעשיית ההשקעות ארוכות הטווח, תעשיית הקרנות לא מקבלת הפקדות כל חודש. ברור שהדבר המשמעותי להצלחה של התעשייה, שמירה על איכות גבוהה של מנהלי השקעות. טיפוח מעמד מנהלי השקעות, קריטי להצלחה של גופי ההשקעות. הניסיון לשמר על העולם הישן, בעיקר על־ידי הגנות מלאכותיות, לא יעבדו. התגברות התחרות, תחייב גם מצד הרשות לצמצם פערים רגולטוריים ביחס לעולם.

 

דור המיליניאלס, לא מוכן להקריב ערכים סביבתיים, אלא מוכן לשלב סביב הרצון לייצר כסף, ולייצר השפעה באמצעות ערכי ESG. המשקיעים מעוניינים לראות שהכסף עובד בשבילם, ומקדם רעיונות של ESG. הכסף המופנה לשם בארה”ב הולך וגובר. בארץ, תעשייה זו נמצאת בחיתוליה, והיא מתקדמת בקצב מהיר. אנו צריכים לפעול כדי להציע למשקיעים בארץ. זה עולם ההשקעות החדש.

 

תעשיית הקרנות ותעודות הסל בישראל, מנהלת היקף של כ־350 מיליארד שקל. הגידול בתעשייה בשנים האחרונות, נמוך ביחס לפוטנציאל השוק. בהשוואה ליחס בין תעשיית הקרנות בארה”ב ובאירופה. תעשיית הקרנות, מאופיינת במשמעת שוק, ברמה גבוהה של צייתנות רגולטורית. אחת הסיבות שתרמו לצמיחה במקומות שונים בעולם, היא אכיפה באמצעות SRO, שמהווים זרועו הארוכה של הרגולטור. הפיקוח מושתת בעיקר על דיווחים. הגיעה העת לעבור למודל פיקוח דומה.

 

דודו לביא | מנהל מחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך

 

(תמונה מס' 2)

 

דמי הניהול המשתנים מתמודד עם החשש של להפוך את תעודות הסל ל־Best Effort

 

החשש הגדול של תעודות הסל היה שינוי מהות תעודות הסל, מנכס מתחייב ל־Best Effort. כמענה לבעיה זו הוחלט על דמי ניהול משתנים. המוצר יכול תיאורטית הפרשי עקיבה חיוביים או שליליים. המודל ניטרל את החשש של יציבות, כי כנגד דמי הניהול המשתנים, מנהלי הקרנות צריכים להקצות כרית בטחון מלאה.

 

תהליך המעבר הוא מורכב. יש מאות רבות של מוצרים, שמנהלים עשרות מליארדים של שקלים. כל אלה צריכים לבצע שינוי, עם היבטים טכניים רבים. מדובר בהסדרים של שערוך, תפעול, חדשניים, שנמצאים על קרקע חדשה. זה מייצר בעצמו אתגר לא פשוט.

 

למעלה מ־40% משווי ההשקעה בתעודות סל, נעשה על־ידי משקיעים מוסדיים. אחת הסיבות היא שהדבר מתאפשר היות ודמי הניהול שהם משלמים לא דומים לזה של הציבור הרחב. יש מגבלות סטטוטוריות, שלא מאפשרת באופן מעשי לשלם דמי ניהול כפי שהציבור משלם. זה נפתר באופן שאיפשר לתת הנחה לגופים מוסדיים, לפי קריטריונים אוניברסליים, של ניהול כספי אחרים.

 

לאחר תיקון 28, צפוי להיכנס שחקן חדש נוסף לתחום קרנות הסל.

 

פאנל מנהלי תעודות הסל

 

בעז נגר | יו"ר איגוד תעודות הסל, ויו"ר קסם

 

(תמונה מס' 3)

 

שנת 2015, היתה הפעם הראשונה שבה הסכימו תעודות הסל להפוך לקרנות סל. חוק השקעות משותפות בנאמנות הוא חוק קשה, עם פיקוח מאסיבי. הוא גם חוק יקר. כדי להיכנס לחוק הזה, נדרשו שני תנאים – 1) שיש לך מספיק נכס מנוהל, שיצדיק את ההוצאה הרגולטורית;

2) כדי להתמודד עם רגולציה יקרה, צריך אופק צמיחה. הרשות היתה מוכנה להסיר חסמים, בצורה שבה יוכלו תעודות הסל לצמוח. החוק עצמו עשוי להפחית 25% מההכנסות, הרגולציה יקרה, אבל אני מאמין שהוא יאפשר לשוק הזה לצמוח, ולפצות על אבדן ההכנסות.

