- הצמיחה בישראל ברבעון הרביעי של השנה עמדה על שיעור של 4.8%. בנטרול השפעת מסים נטו על יבוא (בעיקר כלי-רכב) הצמיחה הסתכמה ברבעון זה ב-3.3%.
- יצוא הסחורות במגמה של ירידה חדה, זאת עוד טרם השפעות וירוס הקורונה, ומנגד נמשך גל המכירות של חברות סטארט-אפ למשקיעים מחו"ל.
- אנו סבורים כי האינפלציה תהיה קרובה לגבול התחתון של היעד, ותסתכם בשיעור של 0.9% ב-12 החודשים הקרובים.
- עליות השערים בשוקי ההון בעולם ממשיכה להשפיע על חוזקו של השקל – בחודש דצמבר מכרו מוסדיים מט"ח בהיקף של כ-2.1 מיליארד דולר. בכל שנת 2019 מכרו המוסדיים מט"ח בהיקף של 8 מיליארד דולר.
- השווקים מעריכים כי בנק ישראל יפחית את הריבית: תשואות איגרת החוב לשנתיים ירדה לרמה של 0.13%, שמשקפת צפי להפחתה קרובה של הריבית לרמה של 0.1%.
גלובלי
השווקים הפיננסיים סבורים שהקורונה היא תופעה חולפת, והפחתות ריבית יפצו על הפגיעה קצרת הטווח בפעילות הכלכלית בעולם. קשה להתווכח עם חוכמת ההמונים הגלומה בשווקים, אבל לפחות על פי הגלוי עד כה, אפילו אם הווירוס ייבלם תוך חודשיים-שלושה הפגיעה בכלכלה העולמית היא משמעותית. זה מתחיל בפעילות הייצור בסין וממשיך לענפי התיירות והטיסה. אפשר לומר שתרחיש כזה השווקים יוכלו להכיל, בעיקר אם הבנקים המרכזיים יסייעו במדיניות עוד יותר מרחיבה. עדיין קיים סיכון כלשהו, שהווירוס יתפשט למדינות נוספות, ולא ניפטר ממנו כה מהר. השווקים מעריכים שההסתברות לזה היא כנראה אפסית, אחרת קשה להסביר איך שוקי המניות ממשיכים לטפס.
השלטון בסין נלחם בווירוס הקורונה וזה צפוי להיות קרב ארוך. העלייה במספר מקרי המוות וההידבקויות מווירוס הקורונה נמשכת, אם כי, לא חלה החמרה בשיעורי ההדבקה. עד כה (15 בפברואר) דווח על כ-1665 מקרי מוות (כפול מזה של הסארס) ועל כ-68,500 נדבקים. נראה שהסגר ההדוק על האזורים הנגועים בסין, וצעדי מנע במדינות המפותחות, מונעים עלייה בקצב ההידבקויות, כך לפחות על-פי הנתונים הרשמיים. השלטון בסין נוקט צעדים רבים על מנת לצמצם את מספר ההדבקות והוא פועל במרץ גם במישור הכלכלי על מנת לרכך את הפגיעה בכלכלה. חלק מהצעדים שננקטו הם: הורדת ריבית, הזרמת כספים למערכת הבנקאית, הרחבת האשראי ומתן סובסידיות למשקי בית וחברות שנקלעו לקשיים. הפעילות הכלכלית בסין עדיין משותקת ברובה. ערים רבות בסין, מעבר לאלו שבמחוז חוביי, נמצאות בסוג של הסגר ורק חלק מהמפעלים בסין חזרו לעבוד. בהנחה שהמגיפה תימשך בחודש הקרוב, התוצר ברבעון הראשון בסין עשוי לא לגדול בכלל, ואולי אף לרדת. הסיכוי שנתון כזה יתפרסם בסין אינו גבוה.
