4 מומחים מדברים על התוכנית הכלכלית רובם מסכימים לא תהיה לתוכנית השפעה בטווח הקצר

יורם גבאי בתגובה לתוכנית "בלימה ותנופה": "ההחלטה לאי התערבות בשוק האג"ח הקונצרני ראויה ומשאירה לסקטור העסקי את הפעילות הכלכלית ורק מספקת לו אשראי בערבות מדינה"

"התכנית בכללותה שמרנית יחסית וסבירה מבחינה מקצועית. הממשלה שואפת לשמור על יציבות תקציבית והמתחייב בכך,לבצע קיצוץ תקציבי בצד ההוצאות. הפחתות המיסים גם הן נדחות ברובן כדי למנוע גרעון תקציבי גדול להוציא הפחתה מתונה ומיידית במס החברות." כך אומר יורם גבאי, יו"ר פעילים חברה לניהול תיקי השקעות מקבוצת בנק הפועלים, בתגובה לתוכנית הכלכלית אותה הציגו היום נתניהו ושטייניץ.
 
לדברי גבאי, התכנית מתמקדת למעשה בהרחבת האשראי בערבות מדינה שתמוקד הן בטכנולוגיה ובהיי-טק, הן במפעלים מוטי יצוא והן בקרב עסקים קטנים. במובן זה התכנית משלימה את מדיניות בנק ישראל ותואמת את עקרונותיה.

עוד מוסיף גבאי כי "ההחלטה לאי התערבות בשוק האג"ח הקונצרני ראויה ומשאירה לסקטור העסקי את הפעילות הכלכלית ורק מספקת לו אשראי בערבות מדינה."

לדבריו, הרפורמות המוצעות במנהל מקרקעי ישראל, בחשמל ובתשתיות ראויות, אולם הצהרות מסוג זה נאמרו גם על ידי השרים הקודמים, בעוד היכולת ליישם את התוכנית תלויה בגורמים פוליטיים או בירוקרטים ובארגוני העובדים המתנגדים ליישומם. תוכנית מס הכנסה שלילי ותוכנית ויסקונסין מופעלות בשנתיים האחרונות בהצלחה מתונה. הניסיון להרחיב אותם קשה ביצועית, אך ראוי מקצועית.

"השאלה העיקרית שנשארה פתוחה בתכנית היא היכן יקוצצו ההוצאות של הממשלה והאם הם יפגעו במערכות החינוך הרווחה והבריאות. שאלה זו תידון רק במסגרת מפורטת של תקציב המדינה. " מסכם גבאי.

מודלים שוקי הון בראשות ד"ר יעקב שיינין

ירידת ייבוא התשומות ומוצרי ההשקעה בשיעורים של קרוב ל-30% מצביעים על עצירת ההשקעות והייצור המקומי. ירידת הייצוא, עליית האבטלה שחיקת השכר והירידה בהשקעות צפויים להביא להמשך ההידרדרות.

התוכנית הכלכלית "בלימה ותנופה" לא תהיה רולוונטית השנה והשפעתה במניעת היתדרדרות בשנת 2010 עלולה להיות נמוכה, אם לא יוקצו תקציבים מתאימים. יש להגיש מיידית, תוכנית להאצת הפעילות וליצירת מקומות עבודה, באמצעות השקעות גם במחיר של גירעון גבוה.

אלדד תמיר מנכ"ל תמיר פישמן על התוכנית הכלכלית החדשה:

"סוף כל סוף תכנית !! באיחור רב שמענו לראשונה מאז פרוץ המשבר תכנית כלכלית שלמה המכסה מגוון רחב של נושאים .  התכנית יוצרת תשתית טובה לפתרון הבעיות הקיימות, היא מאוד יסודית וממצה . ובכל זאת, הבעיות המרכזיות הן :

זמן ... רוב הדברים ישפיעו בטווחי זמן ארוכים מאוד. ואילו לטווח הקצר הם קטנים יחסית וחסרים בהם המון פרטים .
הבטחת בטחונות לבנקים אינה פותרת את מחסום האשראי ולכן הפקק או הכשל העיקרי עומד לצערי על כנו."

אורי גרינפלד – כלכלן מאקרו כלל פיננסים מסביר את התוכנית

התוכנית הכלכלית לתמיכה במשק, תוכנית "בלימה ותנופה" הוצגה היום ע"י ראש הממשלה ושר האוצר. התוכנית כוללת 5 צעדים ומחולקת ל-2 חלקים: חלק ה"בלימה" וחלק ה"תנופה".

מה כוללת התוכנית?

תהליך הבלימה:

• כפי שכבר ציין האוצר בעבר, המכשול הראשון במשק הוא מחנק האשראי. באוצר מתכוונים לעודד הזרמת אשראי למשק ובמיוחד לפירמות מקומיות ע"י הגדלה והקלה בתנאי הערבויות לבנקים. כזכור, האוצר הציע בעבר לבנקים ערבות על סך 6 מיליארד ₪ לגיוס הון חדש ע"מ שהבנקים יגדילו את כמות האשראי אותה הם נותנים למשק.

