ראלי זמני או ההתאוששות המיוחלת?

בכלכלה כמו בשאר מדעי החברה קשה לבצע הפרדה מוחלטת בין העובדות היבשות לתיאוריות. התיאוריה החישובית מלמדת אותנו הכלכנים כי היציאה מן המשבר תחול כנראה בסוף השנה הנוכחית. בתחילת השנה הבאה לכל המאוחר.

 אלו ללא ספק חדשות יוצאות דופן בטיבן. מן ההכרח שיגרמו לשמחה המהולה בהקלה, בדרג הממשלתי כמו לאדם הקטן. מאידך, בתור משקיעים שזוהי עבודתנו המקבילה עלינו לחתור לעובדות אוביקטיביות, שיאוששו את התיאוריה.

הסיבות לראלי

הראלי של הרבעון השני נבע מכמה סיבות שונות. מכפילי הרווח שצמחו משמעותית והוזילו את מחירי המניות- גדולות וקטנות כאחד. בתחילת הקיץ היה ניתן למצוא אנליסטים שינבאו שת"א 25 ישוב חזרה ל1000, עד אשר "יתקן את התיקון".

 בחושך הכללי של תחילת השנה, היה צורך בבגרות בכדי להבחין בנקודות של אור שהגיעו ממניות שסבלו ממכירת יתר. בסקר כללי היה נראה שרוב בתי ההשקעות כיוונו אל אותם מניות, וחיכו לשינוי הסנטימנט השלילי. בסוף האמיצים נתגלו מעבר לים. הם בתורם החלו לגלגל את התאוששות המדדים.

אחד ממאפייני תיקון נמצא בדפוס הבא: ירידה חדה מזמינה את ציידי המציאות. משום היקפי המסחר הקטנים במניות אטרקטיביות לשעבר, הם מצליחים "לסחוט" הרבה רווחים בזמן קצר. הקהל הרחב (כנראה גם בשל הריבית הנמוכה ) מפחד להישאר מאחור. צריך גם להבין ששברי זכרונות מלאי תשואה דו ספרתית- עוד מלווים את המשקיע מימי טרום המשבר. דרוש מספר שנים רציף של ירידות שערים, בכדי שאנשים יחדלו מלחכות ליד הבניין באחד העם.

התיאור הנ"ל מתאר נאמנה, ראלי שמתרחש בעת שווקים בירידה. גם בשנת 30 היתה עלייה של 68% במחירי הדאו – ג`ונס, רגע לפני ירידה של עוד 86%.

עם זאת קשה להתווכח עם העובדות. נתוני המאקרו הקשים מקשים על הסוחר ומונעים מן החגיגה להיות אופטימאלית. התעסוקה, התחלות בניה, יצור וכו` – כולם מתעקשים לשקף מציאות מעט יותר פסימית. האם זהו שוק העבודה שמפגר אחרי שוק ההון? הרי טבעי הדבר שבעל החברה (קרי בעל המניה) מחזיק בנתונים מעודכנים יותר לגבי אופי השוק. שוק דובי או יציאה מן המשבר, החדים שביננו ידעו להגן על עצמם מחד ולהרוויח מן העלייה האפשרית מאידך. 

הדולר כמטבע העולמי העיקרי לביצוע עיסקאות נחלש במידה מדאיגה. תשואת אג"ח הממשל ל10 שנים בארה"ב מסרבת לעלות מעל ל4%. מרמזת בתורה שיש עדיין מספיק כסף היושב על הספסל.

ההתערבות הממשלתית אמורה וצריכה לנסוך בטחון באזרחי ארה"ב (והעולם). הנתון שמונע מאיתנו לנוח על זרי הדפנה הוא הגירעון. לא רחוק היום בו ממשלות העולם תצטרכנה לבחור בין אינפלציה מאיימת לנפילה במחירי נכסים. ארצות הבריק עלו כבר על הרכבת ודורשות להגן על עצמן מפני הבזבזנות המערבית. הנה עוד עוד כמה נושאים לחשוב עליהם:

    *
      מכפילי הרווח למרות שירדו ממשעותית מן אשתקד, היסטורית עדיין גבוהים.  אנו רשמית עדיין במיתון שמאופין בקיטון ברווחים. 
    *
      אבטלה, אבטלה, אבטלה. בשיחות פנימיות בין אנליסטים אני שומע את המונח החדש "התאוששות ללא אבטלה". בין השורות ניתן להבין: גם האופטימים ביותר לא צופים עליה משמעותית במעגל העבודה בעתיד הקרוב. 
    *
      הצרכן המערבי הסכין למצב החדש. הגרעונות והרווחים הקטנים לא יאפשרו לממשל לקימו בכבוד לעת זקנתו. לכן הוא נדרש לחסוך יותר לעתיד על חשבון צריכתו.

      הדרך השלישית

      אין צורך לבחור בין שני האפשרויות הנזכרות בכותרת. האפשרות השלישית תספר על התייצבות המדדים וקיטון ברווחים במקביל. הווה אומר השתחררות מן המיתון אך התאוששות מתונה גם כן". במקרה זה ישוב הצורך בעבודה כלכלית רחבה בכדי לחזות בהצלחה באפיקים הספציפים שיוויחו מן המצב. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש