נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות

ניגודיות בהירה ניגודיות כהה רגיל

קישורים

סמן קישורים רגיל

כותרות

סמן כותרת רגיל
דווח
 
 
 

דורון כהן מנכל דן אנד ברדסטריט ישראל אירח הבוקר את בכירי שוק ההון בפורום 100 DUN`S של דן אנד ברדסטריט ישראל בבורסה לניירות ערך

 

 

צח ברקי מנהל אגף כלכלה דן אנד ברדסטריט





על טרנד מניות הקנביס: טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים:  "לא צריך להיות שם ברמה גבוהה אני לא חושב שב"טרנד" משקיעים יותר מאחוז אחד מהתיק"

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: אנו לא משקיעים כיום בחברות של מניות קנאביס. להערכתנו, אין להשקיע בחברות שלא ניתן לנתח את תזרים המזומנים הצפוי שלהן ובהתאם לבצע הערכת שווי מדויקת. אני מעריך שבסופו של דבר, חברות הפארם הגדולות ירכשו את החברות הטובות בתחום הקנאביס והם אלה שיובילו את הפעילות בשוק בעתיד "

עו"ד ארנון מיינפלד ש. פרידמן: השימוש במונחים בועה וטרנד חוטא למציאות. מדובר במגמה עולמית שבישראל אנחנו בחוד החנית וחבל שנפספס את ההזדמנות.
על חוק מאגר נתוני אשראי שצפוי להיכנס, צח ברקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף כלכלה ומחקר דן אנד ברדסטריט: "התכלית הראשונה היא לפזר את האשראי על פני המלווים במשק ולהנגיש את המידע לגבי אותם לווים. רוב האשראי נמצא כיום בעשירונים התחתונים ואין להם יכולת החזר. אנחנו נראה התייעלות של "החובות הרעים".

ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר: "בהקשר של חוק דירוג האשראי הבעיה הגדולה בישראל היא שהכוח על המידע לא עבר מהמערכת הבנקאית לחברות החוץ בנקאיות"
ניתוח המצב בשווקים 

אבישי קרואני מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות: "יש כאן אלמנט פסיכולוגי עצום, כשיש פדיונות בקרנות אנו מנסים לאסוף סחורה טובה ואם הספידו את עולמות ניהול התיקים ודווקא ב-2018 כשהיו חודשים אכזריים, הלקוחות שהרוויחו הכי טוב היו לקוחות ניהול התיקים. 

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: אנו בתקופה של מצב כלכלי מיוחד. עקום התשואות של שוק האג"ח האמריקאי שטוח כמעט לחלוטין. מחקרים רבים מראים כי כאשר עקום הריבית האמריקני שטוח, המשק האמריקני לפני האטה שאחריהן יגיעו ירידות בשווקים. בהתאם לכך, אנו מעריכים שגם ארה"ב תיכנס להאטה ברבעון הרביעי השנה. רוב כלכלות העולם נמצאות בהאטה, כולל אירופה ואפילו סין הגדולה. 
בדצמבר 2018 היו חששות לגבי הכלכלה והיסטריה רגעית שנראה שלא היתה מוצדקת ברובה. אפשר לומר היום כי מי שהוציא כספים מהשווקים בדצמבר, הפסיד. 
השווקים בתקופה הזו אינם יקרים ואין בועה. בתקופה זו צריך להוריד סיכון ולפעול בחוכמה. אחת הדרכים היא באמצעות השקעות לא סחירות. לדוגמה, 22% מהרכב התיק של קופת הגמל הגדולה בפסגות, גדיש, הם נכסים לא סחירים. התיק בגדיש נבנה במשך עשרות שנים והוא מאוד מאוזן. הנכסים הלא סחירים היא כלי מרכזי, במיוחד בימים פחות טובים, לייצור עודף תשואה".

עסקת מכירת לאומי כארד, הפרדה והוצאת חברות האשראי מהבנקים – השלכות על השוק, הגברת התחרות או אפקט שלילי? 
גל אביב:
"בנוגע להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אני לא חושב שנראה ירידת מחירים בתחום האשראי הצרכני כיום חברות האשראי נמצאות ברף העליון, כאשר ייכנסו אותן קרנות שרוצות להשיא רווח הן יצטרכו להראות גידול ולכן לא משם תגיע הבשורה".

אריאל גנוט, מנכ"ל גמא ניהול סליקה: "בנושא האפליקציות מי ששולט בעולם ההנפקה זה הבנקים, 90% נשלט על ידי הבנקים הם בעצם קובעים מסגרות למחזיקי הכרטיס וחברות האשראי רק מתפעלות. רואים אנשים ניגשים לשלם באפליקציות והמסגרת תינתן כרגע רק בתוך האפליקציה ולא בבנק, ידלגו על תעשיית הפלסטיק המסורתית של כרטיסי האשראי. בעולם יש סליקה ישירה באפליקציות, הכוח בישראל עדיין קיים בידי הבנקים וההתמודדות של הבנקים תהיה לא קלה בעולם הזה"

אייל לחיאני מנכ"ל טריא: התחרות בכלל מגיעה מגופים גדולים כמו אמזון, רק באמצעות טכנולוגיה חדשה נוכל להתחרות, כמו שרואים בחו"ל. אם הפרדיגמה לא תשתנה שעסק יוכל לתת אשראי באפס אחוז ולהעניק ערך ללקוח נהיה במלחמה. האשראי יכול להיות ה- lost leader כמו בעולם הקמעונאות. הלקוח מחפש חוויה וערך, יותר ויותר גופים יתנו בריבית אפס או ריבית שלילית ויגלמו את זה במחיר המוצר". 

