אי.בי.אי קרנות נאמנות גייסה 286 מיליון ש"ח בספטמבר

מנתונים שהועברו לכתב פאנדר עולה כי אי.בי.אי קרנות נאמנות גייסה בחודש ספטמבר 286 מיליון ש"ח. כעת עומד היקף הנכסים המנוהלים על 9.398 מיליארד ש"ח. 

ללן הראיון עם עודד גל, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אי.בי.אי שפורסם הבוקר בדה מרקר:

עודד גל, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אי.בי.אי, לא הביע התלהבות רבה כשהצענו לו להתראיין. הוא לא רגיל לעשות זאת, ואין ספק שהוא מרגיש נוח הרבה יותר מול מסכי המחשב וטבלאות האג"ח והמניות. זאת כנראה הסיבה שבחלקים לא מעטים של השיחה הוא מנמיך את קולו, נוטה קדימה ומבקש מאתנו שלא לצטט אותו בפרט המידע שהוא עומד לחלוק עמנו.

גל גם מאמין שמנהלי השקעות טובים אמורים להתבלט בביצועים המצוינים שלהם, ולא באמצעות יחסי ציבור. אבל המנצח הגדול של ענף קרנות הנאמנות ב-2009, שמנהל כבר יותר מ-9 מיליארד שקל של הציבור, יודע היטב שחוסר ההתלהבות שלו מהראיון לא יהיה מחסום אמיתי מפני קיומו.  למה מנצח? בשוק ההון נותנים למספרים לדבר: נתח השוק של אי.בי.אי בענף הקרנות היה בסוף 2004 זעיר - רק כ-1%, די דומה לנתח השוק של בתי השקעות פרטיים מתחרים, כמו אנליסט (2%) ומיטב (2.2%). אבל בעוד אחרים נחלשו או נותרו באותו מקום בחמש השנים שחלפו, החברה של גל לא הפסיקה לצמוח - גם בתקופות הקשות. לא רק זאת, אי.בי.אי הצליחה ליצור תחרות אמיתית גם מול החברות החזקות והגדולות בשוק, כמו חברות הביטוח. בסוף אוגוסט 2009 שולט גל על נתח שוק של 7.6% - כמעט פי שבעה מהנתח שהיה לו לפני פחות מחמש שנים.

כיום יש לגל מנוע נוסף שדוחף אותו קדימה. בשנה האחרונה הספידו רבים את ענף קרנות הנאמנות, הרווחיות שלו פחתה והלכה והוא סבל מתדמית גרועה שנבעה מההכרה שהצליחה לחלחל לציבור כי מנהלי ההשקעות לא מצליחים לספק תשואה עודפת. אחרי כל אלה, מתברר כי הציבור חוזר לקרנות הנאמנות - ובגדול.

מאז תחילת השנה גוייסו בענף הקרנות כ-14 מיליארד שקל. התופעה המעניינת ביותר מבחינת גל היא שהכסף זרם לאפיקים מסוכנים יחסית, כמו מניות ואג"ח, שבהם דמי הניהול גבוהים יותר. אי.בי.אי ממוקמת כיום במקום השישי בטבלת מנהלי הקרנות הגדולים, לאחר שהיתה המגייסת השלישית בגודלה מתחילת 2009 עם גיוס של יותר מ-2 מיליארד שקל.

בספטמבר היתה אי.בי.אי המגייסת הגדולה ביותר עם גיוס של כ-260 מיליון שקל. הפער בינה לבין כלל פיננסים, שבמקום החמישי, הולך ומצטמצם. בניגוד לחלק מהמתחרים, כמו אקסלנס, כל העלייה של אי.בי.אי נובעת מצמיחה פנימית ולא מרכישות.

חלק ממנהלי הקרנות גייסו לקרנות הכספיות, שאינן גובות כמעט דמי ניהול. ואולם עיקר הגיוסים של גל יועדו לקרנות נאמנות מנוהלות, שניתן להרוויח מהן. עם זאת, אחת הסיבות לכך שהציבור מצביע ברגליים לטובת אי.בי.אי היא דמי הניהול הנמוכים.

"היו לי כמה חודשים טובים בגיוסים, אבל מבחינתי לא עשיתי שום דבר שונה דווקא עכשיו. בכלל, אני מעדיף לא לדבר על המתחרים", מצטנע גל בראיון ל-TheMarker.

