מיסים ונפלאות >>>השלכות המס בהשקעה באיגרות-חוב High Yield

בעת האחרונה ניתן להבחין בשוּרה ארוכה של איגרות-חוב הנסחרות בתשואה דו-ספרתית והנחשבות ל-High Yield ומכוּנות בשפת העם "אג"ח זבל".

מִטבע הדברים, ההשקעה באיגרות-חוב High Yield אוצרת בחוּבּה סיכון בלתי-מבוטל, שהרי התשואות הגבוהות שגלומות בהן נובעות מפרופיל הסיכון של החברה המנפיקה, כפי שהשוק רואה לנכון. מנגד, אם וככל שהחברה המנפיקה אכן תעמוד בתנאי הנפקת איגרות-החוב (קרי: תשלם את הקרן והריבית במלואן ובמועד), ההשקעה בהן תהפוך לכדאית ביותר. לשיקולים בסיסיים אלה, יש להוסיף גם את השלכות המס, ובאלו נעסוק הפעם.

לשם הצגת השלכות המס, נבחן 2 תסריטים אפשריים (ייתכנו כמובן תסריטים נוספים):

תסריט ראשון: המשקיע (יחיד) יִזכה לקבל את מלוא תשלומי הקרן והריבית במועד ואף ימכור את האג"ח ברווח

במקרה זה – ובהנחה שהמשקיע אינו "בעל מניות מהותי" (מחזיק יותר מ-10%) בחברה שהנפיקה את איגרות-החוב ה- High Yield– הכנסות הריבית כמו גם רווח ההון יחויבו במס בשיעור 25% (אלא אם מדובר באיגרות-חוב High Yield שקליות, שאז שיעור המס יהיה 15%).
נציין, כי לאור אופיָן הספקולטיבי לכאורה של איגרות-חוב High Yield, יכולה להישמע הטענה, כי מדובר בהשקעה בעלת אופי מסחרי החייבת במס בשיעור רגיל. עם זאת, ספק אם אכן טענה זו תעלה, אלא אם תתקיימנה נסיבות נוספות המצביעות על אופיָה המסחרי של ההשקעה (כגון: תקופת החְזקה קצרה, כמות העִסקות, בקיאותו של המשקיע וכיו"ב מבחנים שרלבנטיים בעניין זה).

תסריט שני: המשקיע אמנם יִזכה לקבל תשלום/ים על-חשבון הקרן/ריבית, אך לאחר מכן החברה המנפיקה תיכנס לקשיים וכתוצאה מכך המשקיע ימכור (בהנחה שיצליח) את איגרות-החוב בהפסד

גם במקרה זה, הכנסות הריבית תחויבנה במס בשיעור 25% (איגרת-חוב שקלית – 15%). עם זאת, אם מכירת איגרות-החוב (בהפסד) תיעשה בשנה שבּה התקבלה הריבית, יוכל המשקיע לקזז את הפסד ההון מהמכירה כנגד הריבית. כמו-כן, הואיל ומדובר בהפסד הון ממכירת ניירות-ערך, המשקיע יוכל לקזז את ההפסד (הן בשנה שבּה נוצר והן בשנים שלאחר מכן, ללא מגבלת זמן) כנגד רווח הון. בנוסף, המשקיע יוכל לקזז את הפסד ההון מהמכירה כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו באותה שנת-מס בְּשל ניירות-ערך אחרים (לרבות ניירות-ערך בלתי סחירים) ובלבד ששיעור המס החָל על הריבית/דיבידנד לא עולה על 25%.

יש להדגיש, כי הזכאות לקזז את הפסד ההון ממכירת איגרות-החוב כנגד רווח הון אחר שנוצר למוֹכר אינה מוגבלת לכזה שמקורו בניירות-ערך נסחרים אלא לרווח הון מכל סוג שהוא, לרבות רווח הון שאינו בשוק ההון, כגון: רווח הון (שבח) ממכירת קרקע, רווח הון ממכירת מניות פרטיות וכיו"ב רווחים שחייבים במקרים רבים במס בשיעור גבוה מ-25%. כך, למשל, אם נוצר למשקיע רווח הון (שבח מקרקעין) ממכירת קרקע שרכש בשנות השבעים המוקדמות, שיעור מס השבח האפקטיבי שחל על אותו רווח (וליתר דיוק על מרכיב הרווח הריאלי שבאותה מכירה) הינו כ-42.5% (חישוב שיעור המס האפקטיבי נעשה לפי השיטה הליניארית וכנגזר משיעור מס שולי של 48%, נכון לשנת-המס 2012), כך שקיזוז הפסד ההון ממכירת איגרות-החוב ה-High Yield כנגד הרווח האמור יביא ללא ספק להמתקת ההפסד מאותה מכירה.

אגב, בתסריט השני, ייתכן שדווקא המשקיע יטען שמדובר בהפסד בעל אופי עסקי ולא בהפסד הון, וזאת במטרה להרחיב את יכולת הקיזוז גם כנגד הכנסות רגילות.

ניתן אפוא, לראוֹת, כי מבּחינה מיסויית, השקעה באיגרת-חוב High Yield שקולה, ככלל, להשקעה באיגרת-חוב "רגילה", וזאת בהנחה שאופיָה הספקולטיבי לא יהפוך אותה להשקעה "מסחרית". כתוצאה מכך, היתרון בהשקעה באיגרות-חוב High Yield הינו התשואה הגבוהה שגלומה בהן, וזאת לצד מיסוי לא גבוה (25% בלבד); ואילו החיסרון בהשקעה הינו הסיכון הגבוה להפסיד את הכסף, כולו או חֵלקו. מנגד, ראינו לעיל, כי הואיל וההפסד ממכירת איגרות-חוב מותר בקיזוז כנגד הכנסות ורווחים אחרים (לרבות כאלה שחייבים במס בשיעור העולה על 25%), אזי ההפסד האפקטיבי נמוך יותר ולעיתים אף באופן משמעותי. יש כמובן לזכוֹר, כי על-מנת לבצע קיזוז הפסדים נרחב, יש להגיש דו"ח שנתי לרשויות המס.

הכותב הינו הבעלים של משרד עורכי-דין, המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מיסוי בינלאומי, מיסוי שוק ההון ומע"מ), מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006) ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים", הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים (www.CapiTax.co.il). בנוסף למידע הנרחב, ייחודו של האתר במבזקים (Newsletters) הנשלחים לחברים ברשימת התפוצה והכוללים עדכונים, מאמרים וטיפים בתחומי המיסוי השונים. השימוש באתר חופשי אך מחיֵיב הרשמה חד-פעמית.