הבנקים מצידם לא ששו להשתמש בערבויות אלו, בעיקר, לטענתם, כיוון שהערבויות הולכות ופוחתות עם הזמן ודורשות תמחור סיכונים מסובך. באוצר הרימו את הכפפה, הכפילו את היקף הערבויות ופישטו את התנאים. היתרונות בערבויות אלו הם בכך שסביר שהמדינה לא תצטרך להוציא כספים על מנת לתמרץ את מתן האשראי ובכך שהמדינה נמנעת מלהתערב ישירות בשווקים וביחסים שבין הפירמות למשקיעים. החיסרון, מאידך הוא בכך שייתכן והבנקים לא ימהרו להוציא את מלוא האשראי למשק ויעדיפו להגדיל את הלימות ההון שלהם כדי להתכונן כראוי לתנאים הכלכליים הקשים העומדים בפתח. כמו כן, ערבויות אלו לא יגרמו לבנקים להוריד את הריביות אותן הם דורשים על האשראי, זו כבר העבודה של בנק ישראל.

• בנוסף לערבויות אלו יעניקו באוצר ערבויות לקרנות שיתמחו במתן אשראי חוץ בנקאי חדש, בעיקר בתחום ההיי-טק, בהיקף של 2 מיליארד ₪. בנוסף, יוענק סיוע ליצואנים ולעסקים קטנים גם כאן ע"י ערבויות וביטוחים לאשראי בנקאי וחוץ-בנקאי.

• חלקו השני של תהליך הבלימה הוא קידום התעסוקה ובלימת האבטלה. בתוכנית זו מציין האוצר את הצורך לפתור את בעיית העובדים הזרים, ומתן תמריצים ליציאה לעבודה ע"י:

1. פריסה ארצית של מנגנון תשלום מס הכנסה שלילי לעובדים בעלי שכר נמוך.

2. הרחבת תכנית "אורות לתעסוקה" אשר הוכחה כיעילה.

3. הוספת תכניות הכשרה מקצועיות בהיקף של כמיליארד ₪.

4. עידוד העתקת פעילות מפעלים עתירי כוח אדם לפריפריה תוך הרחבת מצבת העובדים.

5. עידוד תעסוקת נשים אמהות על ידי הרחבת היצע מעונות היום המסובסדים והגדלת התמיכה הממשלתית במימון מעונות יום וצהרונים (תוספת של 200 מיליון ₪ בשלוש שנים הקרובות).

• חלקה השלישי של התוכנית היא הקמת קרן סיוע למפעלים במצוקה, בשיתוף המעסיקים והעובדים. קרן זו תתמוך במפעלים אשר נקלעו למצוקה כלכלית, בהתאם לקריטריונים שיסוכמו. היקף הקרן יעמוד על כמיליארד ₪.

בשני החלקים האחרונים חסרים לנו  שני פרטים מהותיים: תאריכי יעד ומקורות המימון. כידוע, הגרעון העצום בתקציב ב-2009 וב-2010 לא מאפשר הרחבות פיסקאליות גדולות ולכן עולה השאלה אם האוצר מתכוון לבצע את החלק הזה בתוכנית עוד השנה או שמדובר על תוכנית ארוכת טווח.

תהליך הנסיקה

גם לתהליך הזה שלושה חלקים:

• החלק הראשון מדבר על רפורמות בנמלים, במנהל מקרקעי ישראל ובחברת החשמל. על פניו המשק בהחלט זקוק לרפורמות  במגזרים אלו אך בתוכנית לא מצויין פרטים לגבי הרפורמות ולכן אנו מניחים כי כרגע חלק זה של התוכנית הוא יותר בגדר מתווה לעתיד מאשר תוכנית קונקרטית שתצא לדרך בקרוב.

• בחלק השני מדובר על המשך תהליך הפחתות המיסים עד שנת 2016 ובסופו יופחת מס על יחידים  עד לרמה של 39%, ומס החברות יופחת עד לשיעור של 18%. כפי שכתבנו השבוע חלק מתוכנית זו אינו בגדר חידוש אלא חלק מתהליך שמתרחש כבר מספר שנים במשק. בהינתן הירידה החדה בהכנסות ממיסים והתבטאויות בנק ישראל בנושא, קשה לנו לראות דרך אחרת לביצוע תהליך זה מלבד הפחתות מס לא משמעותיות בשנתיים הקרובות והפחתות משמעותיות יותר כאשר המשק יחזור לתוואי צמיחה, התקבולים ממיסים יעלו ויחס החוב לתוצר יחזור להצטמצם.

• בחלק השלישי והאחרון מדובר על השקעות בתשתיות ובהון אנושי. גם פה אין חידוש משמעותי לעומת התוכנית שהוצעה עוד בשנה שעברה ואין פירוט לגבי הסכומים ולוחות הזמנים.

לסיכום, לגבי ערבויות המדינה לבנקים ולשוק האשראי החוץ-בנקאי אנו מאמינים כי תוכנית זו טובה הן בשל ההימנעות מכניסה דורסנית של המדינה לשוקי ההון וסיכון כספי הציבור והן בשל העלות האפסית של התוכנית. כאמור, הנעלם בתוכנית זו הוא אופן התגובה של הבנקים לערבויות והשאלה אם הם אכן יגדילו משמעותית את היצע האשראי במשק. לגבי שאר חלקי התוכנית, חסר להערכתנו פירוט לגבי אופן הביצוע ובייחוד לגבי מקורות המימון הדרוש ולוחות הזמנים המתוכננים.
 
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.