גל אולי לא רגיל להתראיין, אבל כשזה נוגע לחומר עיוני הוא בא מוכן: על שולחנו היו מונחים "הברבור השחור" ו"תעתועי האקראיות" - שני רבי המכר של נסים ניקולס טאלב, והוא מצטט מהם מדי פעם. טאלב זכה לתהילת עולם בשל הניתוח החריג והנוקב שלו למחלות של המערכת הפיננסית העולמית, ובעיקר בעקבות הניבוי המוצלח שלו למשבר של קיץ 2008. בספריו ניפץ טאלב רבות מהמוסכמות של עולם ההשקעות, וטען כי אקראיות ומזל הם פרמטרים שמשפיעים על ההיסטוריה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב.

גל מזכיר, למשל, את הסיפור של טאלב על רופא השיניים שפוגע בעצמו מבחינה רגשית ככל שהוא בודק פעמים רבות יותר את תיק ההשקעות שלו במהלך תקופה נתונה. כאשר הוא בודק את הביצועים של התיק בכל שנה (במשך 20 שנה), הוא יקבל תשואה חיובית ב-93% מהמקרים - כך שמצב הרוח שלו יהיה טוב ברוב הפעמים. בדיקה רבעונית תשאיר אותו מרוצה רק ב-77% מהמקרים, ואילו בדיקה יומית תוריד את שיעור הפעמים שבהן הוא קיבל תשואה חיובית ל-54% בלבד ותפגע במצבו הנפשי. המסקנה של טאלב היא שבבדיקה בפרקי זמן קצרים אנחנו בסך הכל רואים את התנודתיות של השווקים, ולא את התשואה, ולכן זוהי בדיקה שגויה.

גם גל רואה את ההתנהגות הזאת אצל אנשים, ומבקש מהם סבלנות. "אנשים נוטים לבחון את תיקי ההשקעות שלהם בתדירות גבוהה מדי, וזה מוביל אותם להחלטות שגויות שפוגעות בתשואות שלהם", הוא אומר. "התנודתיות בשווקים מטורפת. אנשים רוצים לינאריות, כלומר תיק השקעות שעולה כל הזמן ויציב. מי שזה מה שחשוב לו יכול להיות שלא צריך להשקיע במניות. אין דרך להימנע מהתנודתיות הזו.

"וורן באפט השקיע 5 מיליארד דולר במניות גולדמן סאקס באחד משיאי המשבר. הוא רכש אותן במחיר של 120 דולר ולאחר חודש המניה נסחרה ב-50 דולר, וההפסד שלו היה עצום. כיום נסחרת גולדמן ב-182 דולר והוא ברווח גדול. גם באפט לא חושב שהוא יכול לתזמן את השוק. אף אחד לא יכול לתזמן את השוק.

"אין ברירה, צריך להתרגל לזיגזג של הפסדים ורווחים. בחירות קלות של אמצע לא ינצחו. אם אתה מאמין במניות תשקיע לטווח הארוך. אי אפשר לקבל תשואה גבוהה עם זיגזג. היועצים בבנקים מבינים את זה ונותנים לנו את המנדט".

ספינה שוברת קרח

ב-2006 כתב טאלב: "מעולם לא היינו בפני כזו סכנה של קריסה גלובלית. הבנקים ענקיים וכולם קשורים אחד בשני ויוצרים יחד מערכת ענקית שבה כאשר בנק אחד ייפול - כולם ייפלו. כאשר הקריסה תגיע... אני רועד רק מהמחשבה הזו".

במארס 2007 הרצה טאלב בפני מנהלי מורגן סטנלי, ואמר להם: "המודלים והחישובים שלכם לא עובדים. ההפסדים שראיתם בעבר לא אומרים דבר על העתיד". כמה חודשים לאחר מכן מחק מורגן סטנלי 10 מיליארד דולר, ולאחר שנה כל המערכת הפיננסית התרסקה.

גם אתם לא הצלחתם להימלט מהמשבר של 2008.

"לא הצלחנו, על אף שכבר באוגוסט 2006, כשהתחיל משבר הסאבפריים, הבנו שיש עיוורון ושהשוק בעייתי. השקעתי באותה תקופה באג"ח ממשלתיות. זו היתה תקופה נוראית בחיי, השוק עלה ואני הייתי פסימי. התוצאה היתה שהתשואה שלי ב-2006 היתה נמוכה יחסית למתחרים".

