גם אני מיקי רוזנטל

"חתמתי אינסטינקטיווית, תוך שנייה", "חתמתי לאות סולידריות", "חשבתי שאם אני יכול לעשות משהו אז זה לפחות להירתם לרעיון הזה". אלה הם רק כמה מהנימוקים שהביאו אזרחים מהשורה לחתום על עצומה חדשה באינטרנט, ששמה לה ליעד להגיע ליותר מ-10,000 חתימות. לא, לא מדובר ביוזמה חדשה לשלום, להחזרת גלעד שליט או למאבק בנגע האלימות, אלא ביוזמה "גם אני מיקי רוזנטל", שמטרתה לתמוך ציבורית ברוזנטל ובאילן עבודי, יוצרי הסרט "שיטת השקשוקה". .

■ לחצו לעצומה - "גם אני מיקי רוזנטל"

היוזמה שמכונה בקיצור "גם אני מיקי", קיימת שבועיים בלבד - אבל סחפה כבר כבר 1,519 איש. (מאז פורסמה הכתבה הנ"ל נוספו עוד מעל 200 איש) הבון-טון החדש בברנז'ה, כך נראה, הוא לחבק ולתמוך פומבית ברוזנטל, ובין החותמים עשרות במאים, יוצרים ועיתונאים.  חשוב לזכור שלא מדובר רק בהבעת תמיכה ריקה מתוכן. החותמים מתחייבים גם להצטרף כשותפים לחברת ההפקות של רוזנטל, משהו הפקות, וכך לחלוק עמו בסכום שעומד במרכז תביעת הדיבה שהגישה החברה לישראל של האחים עופר נגדו - 3.5 מיליון שקל - במידה שיחויב לפצות את משפחת עופר.

"חשבתי שזה לא הגיוני שהוא יישאר לבד. מי שתובע עיתונאי-חוקר בסכום כזה פוגע באינטרס הציבורי ולא רק בעיתונאי", מסביר האיש שעומד מאחורי היוזמה, עו"ד אורי ענבר, את החלטתו לפנות לציבור ולהתייצב לצד רוזנטל ועבודי. "כאשר מצרפים לתביעה כזו תג מחיר של 3.5 מיליון שקל יש כאן איום והפחדה. זה לא טוב לעיתונאי ובאותה מידה לציבור שבעבורו העיתונאי כותב", הוא מוסיף.

ענבר, שביים כמה סרטים ובהם "בית"ר פרובנס" ועובד כיום כעורך דין, סיפר כי נפגש עם רוזנטל לפני כחודש והציג בפניו את היוזמה. "אמרתי לו שיש אנשים רבים שמרגישים שזו חובתם הציבורית לסייע לו. חשבתי שאם נאסוף לפחות 1,000 איש, כל אחד ייקח אלפית מהסכום, ואפשר יהיה לשחרר אותו מאימה של 3.5 מיליון שקל שאדם רגיל לא יכול לה".

לדברי ענבר, רוזנטל לא התנגד למהלך. בין השותפים החדשים של רוזנטל לחברת ההפקות אפשר למנות את העיתונאים רביב דרוקר, עפר שלח ודב גיל-הר (שותפיו של רוזנטל בערוץ 10), עיתונאי ערוץ 1 עודד גרנות, עורך "מעריב" לשעבר דורון גלעזר ועורך "רייטינג" ירון טן-ברינק.

הבמאי והתסריטאי רני בלייר היה מהראשונים שהצטרפו וקידמו את היוזמה שסחפה גם את יוצר "הבורגנים" אסף צפור, יוצר "בטיפול" חגי לוי והבמאים שבי גביזון, אסף סודרי, דורון צברי ויוסי מדמוני. גם השחקנים אסתי זקהיים וגל זייד הצטרפו לחברת ההפקות של רוזנטל לצד הפרסומאי אורן פרנק, הזמרת מירי אלוני והמשורר יעקב רוטבליט. מצטרפים נוספים הם השופט בדימוס שלמה שוהם ויו"ר מרכז אדווה, יוסי דהאן.

נכון להיום, כל משתתף בתביעה לוקח על עצמו סיכון בגובה של כ-2,300 שקל(מאז פרסום הכתבה והצתרפות נוספת של אנשים ירד הסיכון לכ 2000 בלבד) , אם וכאשר רוזנטל יפסיד בתביעה והשופט יפסוק כי עליו לשלם את סכום התביעה המרבי. הסכום יקטן ל-350 שקל למשתתף אם היוזמה תצליח לגייס 10,000 מצטרפים.

