מיטב דש >> מספר ממצאים מעידים שהתחזקות השקל הנה בעלת אופי ספקולטיבי

עיקרי הדברים

·     מספרממצאים מעידים שהתחזקות השקל הנה בעלת אופי פיננסי/ספקולטיבי:

ü   ראשית, לאחרמתאם די גבוה עם התנהגות הדולר בעולם שהיה בשנים האחרונות, דווקא מתחילת השנה השקלהתנתק לגמרי משערו של הדולר.

ü   שנית, המשקיעיםשקנו שקלים מתחילת השנה היו המשקיעים הפיננסיים, כאשר הכסף של הכלכלה הריאליתדווקא פעל להיחלשות השקל ואף בעוצמה יותר גבוהה מאשר בשנה שעברה.

ü   שלישית,להתנהגות השקל בשנים האחרונות היה קשר הדוק לשוק המניות האמריקאי. השקלנחלש בזמן ירידות במניות והתחזקת בעליות.

·     לאורהממצאים לעיל, בנק ישראל יצטרך להתערב בשוק המט"ח ולפעול בכלים נוספים,כפי שהבטיח, כדי לבלום את התחזקות השקל, אלא אם המגמה בשוקי המניות תהפוך לשלילית,כפי שאנו מעריכים.

·     אנומעריכים שהכוחות שתמכו בשוק המניות לאחרונה נחלשים בעקבות החרפת מלחמת הסחרולאחר הורדת ריבית ה-FED.

·     להערכתנו,ה-FED יוסיף להוריד ריבית, לפחות בקצב החזוי בשווקים אם לא גבוה יותר, אך זאת על רקע הרעה נוספתבמצב הכלכלי.

·     הקשר ביןהאג"ח הקונצרניות למניות ולאג"ח הממשלתיות מתחזק דווקא כשבאפיקים אלו ישירידות שערים. תכונה זו הופכת את האפיק הקונצרני לבעל פרופיל סיכון/סיכוי פחותאטרקטיבי.

המלצות מרכזיות

דגשים:

·      אנו ממליצים להוריד חשיפה לאפיק המנייתילחשיפה בינונית/נמוכה.

·      אנו ממליצים על מח"מ בינוני באפיק הממשלתי.

·      אנו ממשיכים להמליץ על הטיה לאפיק השקלי.

·      אנו ממליצים על חשיפה שמרנית באג"חהקונצרניות.

• לפי סקר כוח אדם הרבעוני, מצבו של שוק העבודה בישראל יחסית יציב. שיעור האבטלה בגילאי העבודה בין 25-64 נע בין 3% ל-3.5% מאז תחילת שנת 2018. גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היה יחסית יציב בתקופה זו (תרשים 1). בסקר החודשי המגמה הייתה פחות חיובית עם עלייה באבטלה וירידה בשיעור ההשתתפות.
• קצב הגידול במספר המועסקים במשק מתמתן בהדרגה. נתונים אלו שונים מנתוני משרות השכיר, שמתבססים לא על מדגם, כמו סקר כוח אדם, אלא על נתוני אמת מביטוח לאומי, בהם ניכרת התמתנות משמעותית בגידול של המשרות החדשות במגזר העסקי.
• נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על עלייה בקצב הגידול השנתי. השיפור נרשם בקטגוריות השונות של המוצרים והשירותים. לעומת זאת, בנתוני הפדיון במסחר הקמעונאי ובמכירות ברשתות השיווק שהתפרסמו בתקופה האחרונה נרשמה מגמת האטה. 

1. המדיניות הכלכלית בסין משלבת מדיניות מוניטארית ופיסקאלית יחד. במצב של התמודדות עם אתגרים יש לזה יתרון, כפי שהוכח במשבר בשנת 2008 בארה"ב כאשר ה-FED והממשל פעלו בתאום מלא.
2. סין נמצאת במאמץ מכוון להגביר את הצריכה הפנימית ולהעלות רמת החיים של האזרחים. לכן, המוצרים שלא נמכרים בשוק האמריקאי מוצאים ביקושים בשוק הפנימי.
3. סין מצליחה למצוא שווקים תחליפיים במקום יצוא לארה"ב. כפי שניתן לראות בתרשים 4, משקל היצוא לארה"ב מסך היצוא הסיני ירד מכ-19.5% ל-18.5%, אך סך היצוא מסין נותר יציב. זה קרה דווקא בתקופה שבה מדינות שנמצאות מחוץ לעימות ישיר של מלחמת הסחר סבלו דווקא מירידה ביצוא.
4. למרות התעריפים, כנראה שלחלק מהיבוא הסיני לארה"ב קשה למצוא תחליפים. יבוא מסין לארה"ב אומנם ירד בכ-12% בשנה האחרונה, לעומת גידול של כ-4% בסך היבוא לארה"ב ללא סין, אך זאת לא ירידה דרמטית בהתחשב בעובדה שבשנה שעברה היה יבוא מוגבר מסין לארה"ב במטרה לצבור מלאים לקראת הטלת המכסים.