אתה יכול להיות פסימי ובמקביל לנהל קרנות שמשקיעות לפי תחזית אופטימית. כולם עושים את זה, בטענה שהלקוח מחליט אם הכיוון נכון או שגוי.

"הייתי יכול לפתוח עוד קרנות אג"ח, ואם במקרה הייתי טועה בכיוון של השוק, כלומר שהשוק היה עולה, הייתי מנצח. אבל אני לא נוהג לנהל ככה את החברה, ולכן נשארתי ממוקד בעמדות הפסימיות שלי. בתקופות טובות יש חברות קרנות שמפרסמות מודעות של יאכטות. גם אני יכולתי לשים תמונה כזו, אבל אני רוצה להיות ספינה שוברת קרח, ולא יאכטה".

אז איפה היתה הטעות שלך?

"הטעות היתה שלא זיהינו את האירועים שהתחילו בנפילה של ליהמן ברדרס. לא זיהינו, למשל, שאג"ח של בנק הפועלים תגיע לתשואה מטורפת של 10%. ניהלנו נכון את הקרנות, ולמרות זאת לא נמנענו מהמשבר. המהלך הנכון ביותר לעשות היה להגדיל את רכיב האג"ח הקונצרניות על חשבון האג"ח הממשלתיות. זה מה שעשינו, אבל זה היה מהר מדי לפני המפולת באג"ח. אם היינו יודעים איך תסתיים 2008 היינו עושים את אותו הדבר, רק יותר לאט. אבל הפקנו לקחים".

מה אתה עושה כשאתה מפסיד יותר מאחרים והלקוחות שלך מתקשרים זועמים?

"אני סופג פדיונות וממשיך. אני מגן על הקרן ועל האסטרטגיה שלי ומסביר אותה. השיטה לא עובדת כל הזמן, אין מה לעשות. לפעמים השוק עולה ואתה לא עולה יחד אתו, כי אתה יותר פסימי. לפעמים השוק יורד ואתה חוטף קצת פחות, אבל זה לא עוזר לך כי כשמפסידים אף אחד לא מסתכל על השוק".

מה היה הרגע הכי קשה שלך במשבר?

"הרגע הקשה היה דווקא בפברואר 2009, ולא בתחילת המשבר: כשעלה החשש כי תהיה תספורת לאג"ח של הבנקים הגדולים בארה"ב. במקרה כזה כבר מדובר במשחק שלא הכרנו. אבל שמרנו על השיטה שלנו".

לשלב אג"ח ומניות

מה דעתך על השווקים כיום?

"כיום אנחנו בשוק הון נורמלי, כי עקום התשואה משופע (כלומר, ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר התשואה של המשקיע גבוהה יותר). לפני שנתיים העקום היה הפוך או שטוח, וזו סיטואציה נוראית כי אתה יודע שיום אחד תחטוף, אתה רק לא יודע מתי. עם עקום תשואה נורמלי אני מרגיש במגרש ביתי. הצמיחה אמנם נמוכה והאבטלה עולה במקצת, אבל מי שרוצה אשראי משלם במונחים של סיכון ותשואה. כשהעקום נורמלי ההזדמנויות קיימות".

כלומר, אתה מרגיש נוח לתת אשראי לחברות ועסקים.

"בגדול כן, תלוי בכל אג"ח באופן ספציפי. בעולם לא הכל הולך להיות חלק. המנפיקים יבואו לכאן ויציעו את האג"ח שלהם, ולא תמיד השוק יהיה ידידותי, אבל יהיו כאלה שיגייסו. כיום 'האשראי הוא המלך', אחרי שמזומן היה המלך במשבר. כלומר, מי שיכול לתת אשראי, כמונו למשל, שולט בשוק. זה לא הולך להשתנות בקרוב. למנפיקים יש לא מעט צרות, ומי שיודע לעבוד נכון יקבל תשואה גבוהה יותר".

מהם אפיקי ההשקעה המתאימים לתקופה זו?