השפעה מרכזית על ענף התעופה והתיירות בעולם. נתונים רשמיים לתנועות תיירים בחודש ינואר עדיין לא התפרסמו אך הירידה בתנועת הנוסעים בעולם כבר מורגשת. מספר מדינות ובהן ישראל פרסמו אזהרות נסיעה למדינות נוספות מלבד סין, ונוסעים רבים בחרו לבטל טיסות בעיקר לאזור אסיה. בדיקה שנעשתה בארגון חברות התעופה הבינלאומי (IATA) מעלה שבאופן לא מפתיע אזור אסיה פאסיפיק הוא הפגיע ביותר למשבר הקורונה, שכן 42% מכלל הנוסעים שלהם מגיעים מסין, כשהפדיון מהטיסות הפנימיות בסין מהווה כמעט שליש מכלל הפדיון של חברות התעופה באזור. ביתר האזורים הפגיעה צפויה להיות נמוכה בהרבה כשהטיסות הבינלאומיות מסין מהוות לכל היותר 5.0% מכלל הפדיון, פגיעה שתפוצה לפחות בחלקה על-ידי הירידה שנרשמה במחיר הדלק. במקרה שההגבלות על טיסות יתרחבו למדינות נוספות באסיה, הירידה בהכנסות של חברות התעופה צפויה להיות גדולה בהרבה. בתרחיש זה החשיפה של חברות תעופה באזור המזרח התיכון, המהווה נקודת קישור בין אסיה לאירופה, תגדל מ-3.0% לכמעט 50%.
ארה"ב: הצריכה הפרטית מוסיפה להיות מנוע הצמיחה המרכזי. המכירות הקמעונאיות רשמו זה החודש הרביעי ברציפות עלייה, ובחודש ינואר נרשמה בהן עלייה בשיעור של 0.3%. האומדן הראשון של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש פברואר, עלה והגיע לרמתו הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות. נתונים אלו ממשיכים להצביע על הגידול בצריכה הפרטית. מנגד, הייצור התעשייתי רשם בינואר ירידה, הרביעית מתוך חמשת החודשים האחרונים. מגמה הירידה בייצור התעשייתי, המתלווה לרמה נמוכה של מדד מנהלי הרכש המצביעה על התכווצות בפעילות התעשייתית, עלולה להתעצם בעקבות השיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית על-ידי נגיף הקורונה.
אין שינוי בסביבת האינפלציה בארה"ב. מדד המחירים לצרכן עלה בינואר ב-0.1% ושיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכם ב-2.5%. אינפלציית הליבה ב-12 החודשים האחרונים נותרה ללא שינוי ברמה של 2.3%. מדד ה-PCE deflator, שהוא המדד המועדף ע"י הפד, מצביע עדיין על אינפלציה שנתית של 1.5% (נתון לדצמבר).
וירוס הקורונה מגביר את הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב. בעדותו בפני הקונגרס, הדגיש נשיא הפד' ג'רום פאוול, שהם עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות בסין אך שמוקדם להעריך את השפעות הווירוס על הכלכלה הגלובלית. התשואות בארה"ב חזרו לרדת ושוק האג"ח מגלם כעת כמעט שתי הפחתות ריבית ב-12 החודשים הקרובים.
גוש האירו: צמיחה נמוכה ברבעון האחרון של 2019. התוצר בגוש האירו צמח ברבעון האחרון של 2019 בשיעור שנתי של 0.2% בלבד, לעומת צמיחה של 1.1% ברבעון השלישי של 2019. הצמיחה הנמוכה הושפעה מצמיחה נמוכה במיוחד בגרמניה (0.1% ברמה שנתית) ומהתכווצות בתוצר בצרפת ובאיטליה.
ישראל
יצוא הסחורות במגמה של ירידה חדה, זאת עוד טרם השפעות וירוס הקורונה, ומנגד נמשך גל המכירות של חברות סטארט-אפ למשקיעים מחו"ל. הצמיחה ברבעון הרביעי של השנה עמדה על שיעור של 4.8%. בנטרול השפעת מסים נטו על יבוא (בעיקר כלי-רכב) הצמיחה הסתכמה ברבעון זה ב-3.3%. שיעור הצמיחה לשנה כולה עודכן כלפי מעלה לשיעור של 3.5%, נתון שגבוה ממרבית התחזיות המוקדמות, וזאת בשנה ללא ממשלה קבועה, ומדיניות תקציבית מרסנת במחצית השנייה של השנה. שנת 2020 נפתחת עם מומנטום של צמיחה מהירה, וזה בא לידי ביטוי גם בהכנסות המדינה ממסים. אמון הצרכנים נותר גבוה, ומכירת הדירות החדשות עלתה. המשק הישראלי נהנה בשנה החולפת מהזינוק בשוקי ההון בארץ ובעולם ומעלייה בביקושים למוצרי טכנולוגיה. גורם הסיכון בטווח הקצר הוא וירוס הקורונה, אם התפשטותו לא תיעצר בחודשים הקרובים, שני מחוללי הצמיחה האלו יעמדו בסיכון גבוה.
