במהלך כנס IFRS השנתי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel, התקיים פאנל בכירים ואנשי תקשורת תחת הכותרת: האם התקשורת עוינת את החברות הציבוריות?. הפאנל התקיים בהנחיית יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בת"א ובהשתתפות גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה של PwC Israel, רותם שטרקמן, סגן עורך The Marker, גולן פרידנפלד, סגן עורכת כלכליסט, שי שלו, עורך שוק ההון מגלובס ויוסי פינק, העורך הראשי של ביזפורטל.
בדברי הפתיחה של הפאנל, ציין ביינארט כי הוא בטוח שכל משתתפי הפאנל מאמינים שהבורסה ושוק ההון הם גורמים תורמים וחשובים לכלכלה, וכי חברות ציבוריות מהוות פלטפורמה טובה להשקעה. "למרות נקודת המוצא הזאת" אמר ביינארט " החוויה מקריאת אמצעי התקשורת היא שהשיח הציבורי מתייחס אל החברות הציבוריות בקו ביקורתי וקשה. אני פוגש הרבה מנכ"לים של חברות רשומות או כאלה ששוקלות לצאת להנפקה, והם מביעים חוסר רצון להיחשף בפומבי ולהיות חלק מהשיח הזה. התכנסנו כאן לנסות להבין איך זה קרה?"
גיא פרמינגר, ראש מגזר הטכנולוגיה בPwC Israel: "ניתן לראות כי חברות היי טק, יוצאות להנפקה בבורסות זרות, מאחר והן לא רוצות להיחשף ברמה המקומית, זו מציאות בעייתית. עלינו לפעול בכדי להתמודד עם תופעה זו ולשמור את תעשיית ההייטק והטכנולוגיה בישראל". עוד ציין פרמינגר כי אם המוסדיים היו משקיעים פרומיל מתוך סך תיק ההשקעות שלהם בחברות הייטק וטכנולוגיה, אין ספק כי המצב בו התעשייה הייתה נמצאת היה הרבה יותר טוב והיא לא הייתה מחפשת לרעות בשדות זרים.
בהתייחסו לתחושה של חברות ולהלך הרוח הציבורי באשר לבורסה המקומית ציין פרמינגר כי לא נכון להחרים את השוק כולו בגלל ביקורת נקודתית על כמה משחקניו, "״באנלוגיה לבורסה בתל אביב, אם צרכן רוכש מוצר שפורסם שאינו מכיל חומר משמר ומתברר שהוא כן מכיל, הוא יכול להחרים את המוצר, אבל הוא לא הולך ושורף או מחרים את הסופרמרקט״.
גולן פרידנפלד: "ישנו משפט שאומר ש 99% מהחברות הציבוריות עושות שם רע לאחוז אחד. בפועל, כולן הרוויחו את השם הזה ביושר. אם בעבר חברות כמו כיל זכו למחיאות כפיים, כיום המציאות שונה לגמרי. אי אפשר לנצל את משאבי הטבע של המדינה ולצאת נקיים, הציבור לא פראייר. עדיין, אפשר גם שדברים מוצגים באופן חיובי. לדוגמא, במקרה של שכר הבכירים, ניסינו במערכת לבחון את פערי השכר בין המנהלים לעובדים, מה שהוביל לרצון מצד ההנהלות השונות להראות שהן הוגנות כלפי עובדי החברה ובסופו של דבר לצמצום הפערים".
שטרקמן לעומת זאת, ציין כי מדובר בשאיפה שהיא מנותקת מהמציאות. לדבריו "צריך להיות נאיבי בכדי להאמין כי מנהלי חברות יקטינו את השכר שלהם בגלל לחץ תקשורתי. מצד שני, תיקון 16 או תיקון 20, אכן הובילו לשינוי ברמת השכר. מה שלא עשינו באופן ישיר, הצלחנו לעשות באופן עקיף באמצעות קידום חקיקה". עוד ציין שטרקמן, "אם גורם כזה או אחר מעוניין בכסף ציבורי, הוא צריך לקחת על עצמו הרבה יותר חובות מזכויות, הוא צריך לפעול בצורה שקופה ואתית. השאלה שצריך לשאול היא לא למה התקשורת רעה לחברות הציבוריות, אלא למה החברות הציבוריות רעות לציבור? זו הסוגיה המרכזית. כיום, המשכורות של העיתונאים יורדות, הם יותר צעירים ופחות מקצועיים, עדיין, מטרת התקשורת היא לשמור את הכסף של הציבור, כאשר כל השאר הוא שולי. נכון, התקשורת לא מושלמת, אך היא אתית ופועלת למען הציבור".
יוסי פינק: "התקשורת תמיד שוחטת ואגרסיבית, אך באותה מידה משקפת באופן עמוק את מה שקורה בשטח. כיום, ישנן השפעות רגולטוריות שזוכות לכותרות נרחבות, לצד הרצון לפרסונליזציה מצד התקשורת. לדעתי, חלק גדול מאוד מהחברות הציבוריות הרוויחו את הביקורת כלפיהן ביושר, בעיקר בכל הנוגע לשכר הבכירים. כיום, התקשורת היא לא מה שהייתה פעם. היום יש אינטרנט אגרסיבי, תכניות כלכליות ופלטפורמות רבות נוספות שמגיעות לאנשים ולפוליטיקאים. התקשורת רק משקפת את המציאות. התקשורת נמצאת תמיד בתחרות אחת עם השנייה, על תשומת הלב של הגולש. זה בא לידי ביטוי בכותרות יותר אגרסיביות וחסרות פרופורציה. בסופו של דבר, אנו צריכים לחשוב מהי טובתו של הציבור, היכן טמון הערך המוסף עבור קוראינו. אני לא חושב שהתקשורת עוינת את החברות הציבוריות, אך אין ספק כי יש הלך רוח קשה סביב נושא זה".
שי שלו: "צריך לזכור כי בעיתונות הכלכלית נוצרה סיטואציה של ריבוי פלטפורמות. המטרה היא להתבלט ולמצוא את הסיפור המעניין, ולאו דווקא לדבר על שוק ההון העצמי בבורסה. התקשורת מחפשת את הסיפורים המעניינים, והיא מוצאת אותם בדרך כלל במקרים שחורגים מהנורמה, זה תפקידנו. לעולם כוחה של התקשורת הכלכלית לא היה גדול יותר. עם זאת, הפרדוקס הוא שגם בשיא כוחה, התקשורת לא יכולה לתרגם את כוחה להישגים כלכליים".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.