"שילוב של אג"ח ומניות. התיקון הגדול בשוק האג"ח כבר נעשה, ובשוק המניות עדיין לא. מי שיעבוד טוב באג"ח יעשה תשואות טובות, אבל לא 70% כמו השנה. העליות החדות האלה עוד לא התרחשו במניות".

מחירי המניות לא מנופחים?

"לא. השוק מתמחר מניות לטווח הקצר. הוא לא רואה נכון את השיפור ברווחיות החברות בטווח הבינוני והארוך. כשהפוקוס ישתנה, נראה עוד קפיצת מדרגה בשוק המניות. זה לא יקרה מיד, יכול להיות שתהיה נפילה נוראית לפני זה ואולי יהיו שבועות קשים בשוק ההון. בטווח הקצר התנודתיות גדלה, ולכן מי שייתן למנהלי ההשקעות שלו חופש פעולה יוכל ליהנות מזה. התנודתיות החדה שראינו לא תחזור, אבל היא גם לא תיעלם".

העליות בשווקים לא נובעות בעיקר מהריבית הנמוכה?

"הריביות הקצרות בכל העולם נמוכות, וזה באמת בונוס גדול".

ועכשיו הריבית מתחילה לעלות. האם זה לא יפיל את השווקים?

"השאלה היא עד כמה הריבית תעלה. אני חושב שצפויה לנו עוד תקופה ארוכה של ריביות היסטוריות נמוכות".

על אילו מהקרנות שלך תמליץ לקוראים שלנו?

"אני מזמין אותם להצטרף אלי להרבה זמן. מי שמוכן לקנות את הפורטפוליו ולהיות אתנו גם בתקופות הקשות - אותו אני מחפש. כמובן שעל כל אחד שמצטרף אני שמח".

ובכל זאת, באילו קרנות אתה גאה?

"הקרן המנייתית הטובה ביותר בישראל - אי.בי.אי יתר, ואי.בי.אי גיא - קרן האג"ח שלנו, שלמעשה מכילה את כל תפישת העולם בניהול כסף סולידי".

בלי גימיקים

גל החל את דרכו בשוק ההון בשנות ה-90 כסוחר בבית ההשקעות הקטן אוסקר גרוס. עיקר עיסוקו אז היה מסחר במניות ישראליות בחו"ל ("שוק ההון התכווץ, וזה היה הגיוני שאפעל בחו"ל"). משם הוא עבר לניהול השקעות בפסגות, וכבר עשר שנים שהוא באי.בי.אי.

ב-2001 הוא התיישב על כיסא מנכ"ל הקרנות, כך שכיום הוא אחד ממנהלי הקרנות הוותיקים בשוק ההון. למרות הסיסמאות על הזיכרון הקצר של הציבור ועל ועדת בכר שהזיקה, לטענת אחדים, לאינטרסים של הציבור, גל דווקא אופטימי. הוא רואה את השינויים הרגולטוריים והתרבותיים בשוק ההון בשני העשורים האחרונים כתהליך מתמשך של שיפור ושכלול.

"תמיד יש אופנות, וחלק מהן לא מצליחות, אבל תרבות ההשקעה של הציבור מתפתחת לכיוון הנכון", אומר גל. "יש כאלה שאומרים שהזיכרון של הציבור קצר, אך זה לא נכון. נטילת הסיכונים של השנים הבאות לא תתקרב לזו שראינו בשנים האחרונות. הציבור חכם, לכן הוא משקיע עכשיו בשוק ההון כשהריבית אפסית ולכן הוא נמנע ממנו כשהריבית הריאלית היתה גבוהה. כשיעקב פרנקל, כנגיד בנק ישראל בשנות ה-90, שמר על ריבית ריאלית גבוהה של 7%, היה מוצדק לשים את הכסף בשקלים ולא להסתכן.

"ענף ניהול הנכסים התחיל להתהוות רק לפני ארבע-חמש שנים עם הרפורמה במס. העולם שנוצר אחריה, שכלל ריביות נמוכות ומשטר מס אחיד, איפשר השקעה אחידה בכל העולם, וזה מה שהביא את הציבור לניהול תיקים. בפרספקטיבה היסטורית הר השקלים היה קיים בצדק, כי המשקיעים קיבלו ריבית גבוהה בלי מס ולא היתה שום סיבה להיות בשוק ההון".

מה בכל זאת מבדל אתכם מהמתחרים?