המשך עלייה ברכישת דירות חדשות – קצב המכירות מגיע לכ-3000 דירות בחודש. היקף המכירות בשנת 2019 עלה ב-42% לעומת קודמתה. מתוך מכירות של 32.5 אלף דירות, 16.7 אלף היו במסגרת פרויקט מחיר למשתכן. הפעילות בענף הבנייה למגורים צפויה להערכתנו להמשיך ולגדול גם ב-2020, זאת בהשפעת הריבית הנמוכה והבשלה של פרויקטים רבים של מחיר למשתכן. סקר מחירי הדירות של הלמ"ס הצביע על ירידת מחירים של 0.2% בחודש האחרון (נתון ארעי) ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-3.0%.
מדד המחירים לחודש ינואר ירד ב-0.4%, לעומת התחזית שלנו לירידה של 0.3%. לא היו הפתעות גדולות בסעיפי המדד השונים, מעבר לירידה של 0.5% במחירי המזון. המדד עלה ב-0.3% ב-12 החודשים האחרונים. השפעת הייסוף ניכרת כמעט ברוב הסעיפים, והיא צפויה להמשיך להשפיע על מדדי המחירים הקרובים. האינפלציה בטווח של מספר חודשים קדימה תושפע מהמשך הייסוף ומהשפעת נגיף הקורונה, שפועלת להפחתת מחירים של שירותים כמו טיסות ונופש בחו“ל. אם התפשטות הנגיף לא תיבלם צפויות להתייקר סחורות שמקורן בסין. אנו ממשיכים להניח שהעלאות מסים יתרמו למדד 0.2% בשנה הקרובה, אם כי מדיניות הממשלה להפחתת הגירעון תלויה בהרכב הממשלה שתוקם, ואין בידינו לכמת אותה. השפעת שער החליפין על האינפלציה היא גבוהה, ואנו מניחים כי מדיניות בנק ישראל תפעל למתן את הייסוף. בהנחה של יציבות בשער החליפין של השקל, אנו סבורים כי האינפלציה תהיה קרובה לגבול התחתון של היעד, ותסתכם בשיעור של 0.9% ב-12 החודשים הקרובים.
בנק ישראל מאותת לשווקים שרכישות המט"ח ימשכו, אבל בינתיים השקל המשיך להתחזק. מתחילת השנה יוסף השקל ב-2.2% מול סל המטבעות. עליות השערים בשוקי ההון בעולם ממשיכה להשפיע על חוזקו של השקל – בחודש דצמבר מכרו מוסדיים מט"ח בהיקף של כ-2.1 מיליארד דולר. בכל שנת 2019 מכרו המוסדיים מט"ח בהיקף של 8 מיליארד דולר. באופן רגיל, כאשר המוסדיים רוכשים נכסים פיננסיים בחו"ל ומגדרים את הפעילות הזו, ההשפעה על שער-החליפין אינה גדולה. אולם, כאשר פעולת הגידור היא כנגד רווחים שנוצרו בתיק, ההשפעה על שוק המט"ח היא גדולה, שכן זו תנועה לכיוון אחד בלבד - מכירת מט"ח, ללא רכישת נכס פיננסי בחו"ל. זו הייתה התמונה שאפיינה את שנת 2019, והיא אחד הגורמים המסבירים את הייסוף החד בשנה זו. בחודשים האחרונים התווספו השפעות נוספות כמו מכירת חברות סטרט-אפ, תחילת יצוא גז טבעי, והתקרבות למועד ההצטרפות של ישראל למדד האג"ח העולמי. גורמים אלו משפיעים בשלב הראשון יותר על הציפיות, כלומר הם מביאים להקדמת מכירות של מט"ח (לדוגמה יצואנים) מחשש לייסוף.
השווקים מעריכים כי בנק ישראל יפחית את הריבית: תשואות איגרת החוב לשנתיים ירדה לרמה של 0.13%, שמשקפת צפי להפחתה קרובה של הריבית לרמה של 0.1%, והיוותרותה ברמה זו תקופה ממושכת. התפשטות וירוס הקורונה היא בין הגורמים להתחזקות הערכה זו, שכן היא מעלה סיכוי לירידת ריבית בארה"ב. חברי הוועדה המוניטרית מעדיפים בשלב זה להתמקד ברכישות מט“ח, אולם העדפה זו צפויה להשתנות אם נראה הפחתות ריבית בעולם, או השפעה שלילית של הנגיף על הפעילות הכלכלית. שיעור האינפלציה השנתי צפוי לרדת לרמה של 0.0% בחודש הבא ואף לרדת לרמה שלילית בחודש שלאחר מכן. נתון זה עשוי אף הוא לתמוך בהפחתת ריבית.