הכלכלן הראשי של בנק לאומי >> להשעות תשלומי מקדמות מס, לסייע לענפים שנפגעו וחיוניים לתפקוד תקין של המשק ולהגדיל מיידית את תקציבי הבריאות

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מתייחס בסקירת המאקרו השבועית לצעדים הכלכליים הנחוצים על רקע משבר הקורונה: "לדעתנו, ההתמודדות עם הפגיעה הכלכלית הניכרת צריכה להגיע דרך הרחבת התקציב. באופן מעשי, מדובר בצעדים כמו השעיה זמנית של תשלומי מקדמות מס, על מנת להקל על חברות ועסקים שתזרים המזומנים שלהם נפגע. יש מקום לסיוע ממוקד לענפי המשק שנפגעו במידה רבה והם חיוניים להמשך תפקוד תקין של המשק. חשוב להגדיל מאוד את התקציבים המיידיים לצרכי בריאות וחברה, זאת על מנת להתמודד עם ההיבטים האפשריים והצפויים של הווירוס. המשמעות הינה עלייה זמנית בגירעון התקציבי, אך זהו צו השעה ומצבה הכלכלי של ישראל מאפשר זאת (יחס חוב תוצר סביר, רמה גבוהה של יתרות מט"ח וחשבונות חוץ איתנים). אנו מעריכים כי בתרחיש של חזרה לשגרה בתוך מספר חודשים, הגירעון התקציבי צפוי להסתכם השנה בטווח שבין 4.0%-4.5% תוצר. גודל הגירעון יושפע בין היתר ממידת החומרה של השפעת משבר הקורונה על המשק המקומי, ובפרט מאורך המשבר, שאם ימשך במהלך כל 2020 - יבוא לידי ביטוי בגירעון תקציבי גדול יותר מהאמור לעיל ועלייה בחובות הממשלה". ד"ר בפמן שב ומעריך כי "הלכי המיסוי שניתן היה לצפות כי ינקטו ע"י ממשלה חדשה לכשתקום, יידחו לאחר שתושג שליטה מלאה על ווירוס הקורונה בישראל והפעילות הכלכלית תשוב לתפקוד תקין ומלא".

 

ביחס למדיניות הריבית הנחוצה מעריך בפמן כי "מצד המדיניות המוניטארית, נראה שאין מקום רב להפחתת ריבית שכן כבר כעת היא נמוכה וקרובה לאפס וגם לא ברור אם מהלך כזה יהיה בעל משמעות ותרומה למצב. לא מן הנמנע שהפחתת ריבית משמעותה יצירה של בעיות שונות, כמו ליבוי של אינפלציה של מחירי נכסים (נדל"ן, אג"ח), ולכן יתכן שהנזק יעלה על התועלת".

 

בפמן מעריך עוד כי צפויה "האטה ניכרת של הצמיחה ב-2020 כתוצאה ממשבר ווירוס הקורונה, הן בתרחיש מרכזי (חזרה מהירה יחסית לשגרה, ברביע השלישי של 2020) והן בתרחיש פסימי (מתמשך תוך החזרת השליטה רק במהלך 2021), אך בתרחיש המתמשך מדובר בהאטה חריפה עד כדי צמיחה שלילית לנפש ועלייה ניכרת בשיעור האבטלה. צפויה האטה של ממש בקצב הבנייה (למגורים ושלא למגורים) ובהשקעות ריאליות אחרות, בפרט בתרחיש החמור. בתרחיש הפסימי צפויה פגיעה ניכרת ביצוא של המשק הישראלי (בעיקר בצד הסחורות), זאת על רקע התכווצות של ממש בנפח הסחר העולמי.

 

ביחס להיחלשות השקל מעריך בפמן כי "השקל צפוי להיחלש במעט (פיחות) בתרחיש המרכזי ובמידה רבה יותר בתרחיש הפסימי. עם זאת, לנוכח ירידת מחירי הסחורות בעולם, ונפט בפרט, וחולשת כוח הקנייה ואמון הצרכנים, ההשפעה של היחלשות השקל על האינפלציה צפויה להיות מתונה. ריבית בנק ישראל צפויה לרדת, ובתרחיש הפסימי עשויה לרדת אף לשיעור שלילי".