הזרים חוזרים לאג"ח הממשלתי השקלי

אחרי 3 שנים בהן הקטינו הזרים את החזקתם בשוק האג"ח הישראלי, בשלים התנאים לחזרתם לאג"ח השקלי, אפיק הנהנה גם מהמדד הנמוך בספטמבר וגם מתחזיות אינפלציה נמוכה עד מרץ 2010. גם הצמודים הארוכים חוזרים לרכז עניין, על רקע נתוני גירעון מעודדים ודחייה בהעלאת הריבית במשק.

מדד ספטמבר ירד ב-0.3% והוא מאותת לנו על אינפלציה חזויה נמוכה במיוחד במהלך החודשים הקרובים. הקלה בלחצים האינפלציוניים מבססת את העדיפות של האפיק הממשלתי השקלי בהשוואה לצמודי המדד וסביר כי נראה את הציפיות האינפלציוניות הגלומות בעקומי התשואה יורדים מרמתן הנוכחית (2.5%-2.7% במח"מ הבינוני והארוך, בהתאמה).

את הסיבה לחולשתו של האפיק השקלי בשבוע האחרון יש לייחס בעיקר לעליית התשואות באג"ח האמריקאי ל-10 שנים. למרות תחזית קודרת שלנו לשוק האג"ח האמריקאי בטווח הבינוני והארוך (עליית תשואות ל-5% ומעלה ב-2011), סביר כי המהלך השלילי הנוכחי באג"ח ל-10 שנים (עליית תשואות מ-3.2% ל-3.4%) קרוב למיצוי - חדשות טובות עבור האפיק השקלי אצלנו. בכל מקרה, נדנדת התשואות בארה"ב תמשיך לייצר תנודתיות ייתר באפיק השקלי אצלנו וכרגע – ההשפעה קצרת הטווח הינה חיובית.

אין צורך להספיד גם את האפיק הצמוד, במיוחד במח"מ הארוך.מדוע?

ראשית, כפי שהערכנו בניירות עמדה קודמים, הסיכוי להעלאת ריבית קרובה במשק פוחת.
שנית, נתונים עדכניים על ביצועי תקציב המדינה בחודש ספטמבר מראים שיפור בקצב גביית המיסים ותת ביצוע מתמשך בהוצאות הממשלה (ההוצאות מתחילת השנה מהוות כ-70% מסך ההוצאות המתוקצבות ואנו כבר באוקטובר).

המשמעות – הגירעון נמוך מהמתוכנן ואיתו קטנים צרכי הגיוס של האוצר בהנפקות אג"ח בישראל. זה הרקע, ככל הנראה, לדחיית ההנפקה בהיקף 1 מיליארד יורו שתכנן האוצר באירופה.

הפרטת מניות המדינה בבנק דיסקונט ובלאומי, העשויה להכניס לקופת המדינה (ב-2010) מעל 4 מיליארד ₪ נוספים ובכך להקטין עוד יותר את היקף הנפקות האג"ח הממשלתי, כשברקע ביקוש קבוע ובהיקף משמעותי מצד גופים מוסדיים שיש להן העדפה ברורה לאפיק הצמוד במח"מ הבינוני והארוך.

הזרים חוזרים להשקיע בשוק האג"ח הישראלי, לאחר מימושים משמעותיים ב-2007 (516 מ' דולר), ב-2008 (1.5 מיליארד דולר) ובחודשים ינואר-יולי 2009 (478 מ' דולר). באוגוסט, רכשו הזרים אג"ח שקלי בכ-542 מ' דולר. בתרשים להלן ניתן לראות את הירידה המהותית בנתח אחזקות הזרים באג"ח ממשלתי שקלי, ובתרשים שלאחריו ניתן לראות את תנועות הכספים של הזרים באג"ח ממשלתי שקלי ואת היפוך המגמה שנרשם באוגוסט.

לחזרה המסתמנת של הזרים השפעה חיובית על האפיק השקלי (אג"ח נומינלי הוא מכשיר המוכר להם "מהבית") והיא מתבססת על:

1. ביצועי המשק הישראלי ונתוני החשבונאות הלאומית עדיפים משמעותית בהשוואה לכלכלות המקרטעות בארה"ב ובאירופה.

2. אינפלציה נמוכה ב-6 החודשים הקרובים המחזקת את העדיפות של האפיק השקלי.

3. הערכה רבה לאמינותו ומקצועיותו של סטנלי פישר, שהגיע לדרוג הגבוה ביותר מקרב נגידים מרכזיים ברחבי העולם. אמינות המדיניות המוניטארית הייתה תמיד פרמטר מוביל בשיקולי ההשקעה של הזרים באג"ח.

4. דחייה בקצב ובעוצמת העלאות הריבית הצפויות אצלנו מחד גיסא ועקום תשואה שקלי גבוה ותלול מאידך גיסא. המשמעות – פוטנציאל משמעותי לרווחי הון.

5. ביצועים נחותים, יחסית, של מדד אג"ח ממשלתי שקלי אצלנו, בהשוואה למדדי אג"ח ממשלתי של שווקים מתפתחים מובילים מראשית השנה.

6. השדרוג הצפוי (בקיץ 2010) במעמדה של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח אמור להקטין את פרמיית הסיכון של האג"ח הישראלי בהשוואה לשווקים מתפתחים אחרים. כזכור, הערכנו בעבר כי לשדרוג השלכה חיובית על שוק האג"ח הישראלי, בעוד שהשפעתו על האפיק המנייתי אצלנו מוטלת בספק (מה עדיף להיות, זנב לאריות או ראש לשועלים?).

7. דעיכתה של מגמת ה-flight to safety שהובילה את הזרים בשנים קודמות על רקע המשבר הפיננסי העולמי וחזרתם של שיקולי השקעה רציונאליים.

נזהיר רק שהזרים פועלים אצלנו באגרסיביות וממניעים ספקולטיביים קצרי טווח ולפיכך חשוב לעקוב מקרוב על פעילותם בשוק האג"ח המקומי. כרגע – במידה ואכן מדובר בתחילתה של מגמה, פוטנציאל רווחי ההון באפיק השקלי הארוך גבוה, במיוחד אם נזכור כי הם מהווים כיום כ-2.2% משוק השחרים, בהשוואה לשיא של 12.7% ביוני 2007.

תיק השקעות מומלץ:

65% שקלים ו-35% צמודים לפי הפרוט הבא:

20% באפיק הקונצרני השקלי בריבית קבועה/משתנה, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות.

5% באג"ח קונצרני בחו"ל, מדורג גבוה ומנוטרל חשיפה מט"חית (הנטרול באמצעות מכירת חוזה שקל-דולר).

40% בשחרים במח"מ בינוני-ארוך.

20% באג"ח ממשלתי צמוד מדד במח"מ בינוני-ארוך.

15% באג"ח קונצרני צמוד, בפיזור גבוה, באמצעות קרנות נאמנות או השקעה ישירה באג"ח.

0% במט"ח (הריבית הנמוכה לא שווה את התנודתיות והסיכון הגבוה)

הכותב הינו מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.