קרן מרדכי
12/01/2020
הוועדה המוניטרית החליטה ב-9 בינואר 2020 להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%
- סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. מדד נובמבר היה נמוך מהצפוי, ובשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.3%. האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עשויה להעיד על קצב אינפלציה בסיסי נמוך יותר מבחודשים הקודמים. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר נמוכה, אולם מרבית הציפיות והתחזיות לשנה נותרו בקרבת הגבול התחתון של היעד.
- מאז החלטת הריבית הקודמת השקל היה יציב יחסית מול הדולר בעת שמרבית המטבעות התחזקו מול הדולר. עם זאת, במהלך 2019 השקל התחזק ב-8.3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, התפתחות הממשיכה להקשות על חזרת האינפלציה ליעד.
- מרבית האינדיקטורים לפעילות מצביעים על כך שברבעון הרביעי המשיך המשק לצמוח בקצב נאה, ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק. עם זאת, לתקציב ההמשכי צפויה להיות השפעה מצמצמת משמעותית במחצית הראשונה של 2020 ונמשכת אי-הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר מכן. על פי תחזית חטיבת המחקר צפויה האטה מסויימת בצמיחה ב-2020.
- הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט אך נראה שהסיכונים להחרפה משמעותית ירדו על רקע התקדמות במו"מ הסחר בין ארה"ב לסין ותוצאות הבחירות בבריטניה. האינפלציה נותרה נמוכה, אך מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה.
הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו-כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך באמצעים נוספים על מנת להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.
עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים בתגובה מיידית: "הריבית לא השתנתה בנק ישראל צפוי להתמיד ברכישת מט"ח"
ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי על 0.25 אחוז, בהתאם להערכתנו, והבנק המשיך לאותת שהיא תישאר ברמתה הנוכחית ויתכן ויהיה צורך אף להפחיתה. הירידה בסיכונים לצמיחה הגלובלית, היציבות בפעילות הכלכלית המקומית וההפוגה שלקחו הבנקים המרכזיים בעולם בהפחתת הריבית היו התורמים המרכזיים להחלטה.
חטיבת המחקר הפחיתה קלות את התחזית לשנה הבאה לקצב של 2.9 אחוזים (3.0% בתחזית הקודמת). עם עדכון כלפי מעלה בתחזית לצריכה הפרטית והציבורית לצד עדכון כלפי מעלה בתחזית ליצוא. בנוסף, הבנק פרסם את התחזית הראשונית ל-2021 שם הוא צופה האצה בצמיחה ל-3.2 אחוזים. לגבי האינפלציה והריבית, חטיבת המחקר סבורה שהאינפלציה תעמוד על 1.0 אחוזים בסוף 2020 ועל 1.4 אחוזים בסוף 2021 ולכן הריבית תישאר ברמתה הנוכחית או אף תרד ל-0.1 נקודת אחוז במהלך 2020. תחזיות הבנק המעודכנת דומות כעת לתחזיות שלנו. חטיבת המחקר נמנעה מלפרסם את תחזית הריבית ל-2021.
התחזית של הראל
|
עיקרי תחזית בנק ישראל |
2020 |
2021 |
|
|
|
תחזית נוכחית |
שינוי בהשוואה לתחזית הקודמת |
תחזית נוכחית |
|
התמ"ג |
2.9% |
-0.1% |
3.2% |
|
|
|
|
|
|
הצריכה הפרטית |
2.5% |
0.5% |
2.5% |
|
השקעה בנכסים קבועים |
0.5%- |
1.5% |
3.0% |
|
צריכה ציבורית (ללא יבוא ביטחוני) |
2.5% |
1.0% |
2.5% |
|
היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) |
4.5% |
-1.0% |
4.0% |
|
היבוא האזרחי (ללא יהלומים, אניות ומטוסים) |
1.0% |
1.5% |
2.5% |
|
|
|
|
|
|
שיעור האבטלה (גילאי 25 – 64, ממוצע שנתי) |
3.3% |
-0.1% |
3.3% |
|
האינפלציה (ממוצע רבעון אחרון) |
1.0% |
-0.2% |
1.4% |
|
ריבית בנק ישראל (סוף השנה) |
0.25% |
0.25%-0.1% |
--- |
בנק ישראל הראה בחודשיים האחרונים שהוא נחוש למנוע ייסוף בשקל בחודשים האחרונים כאשר רכש מט"ח בסכום של כ-2.3 מיליארד דולר בדצמבר (לאחר 1.3 מיליארד בנובמבר), הכמות החודשית הגבוהה ביותר מזה עשור. כך שיתרות המט"ח הגיעו ל-33 אחוזים מהתוצר, מעט מעל לרמת השיא שנרשמה בתחילת 2018. הרכישות הללו תרמו ליציבות בשקל-סל ואנו צופים שבנק ישראל יתמיד בהן גם בחודשים הקרובים.
