התעודות מתפקדות מצוין - המדדים הם אלה שמפגרים אחרי מנהלי ההשקעות

מי שיש לו ילדים קטנים ודאי מכיר את שלב ההשוואות הבלתי פוסקות בהתפתחות הילד. "אבא, אתה יותר גדול ממנו?", "אבא, אתה יותר גבוה?". הפחד להיות חריג מוביל את הילדים לבחון ולהשוות באופן תדיר.

אצל מבוגרים הצורך להשוות מתעורר בעיקר בנקודות קיצון. סטודנט שמקבל ציון חריג לטובה, למשל מנסה מיד לברר אם היה זה הציון הגבוה בכיתה. גם בשוק ההון ההשוואות זוכות לכותרות בעיקר בנקודות קיצון, כשהבורסה רותחת או צונחת. 

הנפילה האחרונה של שוקי ההון היתה אירוע קיצוני שהיכה בתדהמה את המשקיעים ומנהלי ההשקעות. כשאירוע כזה מתרחש קשה לצפות להיגיון בשווקים, ושעריהן של מניות טובות יורדים לעתים יותר מאלה של השקעות גרועות. להערכתנו, בתקופה כזו קשה לערוך השוואות בין מנהלי ההשקעות לבין עצמם ובין מנהלי ההשקעות לתעודות הסל. למרות זאת, העיתונות הכלכלית משרתת את הצורך האנושי בהשוואות בנקודות הקיצון, ומתמלאת בטבלאות המפרטות את תשואות המנהלים - ובנפילה האחרונה את תשואתם הבולטת לשלילה ביחס למדדים עצמם או לתעודות הסל.

מתחילת 2009, נראה שתעודות הסל, שגרפו שבחים רבים על עליונותן בתקופת הנפילות, מתפקדות הרבה פחות טוב ממנהלי ההשקעות. למעשה, התעודות מתפקדות מצוין - תפקידן הוא לחקות את המדדים בלבד. המדדים הם אלה שמפגרים אחרי מנהלי ההשקעות מתחילת השנה. מבדיקה של קרנות נאמנות נישתיות על מדדים ביחס למדדים או לתעודות הסל על אותם מדדים, עולה תמונה חד משמעית: המדדים מפגרים אחר ביצועי הקרנות.

התשואה הממוצעת של קרנות הנאמנות העוסקות במניות ת"א 25 מתחילת 2009 היא כ-31.6%, בהשוואה ל-27.7% בלבד במדד; קרנות ת"א 100 השיגו 45.6%, לעומת 37% במדד; קרנות ת"א 75 הניבו 80.5%, בהשוואה ל-76.3% במדד; ואילו קרנות היתר עלו ב-85% לעומת 66% במדד.

בדקנו את הממוצע על כל הקרנות המופיעות בקטגוריה, ואף הוצאנו מכל אחת מהקבוצות את כל הקרנות האגרסיוויות (קרנות המשיגות בדרך כלל תשואות יתר בתקופות טובות ותשואות חסר בתקופות רעות).

להערכתנו, בשנה הקרובה תימשך תופעה זו, על רקע המשך החזרה של ההיגיון לשווקים, וללא קשר לכיוון הכללי של שוק המניות, ועל רקע הדומיננטיות של תעודות הסל בשוק. בגלל נתח השוק העולה בהתמדה של תעודות הסל, חלק גדול מהמסחר, במיוחד במדדים הבינוניים והקטנים, מונע על ידי כניסה והיציאה של כספים בתעודות.

במדדים הבינוניים והקטנים התעודות נהפכו לבעלות השפעה מכרעת על המסחר. למעשה נוצר מצב שבו הזנב מכשכש בכלב. כשמניות עולות או יורדות בעיקר על רקע כניסה ויציאה של כספים ולא על רקע כלכלי, מנהלי ההשקעות מקבלים הזדמנות - שיוצרת אפשרות טובה למנהלי ההשקעות להשיג תשואות עודפות על מדדי המניות בשנה הקרובה.

השבוע אנו מכניסים לתיק את מניית דסק"ש על חשבון מגדל וסוגרים את השורט במניית מלונות דן. השורט במלונות דן הניב תשואה של כ-30% בחודש וחצי, בתקופה שבה הבורסה דווקא עלתה בשיעורים נאים.

מגדל, שהיתה בתיק כמעט שנה, הניבה תשואה של כ-70% - ומפנה את מקומה למניית דסק"ש, חברת אחזקות שלהערכתנו היא המעניינת ביותר בשוק ההון כיום, ושעליה נפרט בהזדמנות אחרת.

רן שחם הוא מנכ"ל משותף באלטשולר שחם. עידו שגיא הוא אנליסט. אין לראות בכתוב המלצה לרכישת ני"ע

*מניות שנמכרו: בתיק הישראלי נמכרה האחזקה במגדל ונסגרה פוזיציית השורט על מלונות דן

*מניות שנרכשו:מניית דסק"ש צורפה לתיק הישראלי

הכתבה פורסמה לראשונה באתר דה מרקר. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.