"איש לא בדק אם רוזנטל צודק"

כל המשתתפים חתמו על התחייבות בעלת אופי משפטי. לדברי ענבר, הסיבה העיקרית לכך היא בעיקר הרצון להגן על המצטרפים, כך שיהיה ברור לכל שההתחייבות תקפה רק לתביעת הדיבה הנוכחית, ובכל מקרה, הסכום המירבי שייאלץ כל אדם לשלם הוא 3,500 שקל. במקרה שבו מצטרף ישנה את דעתו ויעדיף שלא לשאת בנטל, יחליטו רוזנטל ועבודי אם לדרוש ממנו לכבד את התחייבותו החתומה.

"אף אחד מהמצטרפים לא ביקש לראות את התביעה ולבדוק אם רוזנטל צודק", מתגאה ענבר. "אנשים הבינו שהשאלה מה יהיה בתביעה היא נפרדת מהמרכיב של תג מחיר של 3.5 מיליון שקל. משם נמשיך הלאה. התחלנו מ-1,000 חברים ואנחנו רוצים ש-10,000 איש יצטרפו לעצומה".

ענבר כתב מכתב וביקש מאיגוד הבמאים והתסריטאים, שבעבר עמד בראשו, להפיץ את המכתב בקרב שורותיו. ההתגייסות לא איחרה להגיע. ארגוני היוצרים קידמו את היוזמה באופן אגרסיווי בהודעות דואר אלקטרוני וברשתות חברתיות, ואפילו חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) קידמה את היוזמה באתר האינטרנט שלה. "'גם אני מיקי' הוא פרויקט מבריק להגנה על מיקי רוזנטל מפני איומי תביעת דיבה מופרכים של האחים עופר", כתבה יחימוביץ'.

יחימוביץ' אמנם הצטרפה בעצמה ליוזמה, אך מלבדה לא ניתן למצוא ברשימה חברי כנסת. לא ניתן למצוא בה גם בעלי הון, אנשי עסקים מובילים במשק או אנשי ציבור בולטים. רוב הנרשמים, מלבד עשרות העיתונאים והיוצרים, הם אנשים מהיישוב. חלק גדול מהם רשומים תחת ראשי תיבות ושמם המלא ידוע רק למארגני היוזמה.

כזה הוא גם יותם ישי, 29, סטודנט לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. על היוזמה שמע מחבריו ללימודים. "זה רץ אצלנו במייל פנימי וגם בפייסבוק", הוא אומר. "זה הכל מתוך סולידריות. אם הבן-אדם נלחם על משהו שאני מאמין בו, אז זה המינימום שאני יכול לעשות". ישי אמנם עובד בעבודה חלקית שלא מאפשרת לו חיי מותרות, אך הוא לא מודאג מכך שיידרש להשתתף בפיצויים. "זו האחריות של כל מי שחושב שהיצירה הזאת חשובה ושסוג העיתונות הזה חשוב. לא נורא אם משכורת של חודש אחד תלך על זה".

ענבר לא מאוכזב מהייצוג הנמוך בקרב האליטות הכלכליות והשלטוניות. "אין שום מרכיב של אכזבה. מי שהצטרף עשה זאת מתוך תחושת הזדהות וצורך. מי שלא מצטרף לא מעורר אכזבה. אני מבין את הקשיים והפחדים, אבל המטרה היא לתת תשובה לאיום מקופל ומרומז קבוע שמשבש את העבודה העיתונאית. זה אינטרס של הציבור שהמטרה הזו לא תושג".

נטרול האלמנט הבריוני

אסף כרמל, לשעבר עיתונאי "הארץ" וכיום אחראי על קידום היצירה המקורית באיגודי הבמאים והתסריטאים, אומר כי "היוזמה מנטרלת את האלמנט הבריוני שטמון בתביעה של עידן עופר. כשבעל הון מגיש תביעה בסכומי ענק נגד עיתונאי בעל יכולות כלכליות רגילות של אדם מן היישוב, מתעורר חשד רציני שההליך המשפטי מיועד בעיקר להפחדה ופחות לבירור האמת. זה כמובן משפיע גם על עיתונאים אחרים שבאופן טבעי תביעה כזו מרתיעה אותם מעיסוק ביקורתי באנשי עסקים רבי עוצמה".

בזכות היוזמה, אומר כרמל, "רוזנטל ועבודי יכולים להתמודד עם התביעה באופן ענייני בלי לחשוש מהתמוטטות כלכלית, ובשלבים קצת יותר מתקדמים שלה יוכלו לאלץ את עידן עופר לחשוף שלל פרטים על עסקיו השונים. או אז נראה אם עופר באמת מעוניין רק בבירור האמת".

