המחקר הזאולוגי ידוע כמחקר דינמי ומלא הפתעות.
ליצורים החיים יש חוש עילאי בכל הנוגע לשימור הגזע והשרדות. עם השינוי בתנאים הסביבתיים לא תאחר להגיע האדפטציה של החיה וניכוס המצב החדש לטובתה. אחד המאפיינים הבולטים במלאכת מיון הגזעים הוא צורת ההתרבות וטיפוח הצאצאים של החיה.
שיטות שונות להיתרבות
במיון הראשוני של שיטות ההתרבות- עולם החי נחלק בפשטות לשניים. השיטה הראשונה מכונה במדע כשיטת K. שיטה זו מאופיינת בדור הורים אשר מוליד מספר ולדות מבוקר ומפוקח, על בסיס יכולותו לטפחם בעתיד. הטיפול ההורי מסור והדוק עד לבגרות המינית. בזאת ההורה (והמין) מבטיח אחוז השרדותי גבוה של הצאצאים בעתיד. שיטה זו נהוגה ברוב משפחת היונקים והעופות.
השיטה השנייה מכונה במדע כשיטת T . שיטה זו מאופיינת יצורים בעלי יכולת גבוהה של ילודה (לעיתים אף רבבות של צאצאים). הנקבה משריצה, לרוב ביצים, ללא החשש שתצטרך לדאוג להם בעתיד הקרוב. ההסתמכות במקרה הנ"ל היא על המציאות הסטטיסטית; ככל שמספר הצאצאים רב יותר, כך גדל הסיכוי שמיעוט ממנו יצלח את אתגר ההשרדות. שיטה זו מאפיינת את רוב עולם החרקים והזוחלים.
הזאולגיה היא אכן עולם מרתק. אך מדוע פרטים אלה רלוונטים לשוק קרנות הנאמנות? פרטים בהמשך.
בשנים האחרונות נצפית בשוק ההון התפתחות מדאיגה בפעילות המיזוג והפירוק של קרנות נאמנות. כל אשר יפנה לאתר מאי"ה (מערכת אינטרנט להודעת חברות), ויקליד את המילים מיזוג או ביטול; יקבל במפתיע מידע על מאות קרנות נאמנות שלא שפר עליהן גשפורקו ומוזגו לארוכן של השנים.
ובכן, מהם התנאים האובייקטיבים לפירוק קרן לצמיתות? ומדוע ידם של בתי ההשקעות קלה כל כך על ההדק?
ניתן להניח כי התשובה לשאלה הראשונה אינדבידואלית לכל בית השקעות. לכן בכדי לקבל תשובה יש לפנות אל מנהל הקרן האישית שלך.
על השאלה השנייה, אנסה לענות בשורות הבאות.
בשוק ההון ישנן כמה חברות פרטיות, המדרגות את ביצועי קרנות הנאמנות על בסיס כמה מאפיינים שונים. סיכון, תשואה, תנודתיות, שקיפות ושירות; כולן תכונות חשובות הנלקחות בחשבון בדירוג
בתי ההשקעות גאים (או מבוישים) עד מאוד בתוצאות דירוגים אלו. קרן קטנה כמו גדולה, מתת קטגוריה אחת או אחרת, כולן נוהגות להבליט את דירוגן על ידי מערכות שיווק משומנות. אחרי הכל הדירוג הוא אות לאיכותן הניהולי של הקרנות.
עד כמה דירוג זה נאמן למציאות?
הקהל ברכישתו קרן נאמנות: מביע אמון ביכולות הניהול של מנהל הקרן. מתוך דאגה כנה להונו וחסכונותיו, הוא מקפיד לבדוק את הדירוגים השונים של הקרנות. אין זו הגזמה לטעון כי הלקוח דורש דאגה יומיומית אמהית לכספו, לשם טיפוח תשואותיו.
אם נרצה לדמות מצב זה לאופן הביולוגי נטען: מבין שתי השיטות לילודה, בחר הלקוח בשיטה להשקעה כבשיטה הראשונה (שיטת K). שיטת הטיפוח לאורך זמן.
הוא אינו מודע שבניגוד לרצונו, שיטת הדירוגים גורמת למנהלי הקרנות; דווקא לבחור בשיטה המקבילה (שיטת T). לאורך השנים, מושקות מאות קרנות חדשות, במגוון רחב של נושאים ודרכי ניהול. זאת מתוך הידיעה שלבסוף אחוז מסוים מתוכן יציגו פורטפוליו נאה של הישגים (אם בתשואה, אם בניהול). הם בתורם, יעניקו מקום של כבוד לבית ההשקעות בדירוגי הקרנות וישוו תוכן פירסומי.
למיזוג נולד?
כל אלו שלא צלחו את הסלקציה האכזרית- כבטבע- ימצאו עצמן במטחנת המיזוג והפירוק. בעשותם כך, הם מנטרלים את העוקץ מתוך יכולות הדירוג של החברות השונות.
מדד פעילות הקרנות כמו הלקוח בוחנים לבסוף רק את אותן קרנות בעלות התוצאות החיוביות. לבנתיים במחשכים; מוטלות להן קרנות ישנות ומיושנות, יחדייו עם הון הלקוח.
דעתה של הרשות
הרשות לניירות ערך יצאה לאחרונה עם מספר הנחיות הנוגעות להחלטה על פירוק קרן.
"סעיף 103 לחוק קובע נסיבות שבשלן יחל מנהל קרן בהליך פירוק של קרן שבניהולו. סעיף 106 לחוק קובע כי על פירוק קרן יודיע המפרק, בין היתר, ללקוחות לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד תחילת הפירוק. מרגע זה ואילך, התנהלותו של מנהל הקרן בניהול הקרן אינה התנהלות רגילה המשרתת את התכלית שלשמה מוקמת קרן, ועיקרה מימוש הנכסים ומתן מענה לבקשות לפדיון המתקבלות מצידם שלבעלי היחידות. במצב זה, סבורה הרשות, כי מרגע ההודעה על פירוק קרן, אין זה ראוי לאפשר כניסתם של בעלי יחידות נוספים שאולי לא היו ערים לדיווח על הפירוק הצפוי, ועלולים למצוא עצמם כלואים בקרן עם נכסים דלי סחירות, שפניה לפירוק. לאור האמור, ובהתאם למנגנון הקבוע לגבי קרן סגורה בסעיף 106 (ג) לחוק, לפיו לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק, יבקש מנהל הקרן מדירקטוריון הבורסה למחוק את היחידות מן המסחר, סבורה הרשות כי טובתם של בעלי היחידות מחייבת את מנהל הקרן להודיע, במועד ההודעה על פירוק הקרן, על הפסקת הצעת יחידות הקרן לציבור ולפרסם על כך דוח לפי תקנה 20 יד לתקנות השקעות משותפות."
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





