נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

זה נראה טוב, אבל ממש לא טוב

סיינפלד, באחד הפרקים המצחיקים, היה מוטרד מאד מהבחורה שאיתה יצא שמזוויות מסוימות נראתה ממש טוב ומאחרות ממש לא. גם המצב הכלכלי היום נראה ככה.....

 

 
 

אמיר כהנוביץ
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
25/05/2009

סיינפלד, באחד הפרקים המצחיקים, היה מוטרד מאד מהבחורה שאיתה יצא שמזוויות מסוימות נראתה ממש טוב ומאחרות ממש לא. גם המצב הכלכלי היום נראה ככה.

•  הצד היפה:

מצב הבנקים משתפר בקצב מהיר, אם לפני רגע היה נדמה שהם צעד מנפילה לתהום כעת רוב האינדיקטורים מצביעים על התאוששותם החדה. המרווח בין תשואות אג"ח פיננסי בדירוג A ל-10 שנים לאג"ח דומה מסקטור התעשייה נפל משיא שיא 3.19% בספטמבר ל-1.32% היום. מניות הגופים הפיננסים, שקיבלו את עזרת הממשל דרך תוכנית ה-TARP, זינקו יותר ממדד ה-S&P. מדד הנזילות ה-Ted-Spread נפל -0.48% ומצביע שלבנקים יש כסף ושהם כבר לא מפחדים לתת אותו לבנקים אחרים (לצרכנים זה סיפור אחר, כשהקשחת תנאי האשראי לצרכנים כמעט ולא ירדה). מרווחי ה-CDS-ים, המגלמים את פרמיות הסיכון הנדרשות על אג"ח פיננסי, נפלו בכל הבנקים הגדולים ובולט במיוחד השיפור באמריקן אקספרס.

•  הצד הלא יפה:

הסיכון עבר למדינות- הדירוג המושלם של בריטניה AAA עשוי להיחתך ע"י S&P, לאחר שאופק הדירוג הופחת מ"יציב" ל"שלילי". במידה והדירוג אכן יופחת בריטניה תהיה המדינה החמישית בגוש האירו שדירוג האשראי שלה מופחת בשנה האחרונה אחרי מדינות ה-PIG`S (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד).

במילים אחרות: מדינות לא יכולות ליצור גרעון שנתי של 13% מהתמ"ג שלהן (ואני מתכוון אליכן בריטניה וארה"ב) ומדינות לא יכולות להגיע לחוב של 170% (אל תיתממי יפן! שהורידו לה החודש את הדירוג החיצוני מ-AAA). ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם הזהיר כי לבסוף גם דירוג ה-AAA של ארה"ב יופחת, וזאת רק שאלה של זמן עד שתבוא סוכנות דירוג אמיצה מספיק לעשות זאת. כבר תקופה ארוכה שנו מזהירים מאג"ח ממשלתי בעולם שהסיכון המגולם בו נמוך משמעותית מהסיכון האמיתי בו.


האם בכלל מדינה צריכה להיות בחוב ?

זאת שאלה כלכלית אך גם מצפונית ופילוסופית, בעוד הלוואות לאדם נגזרות מתוחלת חיים הצפויה שלו למדינה יש תוחלת חיים בלתי מוגבלת וכאן מתחילה ההתחכמות כשמניחים אפשרות אינסופית לגלגול החוב יחד עם אפשרות לעשוק את הציבור והצדקה כי חלק גדול מההוצאות מיועדות גם לדורות העתיד ולכן הם צריכים להשתתף בנטל.

הדעה הזאת נסדקת, ומראה שטווח ארוך הוא כבר לא אינסופי ומשקיעים רוצים לראות איך הכסף ישולם או יתגלגל. עדות לכך הייתה כתבה על כלכלת נורווגיה שפורסמה במגזין האקונומיסט ותורגמה בדה-מרקר שקיבלה את הכותרת "עשתה בית ספר לכלכלה" לאחר ששמרה על עודף במקום על חוב שמאפיין מדינות רבות. כלכלית, נכון לבדוק אם התשואה שהמדינה משיגה על השקעתה גבוהה מעלותו.

בלי להיכנס לחישובים נראה שהמדינות הגזימו. המצב שאליו נקלעו מדינות יחד הוא אולי החמור ביותר שידעו מעולם. קשה לבדוק עד כמה המדינות מסוכנות כיום כי תמיד בדקנו זאת ע"י השוואה לארה"ב, גם מדד ה-CDS לביטוח אג"ח, היה לרוב דומה למרווח בין האג"ח של המדינה הנבדקת לאג"ח ממשלתי אמריקאי, אך כשמים מציפים את הספינה פתאום כבר לא מתלוננים על האוכל הגרוע אבל הוא עדיין גרוע. התשואות על האג"ח הממשלתי בכל העולם טיפסו בסוף השבוע (למעט באמריקה הלטינית). אג"ח אמריקאי ל-10 שנים זינק ל-3.45%, הרמה הגבוהה מאז נוב` 08, שהיה כנראה אף גבוה יותר ללא רכישות האג"ח האגרסיביות של הפד.

שר האוצר האמריקאי, גייטנר, הגיב ומיהר להבטיח שהפעולות הפיסקליות יהיו מתונות וזהירות יותר ושהשאיפה שלו היא להוריד את הגרעון ל-3% מהתמ"ג. האם זה מאוחר מידי? מדד האינדיקטורים המקדימים- כבר הקדימו אותו הפתיע לטובה. המדד המשכלל 10 אינדיקטורים מובילים ומתואם לרוב עם הצמיחה העתידית ברבעון-שניים הקרובים עלה ב-1% העלייה הראשונה מזה 10 חודשים, ומעל לתחזיות (0.8%). הנתון לא עזר לבורסה כי הבורסה היא זאת שהשפיעה עליו. העלייה בשווקים הייתה למרכיב העיקרי בעליית המדד (0.44% מהעלייה), בנוסף אליה משך את המדד למעלה מדד בטחון הצרכנים (0.27% מהעלייה), שגם הוא מתואם מאד עם העלייה בשווקי המניות. האינדיקטורים לשוק שוק הנדל"ן המשיכו לרדת והאינדיקטורים על הצריכה ועל שוק העבודה נותרו כמעט ללא שיפור. מלבד נתונים אלה אכזבו את המשקיעים נתוני שוק העבודה וסקר הפד של פילדלפיה (ראה טבלה).

דולר, סחורות ואינפלציה

מה-5 במרץ, אז הגיע הדולר לשיא מול מטבעות העולם, הוא החל להיחלש, וכבר נפל ביותר מ-10%. היציאה של משקיעים מאג"ח ממשלתי אמריקאי בשל מספר חששות בניהם החוב התופח של הממשל, התחזקות האלטרנטיבות, חשש אינפלציוני ועוד הם בין הגורמים לבריחת המשקיעים מהדולר.

ירידה בדולר מבריחה משקיעים מאג"ח ממשלתי אמריקאי, וכך חוזר חלילה. בכל מקרה לא כדאי להיכנס לגלגל הזה. מדד הסחורות זינק מאותו תאריך ב-18% הן בשל שחיקת הדולר שמצד אחד מעלה דה-פאקטו את מחירי הסחורות וגם כאלטרנטיבה להשקעה בדולר ולסכנות אינפלציה. מחירי הסחורות נתמכים גם ע"י ביקושים ערים מצד סין.

 בסוף השבוע דווח כי סין הגדילה באפריל את צריכת הנפט שלה ב-4% ביחס לאפריל המקביל אשתקד, העלייה הראשונה מזה חצי שנה. שר הנפט של ערב הסעודית אמר שכשהביקוש יתאושש מחיר הנפט יחזור ל-75 דולר לחבית. מחיר נפט של מעל 60 נחשב לכזה שאנרגיה חלופית מתחילה להיות כדאית, כך שהמשחק עדיין פתוח. הציפיות לאינפלציה בארה"ב המגולמות במרווח בין אג"ח צמוד לאג"ח לא צמוד ממשיכות לעלות בכל הטווחים. סחורות הן עדיין השקעה טובה.

הסינים הפכו להיות מה זה בררנים

המגזין International Herald Tribune- שם לב שהסינים הפכו להיות בררנים בכל הנוגע לסוג החוב אמריקאי שהם מוכנים לקנות. בעוד בעבר הכל היה הולך הים החוק בסין מקל על חברות סיניות להשתמש בהכנסות הדולריות שלהן להשקעה בארה"ב אך מצד שני מונע רכישת דולרים חדשים. הממשל הסיני החל למכור אג"ח של סוכנויות ומגובות ממשלתיות כדוגמת אלה של פאני מיי ופרדי מק ולרכוש במקומם ישירות אג"ח ממשלתי טהור. וכמו כן מחליף את האג"ח הארוכות בקצרות מתוך חשש לאינפלציה שתשחק את הדולר.  

ה- OECD: "כלכלת העולם עשויה להתחיל להתאושש השנה"- לא גילו לנו את אמריקה.

למי שעוקב, קונצנזוס תחזיות האנליסטים מדבר על חזרה לצמיחה כבר תקופה ארוכה. אין סיבה שהבורסות יגיבו כל פעם שמישהו נזכר בזה, ולא משנה תפקידו, גם אם זה יהיה נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו, אה גם הוא בעצם כבר אמר את זה.

לסיכום  נכון שת"א המשיכה לעלות גם אחרי ה-8 במאי, אך בורסות העולם לא. וגובר החשש שאז היה שיא הראלי. בעולם ההשקעות אלטרנטיבות זה שם המשחק ובעוד שווקי המניות יורדים ואגרות החוב הממשלתיות נפגעות (הגיע הזמן) הכסף בורח לסחורות ולמטבעות נבחרים (לא לדולר). מדד הפחד, ה-VIX, חזר לעלות מרמה של 28.8 לרמה של-32.6 נק`, זינוק של 13%! ומצביע שהשוק עדיין לא סגור על הכיוון.
 

אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו כלל פיננסים. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x