 

גיל שפירא | מנכ"ל פסגות תעודות סל

 

(תמונה מס' 4)

 

לגבי עושי שוק, היום עשיית השוק טובה מאוד, בעיקר הודות לתחרות, וגם בגלל מערכות הדירוג. בסגמנטים מסוימים עשיית השוק יכולה להשתפר, בעיקר כשאתה עושה השוק, וגם מנהל הנכסים, וזה מזכיר בעיקר סחר מכר, והרפורמה מנתקת את עושה השוק מניהול הנכסים. אין הנחות. יש שקיפות וקריטריונים אחידים.

 

שגיא שטיין, מנכ"ל מגדל שוקי הון

 

(תמונה מס' 5)

 

אנחנו לא מחנכים את הלקוח, לגבי איזה מוצר הוא צריך. אנחנו מנפיקים מוצר רלבנטי, ונותנים ללקוח אבני בניין להרכיב את תיק ההשקעות שלו. המוצרים אמורים לשרת את הלקוח. הכל תלוי בצרכים האישיים שלו.

 

אורי בן-דב | מנכ"ל אי.בי.אי. קרנות נאמנות

 

(תמונה מס' 6)

 

ב־3 השנים האחרונות, 70% מהכסף זרם לקרנות מחקות, למרות שהיו תעודות סל. המסחר התוך יומי הוא מינורי בקבלת החלטות אצל הלקוח. כל המסחר התוך יומי, במדדים בארץ, רלבנטי ואפשרי. עיקר הכסף שזרם למוצר פאסיבי, זרם למדדי חו”ל. בשעות הצהרים, כשהאמריקאים ישנים, אין בעצם מסחר תוך יומי. כך שהמסחר התוך יומי לא ממש רלבנטי. האם נראה הגיוני, ש־99.5% בעולם אין דמי ניהול משתנים, ורק בישראל, המציאו את המוצר הזה. זה פוגע בשקיפות של המוצר, בפשטות שלו. אנחנו מקווים שזה לא יעבור לקרנות המחקות. אנחנו רוצים לשמור על מוצר פשוט. לא סביר שהלקוח משלם דמי ניהול, ומצמידים לו את דמי הניהול לרווחיות של החברה.

 

 

אורי שור | מנכ"ל הראל תעודות סל

 

(תמונה מס' 7)

 

בעולם, קצב הצמיחה של ה־ETF, הוא קצב גבוה. ההשקעה הפאסיבית היא כמו השקעה בתחבורה ציבורית. כולם יודעים שזו האלטרנטיבה הטובה והזולה ביותר, אבל יודעים שהיא זקוקה לתשתיות מתאימות. מצד הרגולציה היה סנטימנט שלילי, שראו בתעודות הסל, חשיפה לסיכון. יותר מכך, היתה תשתית לקויה, בדמות מדדי הבורסה. זו הסיבה שהבדילה את השוק הישראלי, מהנעשה בעולם. אם התשתית תהיה 

ראויה, ונוכיח לציבור שאנחנו נותנים 

את המדד, הציבור יגיע.

 

איל סגל, מנכ"ל תכלית תעודות סל

 

(תמונה מס' 8)

 

צריך לזכור שלקוח, שקונה ETF, צריך להמיר לדולרים. התעודות בארץ סחירות במהלך היום. בנוסף, יש עניין עשיית השוק, הציפייה שלי היא שלא תרוויח מעשיית השוק. חלוקת דיבידנד, ETF מחלקים דיבידנדים קטנים, שנכנסים לחשבון, וכפופים לעמלות מינימום. לאור כל זאת יש לקרנות הסל, ולקרנות המחקות יתרון על ה־ETF האמריקאי.