• שוק העבודה האמריקאי ממשיך להפגין עוצמה ולייצר משרות בקצב יחסית גבוה, למרות חולשה במגזר התעשייה (כפי שבאה לידי ביטוי בשבוע שעבר בהמשך ירידה במדד מנהלי הרכש ISM). הקצב השנתי של גיוסי העובדים החדשים במגזר התעשייה ירד בחודשים האחרונים בכ-40% לעומת אשתקד, זאת לעומת ירידה של כ-7% בכלל הסקטור העסקי. אולם, עקב היותו מעסיק קטן יחסית, השפעת מגזר התעשייה על הנתונים הכללים של שוק העבודה נמוכה יחסית. 
• קצב הגידול בשכר הממוצע השעתי נותר יציב, אך בשכר הממוצע השבועי חלה האטה ניכרת בחודשים האחרונים (תרשים 6). במקביל ירדו מספר שעות העבודה השבועיות (תרשים 7). לפיכך, גידול בסך הכנסות העובדים אמור להתמתן, מה שעלול להחליש את הביקושים.
• קצב הצמיחה במשק האירופאי לעומת רבעון מקביל אשתקד ירד ברבעון השני ל-1.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2013 (תרשים 8). יחד עם זאת, המכירות הקמעונאיות ממשיכות לצמוח בקצב יציב ואף השתפרו לאחרונה (תרשים 9). נראה שהבעיות במגזר התעשייה לא ממש נגעו עדיין בצרכן האירופאי, בדומה לארה"ב.

• הסיכוי להסכם הסחר בין ארה"ב לסין, שכבר היה לא כל כך גבוהות מאז הפיצוץ במו"מ בחודש מאי, הפך לזניח.
• הורדת ריבית ה-FED, שלא סיפקה את השווקים, מאחורינו. בכדי שהשווקים ימצאו שוב תמיכה בציפייה להורדת ריבית, הריבית צריכה לרדת באופן חד, אולי אף מעבר לציפיות בשווקים. זה יכול לקרות, אך כדי שה-FED יעשה זאת, צריכה להיות הרעה משמעותית בכלכלה ו/או ירידות חדות בשווקים. בנסיבות אלה, השפעה חיובית של הורדת ריבית לא בהכרח תהיה חזקה מהשפעה שלילית של הרעה במצב הכלכלי. 
• עונת הדו"חות הכספיים הייתה יחסית חיובית, לפחות לא הפתיעה לרעה, אך היא מאחורינו והתחזיות לרבעון הבאה לא כל כך חיוביות. אחוז החברות במדד S&P500 שעדכנו כלפי מטה את התחזיות מסך החברות שעדכנו תחזיות היה הגבוה בחמש השנים האחרונות  (תרשים 11). 
• שורה תחתונה: למרות היחלשות בכלכלה, אנו החזקנו לאחרונה המלצה על חשיפה בינונית באפיק המנייתי בעיקר בגלל ההורדה הקרבה של ריבית ה-FED והסיכוי אומנם הלא גבוה שארה"ב וסין יגיעו להסכם בקרוב. הנסיבות השתנו וכדאי, לדעתנו, להוריד חשיפה לאפיק.

1. כצפוי, מדדי המניות שנפגעו ביותר בתקופות החרפה במלחמת הסחר היו הבורסות בסין, באסיה והשווקים המתעוררים בכלל. לעומת זאת, הבורסות באירופה ומדד Russell האמריקאי היו עמידים יותר. הבורסה בישראל הציגה ביצועים חלשים יחסית (תרשים 12).
2. מהבחינה הסקטוריאלית, הסקטורים הדפנסיביים Utilities, Cons. Staples, Health Care ו-Communication הציגו תשואה עודפת על פני מדד S&P500. מניות המגזרים Materials, Financial, Technology ו-Industrials היו הפגיעים ביותר (תרשים 13).
3. תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות ירדו בדרך כלל בכל המדינות, אך הירידה המשמעותית ביותר נרשמה באג"ח של אוסטרליה, בריטניה, ודרום קוריאה. בארה"ב וקנדה התשואות ירדו פחות מהמדינות האחרות (תרשים 14).
4. המטבעות שרשמו את ההיחלשות החדה ביותר שייכים לסין, אוסטרליה, דרום קוריאה וניו זילנד. המטבע הנורבגי, האירו והמטבע הדני היו העמידים ביותר (תרשים 15).

• השקל התחיל להיפרד מהדולר בתחילת השנה. מאז, הדולר התחזק מול סל המטבעות בעולם בכ-2%, אך השקל התחזק ביחס לדולר בכ-6.5%, זאת לאחר שמתחילת 2017 השקל התנהג במתאם כמעט מושלם מול שערו של הדולר בעולם (תרשים 16). קשה להשתכנע שהכוחות הכלכליים התחילו לפעול דווקא בתחילת השנה.
• התנתקות השקל חריגה לא רק בגלל עוצמתה ועיתויה, אלא גם בגלל שהיא נובעת בעיקר מהפעילות של השחקנים הפיננסיים. כפי שדיווח בנק ישראל בשבוע שעבר, המשקיעים הזרים והגופים המוסדיים המקומיים מכרו מט"ח וקנו שקלים במחצית הראשונה של השנה בשווי של 2.2 ו-4.8 מיליארד דולר. מנגד, המגזר העסקי קנה מט"ח בשווי של 7.8 מיליארד דולר. 

• במדדים "הסולידיים", תל בונד 60 ותל בונד שקלי, הקורלציה עם שוק האג"ח חזקה יותר מאשר עם שוק המניות.
• לעומת זאת, במדד תל בונד תשואות, בעל דירוג אשראי נמוך יותר, הקורלציה עם שוק המניות חזקה יותר מאשר עם שוק האג"ח 
• בכל מדדי האג"ח הקונצרניות הקורלציה במצב של ירידות שערים, אם זה במניות או באג"ח הממשלתיות, הייתה גבוהה יותר מאשר הקורלציה במצב של עליות שערים.