הפרסומאית לאה גרינשפן העוסקת בפרסום במגזר הרוסי, שחתמה גם היא על העצומה, מסבירה: "העניין הזה קשור לכל החברה בישראל. נוצר פה סחף בשנים האחרונות, אולי כתוצאה מחינוך לקוי וקודים משובשים, של אנשים עם כסף ועם כוח שמכתיבים את האג'נדה לכולנו ואלו לא הקודים שהייתי רוצה לחיות לאורם. מה שמיקי רוזנטל עשה זו עבודה מאוד מוקפדת, חשובה ואמינה, ואני מוכנה להירתם לזה".

רוזנטל עצמו בחר שלא להתראיין לכתבה, מאחר שמדובר ביוזמה עצמאית. לחבריו אמר כי היוזמה שימחה ואף ריגשה אותו.

האפשרות שאכן מי מחותמי העצומה יתבקש להעמיד את הסכום שהתחייב לו הוא נמוך. ראשית, מדובר בבקשת פיצויים בסכום גבוה ביותר, כשגם במקרה של הפסד בתי המשפט אינם נוטים לפסוק פיצויים בגובה זה. מעבר לכך, בסביבתו של רוזנטל אומרים כי הוא יימנע מלהעלות בקשה כזו מהחותמים, וכי הוא כלל לא מאמין שיתקיים משפט שיגיע לכדי סיום. גם החברה לישראל בחרה לא להגיב.

חגי לוי: "יש טוב ויש רע, ואני בצד הטוב"

<<יוצר "בטיפול", חגי לוי, אומר כי חתם על היוזמה לאות סולידריות עם מיקי רוזנטל. "הרעיון שיש אדם שהחופש היצירתי שלו מאוים על ידי בעלי ההון זיעזע אותי. הייתי מוכן לסכן יותר מ-3,000 שקל, זה נראה לי מספיק חשוב.

"מדובר גם ברעיון מבריק שמשלב סולידריות עם הגנה פרקטית על אדם ועמידה מאוד ברורה נגד עוול. מיקי שילם מחיר מאוד גדול והמעט שאני יכול לעשות זה לעמוד לצדו. מחר זה יכול להיות אני", אומר לוי. "אני חושב שהתביעה נועדה להפחיד. גם אם היא מוצדקת, אני רוצה לתמוך בו. התחושה שלי בסיפור היא שיש צדק, ויש אי צדק. יש טוב ויש רע, ואני בצד הטוב".

רני בלייר: "חופש הביטוי הוא גם החופש לפרשנות"

>> הבמאי והתסריטאי רני בלייר ("פרשת השבוע", "שבתות וחגים") הוא בין הראשונים שהפיצו את היוזמה בקרב היוצרים, כחלק מתפקידו כיו"ר איגוד הבמאים.

"אני חושב שבפעם הבאה שבעל הון ירצה לתבוע עיתונאי הוא לא יעשה זאת ממקום של אימה אלא של ערך", הוא אומר. "אפשר היה לתבוע את רוזנטל דיבה בגובה של שקל ואז משפחת עופר היו יוצאים ענקיים בעיני כולם, כי אז היה נוצר דיון אמיתי על מה מותר לעיתונאי לכתוב ומה לא. בסרט, לבמאי וליוצר יש הזכות וחובה לפרשנות. זה לא דיווח עיתונאי, זו יצירת אמנות. חופש הביטוי הוא לא רק החופש לדווח אלא גם החופש לפרשנות".

רביב דרוקר: "אדם עם הרבה כסף יכול לסתום לך את הפה"

>> "חתמתי אינסטינקטיווית, תוך שנייה. זה בעיני רעיון מדהים ומבורך. בלי קשר למי צודק ספציפית, אני חושב שהיכולת של בעלי הון להטיל אימה על כלי תקשורת בעייתית וזה קורה יומיום. אדם שנחוש לתבוע ויש לו הרבה כסף יכול למרר את חייך ולסתום לך את הפה", אומר עיתונאי ערוץ 10, רביב דרוקר.

"יצא לי לדבר עם עידן עופר והבנתי על מה יצא קצפו האמיתי - יותר על הסגנון, שרוזנטל עמד מחוץ לחתונה וכאילו הטריד בשאלות את הבאים, או חיכה להורים שלו במוזיאון תל אביב, זה הוציא אותו מדעתו. אני יכול להבין את עידן, אבל גם את רוזנטל. כשאנשים מסתתרים מאחורי חומות של דוברים, אז אין לך ברירה".