 

פאנל יועצי השקעות

 

 

רועי אופיר | מנהל אגף הייעוץ, בנק דיסקונט

 

(תמונה מס 9)

 

דיסקונט היה בנק שלא אהב פעילות בתעודות סל. לפני תיקון 28, תעודות הסל הן מוצר מסוכן יותר מקרנות הנאמנות. התיקון פתר את בעיית הסיכון. אין תשובה חד משמעית האם זה יוביל לגידול בהיקף הנכסים. היתה בעיה במדדים בישראל. אנחנו חבים חובה רק ללקוח. אנחנו לא מסתכלים על היצרנים, ואפילו לא על הבנק. השוק המנוהל בישראל עשה יותר טוב מהשוק הפאסיבי. משפטית התקדמנו מאוד, מעשית צריך לראות שגם המדדים טובים יותר, כדי שנעבור למוצרים הפסיביים.

 

אלה רובינסקי | מנהלת היחידה המרכזית לניירות ערך, הבנק הבינלאומי

 

(תמונה מס' 10)

 

המשתנה החסר הוא נתונים היסטוריים, בדגש על טעויות עקיבה. ייקח קצת זמן עד שנוכל לקבל נתונים לדעת את העלות מול הביצועים.

 

רבקה אלגריסי | מנהלת אגף ייעוץ ומחקר, בנק הפועלים

 

(תמונה מס 11)

 

קרן הסל יוצרת ליועץ מורכבות החלטה מאשר החלטה על קרן מחקה, ולו בשל הסיבה של דמי ניהול משתנים. זה יוצר רצועת בטחון שיוצר ללקוח הגנה, מאידך, שואלים מתי קונים את הקרן, היכן הקרן נמצאת בתוך הרצועה. זה מחייב דיווח שוטף של הקרנות. רוב הלקוחות לא אקטיביסטיים במהותם, שמחפשים מסחר תוך יומי, ולכן רוב היועצים יעדיפו פשטות בקבלת החלטות, ולהיטיב עם הלקוח. אם נראה שהפערים בין bid ו־ask יהיו גבוהים יותר, נעדיף קרן מחקה. שתי הקרנות מחויבות

ל־Best Effort.

 

עינת סקורניק | מנהלת מערך ייעוץ בהשקעות, בנק לאומי

 

(תמונה מס 12)

 

קרן הסל היא מוצר מורכב, רכיבים רבים בו שאנחנו רוצים להביא לידי ביטוי בתוך קבלת ההחלטות שלנו. כמה כיוונים עיקריים – דמי ניהול אפקטיביים שרואה המשקיע מול העיניים, ששם אפשר לכלול את דמי הניהול הרגילים, המשתנים, הקוואנטו, את זה צריך לשקף ללקוח. זה לא העניין הבלעדי, מעניין לראות איך הקרן מתנהלת מול המרווח של bid ו־ask. אנחנו רוצים לראות התנהלות לאורך זמן. חוכמה מאוד קטנה להיות אטרקטיבי בזמן הקנייה, אבל אני רוצה לראות איך התעודה מתנהלת במכירה, בעסקאות קטנות, ובשעות שונות של היום. חשוב לדעת איפה אנחנו נמצאים בתוך רצועת הביטחון. לצד כל אלה יש להתייחס לכל ההיבטים של ניהול הסיכונים.

 

ירון צימרמן | מנהל סקטור ייעוץ, בנק מזרחי-טפחות

 

(תמונה מס 13)

 

בעבר היה הבדל בין תעודות סל לקרן אקטיבית. היום כששניהם הופכים להיות Best Effort, אנחנו צריכים לבחון שני היבטים – הראשון, פשטות – ללקוח קל ופשוט יותר לקנות קרן מחקה במחירי סוף יום. זה כח שתומך בהתפתחות ושל קרנות מחקות. נקודה שנייה – יש מדדים שהם יותר תנודתיים, ששם לקוח שמיומן ומכיר את המדדים האלה, יעדיף לפעול בזמן אמת. נכנסים יותר ויותר מוצרים דיגיטליים, ומקווונים, זה ישפיע על הצריכה של הלקוח. ככל שהולכים לעולם של פשטות, קרנות מחקות יקבלו עדיפות.