"אותנו לא מעניינים גימיקים שיווקיים לטווח הקצר. הבנו שלאורך זמן נתח השוק מושג מניהול מקצועי של השקעות".

למה אתה מתכוון כשאתה אומר גימיקים שיווקיים?

"אין לי, למשל, קרן אג"ח זבל, שהיו להיט השנה. לאורך זמן אני יודע שאני לא יכול לייצר ערך מוסף בתחום הזה. זה יכול לעלות ולעלות (כמו שקרה השנה), אבל בסוף תגיע הנפילה שתיקח לאבדון את כל הרווחים של העבר. אם אני רוצה להשקיע באג"ח כאלה אני יכול לקנות אותן בקרן אג"ח רגילה, אבל אין טעם שאני אתחייב על כך תשקיפית".

בלא מעט בתי השקעות מונו מנהלי שיווק לשעבר למנהלי קרנות וקופות גמל. מה דעתך על התופעה הזו?

"כמנכ"ל אתה אחראי על הכל - על השיווק, ההשקעות והתפעול. רק מי שיודע לשלב בין ההשקעות לבין שיווק יכול להצליח, מי שמתמקד רק בצד השיווקי ייכשל. הגימיק השיווקי עובד בטווח הקצר. אין לי בעיה עם מנהלים שהיו קודם מנהלי שיווק, כל עוד ניהול ההשקעות הוא במרכז".

גם אתם נסחפים לפעמים להשיק קרנות שבאופנה.

"נכון, וגם אנחנו לא תמיד מצליחים. לפעמים אנחנו בוחרים תחומים בטעות. למשל, סגרנו עכשיו את הקרן שהיתה לנו בתחום הביוטכנולוגיה כי היא לא הצליחה לייצר עניין".

פאזל אינסופי

למה כל כך מעט חברות קרנות מצליחות?

"השוק מתמרכז בישראל ובעולם. השינוי של ועדת בכר בשילוב המשבר היה דרמטי, ובכלל היו הרבה שינויים בתקופה קצרה מדי. לא צריך למדוד את הדברים עכשיו, התעשייה הזו תראה מצוין בעתיד".

טאלב ואחרים טוענים כי מנהלי השקעות אינם מצליחים לספק תשואה חיובית לעומת מדדים.

"זו שאלה שתמיד מרחפת מעלינו, וחובת ההוכחה היא על מנהלי ההשקעות. להערכתי, ההטיה לטובת קרנות הנאמנות על חשבון תעודות הסל תגדל - בגלל הרצון של האנשים לשתף עוד מישהו בשיקול הדעת שלהם. זה מקטין להם את סטיית התקן, כי כך הם לא טועים לבד. הקרנות גם קיבלו פוקוס מכיוון שרוב הקרנות פטורות ממס, כך שתשלום המס מתבצע רק ביציאה. ועדת בכר יצרה ייעוץ אובייקטיבי ויחד עם הטראומה של השנה האחרונה אפשר לראות כי מתחילים תהליכי ההשקעה הנכונים של הציבור. זה יציף כלפי מעלה את מנהלי ההשקעות הטובים ואת השיטות הטובות".

השיטה שלך טובה?

"כן, אבל בסופו של דבר את מה שצריך לעשות כולם יודעים, העניין הוא למי יש את האופי והיכולת להתמודד בטווח הארוך. זו בעיה נפשית להישאר באותו כיוון גם כשהכל נופל. לכן אנחנו עובדים לפי שיטה".

מהי השיטה?

"יש לי שישה דיברות, שניים מהם לא לפרסום. אני דוגל בהוגנות כלפי המשקיעים ומקפיד על דמי ניהול נכונים; אני מקפיד על שקיפות מלאה. בקרן שקלית, למשל, יהיו רק שקלים ולא נדל"ן; לקרנות שלי חייב להיות ערך מוסף לאורך זמן, אחרת אין הצדקה לגבות דמי ניהול. במקום שאני לא יכול לייצר עודף תשואה לאורך זמן לא אקים קרן; אני מעריך שנתח השוק יושג רק לאורך זמן ולא על בסיס גימיק שיווקי שעובד לטווח הקצר".

ממה אתה נהנה?

"זה פאזל אינסופי. כל הזמן צריך להבין מה קורה כדי לדעת איך להגיב. אני אוהב את זה".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.