אריאל גנוט, מנכ"ל גמא ניהול סליקה: בישראל יש בעיה מרכזית שהאשראי מרוכז רובו בעשירונים הנמוכים בהשוואה לאירופה החשש הוא שמכה קלה בכנף יכולה להשפיע על השוק. כל עוד יש שגשוג הכל טוב, חשוב לנהוג בזהירות מירבית. 

חוק מאגר נתוני אשראי 

צח ברקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף כלכלה ומחקר דן אנד ברדסטריט:
" בעוד חודשיים ייכנס לתוקפו חוק מאגר נתוני אשראי שינוהל ויפוקח על ידי בנק ישראל. דן אנד ברדסטריט יקחו בה חלק כאחת מלשכות האשראי. התכלית הראשונה היא לפזר את האשראי על פני המלווים במשק ולהנגיש את המידע לגבי אותם לווים. מהלך כזה יאפשר מצד אחד לעוד שחקנים לתת אשראי על בסיס רמת הסיכון שבאמת הלווה נמצא בה ואם הלווה אינו רואי לקבל את ההלוואה הוא לא יקבל אותה.  רוב האשראי נמצא כיום בעשירונים התחתונים ואין להם יכולת החזר. אנחנו נראה התייעלות של "החובות הרעים" ולא נאפשר אשראי למי שלא יוכל להחזיר".

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות: "המדינה צריכה לעודד חסכון לטווח בינוני. על רקע עליית הצריכה הפרטית כתוצאה מהריבית הנמוכה ועליית השכר הריאלי, חשוב לעודד יותר את החיסכון לטווח בינוני, כדי שמשפחות יוכלו גם לחסוך לילד שיהפוך לסטודנט בעוד 10-15 שנים. המדינה פעלה בכיוון בגמל להשקעה, אבל עשר שנים אחרי תיקון 3, ראוי לחשוב מחדש על החלטתה לעודד את ניתוב כל החיסכון הפרטי לפנסיה. יש להתייחס גם לריאועים חשובים נוספים בחיי האדם, לפני יציאתו לפנסיה."

עו"ד שלומי תורג'מן, מנכ"ל ומייסד (משותף) של BTB: "מימון חוץ בנקאי מספק יציבות למשק והצרכן נהנה משוק תחרותי. להבדיל מחברות האשראי או הבנקים, הפלטפורמות לא מציעות הלוואות בסמס או בטלפון, אלא דורשות תנאים מקדמיים קפדניים, בהם ותק ויכולת החזר והריביות הוגנות. ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי היא תוצאה של מהלך רגולטורי, שהחל עוד בוועדת שטרום ואנחנו מאמינים שהמגמה רק תגדל". לדבריו, "בבריטניה, המעורבות הממשלתית גדולה והממשלה מעבירה כספים באמצעות הפלטפורמות, מה שמציל עשרות אלפי עסקים".

על חברות ללא גרעין שליטה 

ברק סורני, מנכ"ל פסגות:
 "מחקרים רבים בעולם מוכיחים קשר ישיר בין חברה שמתנהלת בהתאם לממשל תאגידי תקין ובין תשואות טובות לאורך זמן שמנייתה מציגה. ממשל תאגידי תקין משמעותו איזון מיטבי ונכון בין הנהלה מקצועית, דירקטוריון איכותי ומגוון ובעלי המניות. 
תפקידנו כמנהלי כספי ציבור הוא לדאוג שהלקוחות לא ייפגעו. אנו בוחרים לפעול במקומות בהם יש חובה לפעול. כשצריך, אנו יודעים לפעול באגרסיביות. גוף מוסדי שאינו מבין שאחד מתפקידיו לפעול לטובת ממשל תאגידי תקין בחברות, חוטא כלפי לקוחותיו. 
אנו שבים וקוראים לרגולטור לאפשר לגופים המוסדיים תיאום ביניהם בעת מינוי דירקטור מטעם הציבור. בכך תיישם המדינה אינטרס חשוב של שיפור נוסף בהתנהלותו של שוק ההון המקומי". 

עורך דין יאיר לייבוביץ', ב. לוינבוק ושות':
מבחינה המשפטית מעבר של חברות לשלטון מנהלים יקל עלינו את החיים מבחינת הצמתים בהם מתעוררות תביעות בגלל לחצים של בעלי שליטה כגון עסקאות בעלי עניין, בקשה לדיווידנדים ועוד. דירקטוריון יכול להתנהל יותר טוב ללא גרעין שליטה בהיבטים הללו. אבל מבחינת גיוס הון זה בעייתי מאחר ומשקיעים מחפשים ורוצים גרעין שליטה. 

עורך דין שירי שחם, יגאל ארנון ושות': אין אקסיומה שזה רע שיש בעל שליטה, מבחינה משפטית זה יקל על הרבה הליכים המתנהלים בבית המשפט. שתהיה מגמה של חברות ללא גרעין שליטה לא נדע מה השיקולים של המנהלים וזה יכול לעורר סוגים חדשים של בעיות, מה שמצריך תיקון חקיקתי. תתפתח בעיה אחרת, "בעיית הנציג" – בשלטון מנהלים החברה לא שלך והאחריות שלהם מוגבלת לקדנציה, זה יחייב את בעלי המניות להיות המשגיחים ולגלות יותר מעורבות". 

על חינוך פיננסי

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות:
"חשוב שהמדינה תפעל להגברת החינוך הפיננסי. כך לדוגמא אתרי אינטרנט של בתי ההשקעות מכילים מידע ברור ונגיש ומצמצמים את פערי המידע בכל מה שקשור לפנסיה ולמוצרים פיננסיים. חשוב שגם המדינה תפעל בעניין, בחירת המוצר הפנסיוני היא אחת ההחלטות החשובות בחיים ואסור שהציבור ייפגע בשל חוסר מידע".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.



עוד כתבות

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.
בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.