אמיר גוטפרוינד: "היוזמה לא פוגעת בזכות האחים עופר להגן על שמם"

>> הסופר אמיר גוטפרוינד ("שואה שלנו") מעיד על עצמו כי אינו נוהג לחתום על עצומות, אך החליט לחתום על היוזמה "מכיוון שהיא דרך ביניים שאינה פוגעת בזכותם של האחים עופר להגן על שמם הטוב ומשאירה להם פתח ללגיטימיות, אבל לא מאפשרת לנצח בוויכוח על ידי הטלת אימה, כי הם מולטי-מיליונרים.

"הובטח לי שאין כאן שום דבר נגד האחים עופר, אלא יוזמה שתמנע מאנשים עם כסף לסרס כל יכולת לחקור דברים. אם הם מרגישים ששמם נפגע הם זכאים לכל הגנה אפשרית, כולל תביעת דיבה. אני מוכן לסכן כמה אלפי שקלים כדי שלא יהיה מצב שעיתונאי לא יוכל לחקור כי הוא מפחד שיתבעו אותו במיליונים".

יעקב רוטבליט: "עיתונאים צריכים לעשות תחקירים בלי לפחד"

<<המשורר יעקב (יענקל'ה) רוטבליט אומר כי גילה עניין רב בסרט כששודר בערוץ הראשון. "צפיתי בסרט בערוץ 1 ובכל הערב שהוקדש לנושא", הוא מספר. "חשבתי שהרעיון של אורי ענבר הוא מבריק וגם ראוי אז הצטרפתי ליוזמה ושמחתי לעזור למיקי בעניין הזה".

"חשבתי שאם אני יכול לעשות משהו לטובתו אז זה לפחות להירתם לרעיון הזה. אפשר לדוש בעניין הזה הרבה אבל בסופו של דבר עיתונאים צריכים לעשות תחקירים בלי לפחד מתוצאה של איומים משפטיים".

ירון טן-ברינק: "התביעה הזאת מסוכנת לעיתונות"

<<"האינפורמציה על המיזם הגיעה אלי די מוקדם, מתוקף תפקידי. החלטתי עוד באותו יום לעשות כתבה עם אורי ענבר, מיוזמי הקמפיין, ובמקביל לזה, מהר מאוד אחרי שהבנתי את פרטי המיזם, החלטתי לחתום מתוך עיקרון אידיאולוגי", אומר עורך שבועון הבידור "רייטינג", ירון טן-ברינק.

"התביעה הזאת, מעבר לעניין הדיבה שהיתה או לא היתה, היא מסוכנת לעיתונות ופותחת פתח להשתקה של ניסיונות תחקיר עצמאיים שלא קשורים לתאגידי תקשורת גדולים נגד בעלי הון. אף אזרח ועיתונאי לא יכול לעמוד לבד מול העוצמה המשפטית של תאגיד כמו החברה לישראל".

יפתח ויזל: "אני חרד לחופש הביטוי"

<<איש העסקים יפתח ויזל, לשעבר מבעלי רשת האופנה פוקס, הוא מאנשי העסקים הבודדים שהצטרפו ליוזמה. "אני חרד לחופש הביטוי", הוא מסביר. "ומבלי להיכנס לשאלה אם העובדות שרוזנטל הציג בסרט נכונות או לא, משהו פה לא מריח טוב. אז אני מוכן להיות שותף לסיכון. אסור שהוא ייבהל מסכום התביעה ואסור שעיתונאים שעושים את עבודתם למען חברה טובה יותר ייבהלו", הוא אומר.

"להם (משפחת עופר, ל.ד) יש הרבה כסף, והוא בסך הכל עיתונאי קטן, אז צריך לעמוד מאחוריו כדי להציג מסר. הרגשתי צורך להביע את דעתי האישית בנושא הזה".

עמיר לב: "מקסימום אפשר להפסיד כמה אלפי שקלים"

<<"מישהו שלח לי את זה במייל. קראתי את ההודעה וישר חתמתי על זה", מספר הזמר והיוצר עמיר לב. "היוזמה נורא נגעה ללבי והבנתי שאני צריך לעזור, ושמקסימום אפשר להפסיד כמה אלפי שקלים. אין מה להשוות את זה למה שמיקי יכול לחטוף.

"שאלו אותי אם אני משוגע, לשלם 3,500 שקל למישהו שאני לא מכיר, ואמרתי 'איזה יופי שבעולם הזה יש עוד אנשים קטנים שמוכנים לעשות שריר ביחד ולהתחלק במלחמה נגד ענקים'. זה מאוד יפה שפתאום החיים הקטנים שלי והחיים הקטנים של מיקי נפגשים. אני מתאר לעצמי שהרבה אנשים לא חתמו כי הם מפחדים אבל אני לא. אני עכבר חופשי".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.