רוני אפטר
21/10/2009
הסיפור של הקרנות הכספיות השקליות הוא ללא ספק אותו הסיפור של המשבר הכלכלי הגדול שפקד אותנו בשנתיים האחרונות – שניהם צצו פתאום "ללא התראה" , השתלטו על חיינו ועמדו לנגד עינינו. אך באותה מהירות שכוכבן זהר, כך הוא דעך.
הקרנות הכספיות קמו מתוך תיקון לחקיקה במהלך דצמבר 2007 – באותה התקופה שבה שוק ההון עדיין לא הכין עצמו לקראת הנפילה הגדולה אך טוב עשתה הרשות לני"ע ש"הכינה" אותנו לקראתה. ריבית בנק ישראל שעמדה על כ-4%, הספיקה עוד לעלות ל-4.25% עד פברואר 2008. הריבית הגבוהה הייתה הסיבה הראשונה לאטרקטיביות הקרנות הכספיות שהינן מוגבלות בהשקעתן למוצרים בעלי סיכון נמוך במיוחד ובעיקרם להשקעה בפיקדונות בנקאיים ומק"מים, כך שהמח"מ של הקרן לא יעלה על 90 יום.
עד חודש מרץ 2008 הספיקו הקרנות הכספיות השקליות לתפוס נתח שוק של כ-12% מנכסי תעשיית קרנות הנאמנות עם סך נכסים מנוהל של כ-13.2 מיליארד שקל.
הרבעון השני של השנה נפתח במגמת הורדת ריבית ופגע במקצת באטרקטיביות המוצר, על-כן קצב הגיוסים הואט במידה מסוימת לפרק זמן של 3 חודשים אך חזר במהרה עם תחילת מגמת העלאות הריבית שהגיעה עד רמה של 4.25% בספטמבר 2008.
ספטמבר 2008 זכור היטב כ"ספטמבר השחור" של ענף הפיננסים בארה"ב שהתבטא בקריסתה של ליהמן ברד'רס, הלאמתן של סוכנויות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מי וחילוצם של סיטי-בנק וענקית הביטוח AIG. שוקי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות החלו בצניחה חופשית ואיתן קרנות הנאמנות המסורתיות שפדו בקצבים מסחררים מידי יום. הכספים שנפדו עברו בחלקן להר המזומנים שנבנה אט-אט בחשבונות העו"ש של הלקוחות המיואשים, אך בנוסף זלג גם אל אותן קרנות כספיות שהיוו בעיקר מקלט בטוח לתקופה קשה זו.
כך נוצר מצב שגם תהליך הורדת הריבית שהחל באותו החודש, הפעם לא פגע במאומה באטרקטיביות הקרנות הכספיות שהמשיכו לגייס עד שניהלו בשיאן כ-31 מיליארד שקל בתחילת ינואר 2009 ותפסו נתח שוק הקרוב ל-30%, בדיוק באותן הימים בהן הריבית נחתכה לרמת 1% בלבד. את שנת 2008 סיימו הקרנות הכספיות השקליות עם תשואה ממוצעת נאה של 4.2%.
יש לציין שהאטרקטיביות של קרנות הנאמנות הכספיות גרמו למנהלי ההשקעות הגדולים ליצור פתרון יצירתי ומהיר לאותם חוסכים בקופ"ג שספגו הפסדים גדולים באותה תקופה, בעיקר בקופות הכלליות, דרך אותן קופ"ג ממשלתיות קצרות (דמוי כספיות) שהיוו חיקוי מעולם קרנות הנאמנות הכספיות.
מתחילת 2009, במקביל לעלייה איטית והדרגתית בתיאבון לסיכונים, אנו עדים לכניסה מחודשת של כספים לקרנות מסורתיות כדוגמת הקרנות השקליות וקרנות המשקיעות באג"ח קונצרני או צמוד מדד ממשלתי. הכסף במקור כבר היה שם, חזר אליו עם חזרת בטחון המשקיעים ושיפור בנתונים המאקרו-כלכליים. בנוסף לכך, האינפלציה החלה להרים ראש והתוצאה הייתה שמי ששם את כספו בקרנות הכספיות "זכה" לריבית ריאלית שלילית על אף יתרונות המיסוי השונים.
מכאן, הדרך חזרה הייתה כתמונת ראי של תקופת המשבר. מידי יום ומידי חודש, מחירי המניות ואג"ח הקונצרניות עלו בצורה חדה וגרמו למשקיעים לצאת מה"בונקר" בו ישבו תקופת מה עם ריבית השואפת לאפס. הפדיונות בקרנות הכספיות התגברו ועמדו על כ-2-3 מיליארד שקל בחודש בממוצע. באותו הקצב שהכסף נכנס אליהן ב-2008, כך הוא יצא במהלך 2009 – כסף חם, כבר אמרנו?
מי שהיו הכוכבות הגדולות של שנת 2008 הפכו להיות המדממות הגדולות של 2009 ונתח השוק שלהן הגיע משיא של כ-30% לשפל שנתי של כ-14.3% בסוף ספטמבר 2009. כיום כאשר הריבית במשק עומדת על כ-0.75% והמק"מים הקצרים (עד 3 חודשים) מגלמים תשואה שנתית לפדיון (ברוטו) של כ-0.5%-0.7%, נראה שהן עדיין אינן אטרקטיביות וישנם פתרונות שמשקפים סיכון נמוך יחסית, שהינם יותר מעניינים במאזן יחסי סיכוי-סיכון.
חשבון הכיס של הקרנות הכספיות
אז מי בעצם המפסידים הגדולים? כולם.
הלקוחות הפסידו ריאלית, לאחר ש"נהנו" מתשואה ממוצעת מתחילת השנה ועד ספטמבר 2009 של כ-0.63% בלבד, בעוד מדד המחירים לצרכן זינק בשיעור של כ-3.4%.
מנהלי הקרנות הפסידו מכיוון שרוב הכסף שנוהל בקרנות הכספיות (קרוב ל-80%) נוהל ללא דמי-ניהול. כך נוצר מצב שבשיאן בינואר 2009, כאשר ניהלו קרוב ל-31 מיליארד שקל, קרוב ל-24 מיליארד שקל מנוהלים לא גבו דמי-ניהול אך מנגד שילמו עמלת הפצה לבנקים בשיעור של כ-0.125% או כ-30 מליון שקל במונחים שנתיים זו השנה השנייה ברציפות. בנוסף לזה יש להוסיף את עלויות הפרסום והשיווק ואגרות ועמלות שונות בשיעור של לפחות 10 מליון שקל, וזאת עוד לפני תשומות הניהול השוטפות.
הכספיות השקליות מתחילת השנה:
הח"ם הינו מנהל קשרי יועצים במיטב שוקי הון
תונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
