בנק לאומי: נדרשת תוכנית הרחבה תקציבית רחבה

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מעריך היום כי "נדרשת תוכנית הרחבה תקציבית מקיפה ורחבה בכדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות החמורות של משבר הקורונה. זאת, תוך התמקדות בהכלה ובספיגה של ההשלכות המיידיות של הסגר באופן כזה שיאפשר, לאחר הסרת הסגר, חזרה מהירה ככל שניתן לשגרה כלכלית. לאור המשבר החמור השורר בעת הנוכחית יש מקום, להערכתנו, להגמיש את יעדי הגירעון לטווח הקצר ולהפעיל "קופסא תקציבית" ייעודית לטיפול בהשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. מהלך זה חשוב בעיקר כדי לאותת שתקציב המדינה תחת שליטה, שהמדיניות פועלת באופן אקטיבי לטיפול במצב, ושהחריגה הזמנית מיעד הגירעון מיועדת כולה לטיפול יעיל במשבר. מדובר בשימוש ב"קופסא תקציבית", כמו ב-2006, שמטרתה לאפשר הגדלת הוצאות השנה במידה ניכרת, מבלי שהגדלה זו תיכנס באופן פרמננטי לבסיס התקציב. בעבר, בזמן משבר, גישה זו הצליחה ובהינתן רמת החוב/תוצר של ישראל, הנמוכה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות (ראה/י תרשים), ניתן ואף רצוי להשתמש בגישה זו. בבנק ישראל המליצו להפעיל בעיקר את המייצבים האוטומטיים (ירידת ההכנסות ממסים ועלייה בתשלום דמי אבטלה) גם במחיר של עליית הגירעון ב-2020 לכ-7% תוצר והיחס חוב/תוצר לכ-70% תוצר, אשר גם לאחריה המיקום היחסי של ישראל בהשוואה בינלאומית צפוי להישמר. לטעמנו, יש מקום גם להרחבת צד ההוצאה באופן אקטיבי וממוקד (אפשרות התלויה גם בהקמת ממשלה חדשה) ולא רק לשימוש בירידת ההכנסות ועלייה בתשלומי ההעברה כגורם המביא להרחבה תקציבית תוך כדי גידול הגירעון.  

 

בפרט, אנו סבורים כי יש לנצל את המצב הנוכחי על מנת לקדם פרויקטים של השקעה בתשתיות אשר יניבו פירות בעתיד ויסייעו למשק להתמודד טוב יותר עם משברים מסוג זה, במידה שיתרחשו בעתיד. בהקשר זה, נציין מספר צעדים אפשריים, כגון: ניסויים של מערכות לימוד מרחוק והסתייעות בעזרים טכנולוגיים להוראה; עידוד חברות למעבר לעבודה מרחוק, צעד שיאפשר הפחתת העומס על התחבורה הציבורית והפחתת הלחץ על מחירי הדיור באזורי הביקוש הקרובים למרכזי תעסוקה; והתייעלות של מערכת הבריאות, ובפרט בתי החולים, תוך ניהול התקנים של אחיות/מיטות ברמת הניהול הכללי של בית החולים תוך אפשרות לניוד בין-מחלקתי, מהמחלקות הפנויות למחלקות העמוסות.

 

באשר להיקף הסיוע, ניתן ללמוד מן העולם, שכן מספר לא מבוטל של מדינות הכריזו על צעדי תמיכה תקציביים בסדרי גודל של כ-2-3% תוצר ויותר. בהקשר זה, נציין כי בארה"ב, חבילת ההרחבה בסך 2 טריליון דולר שאושרה על ידי הקונגרס תכלול, בין היתר, הרחבה פיסקאלית קבועה בשווי של עד 5% תוצר. מדובר בחבילה תקציבית כוללת בהיקף של  10% תוצר וזה יותר מכפליים מגודל ההרחבה של הנשיא אובמה בעת המשבר של שנת 2009. כמחצית מכלל חבילת הצעדים מורכבת מהעברות למשקי בית ולחברות, המספקת תמיכה מיידית לביקושים בשווי של כ-5% תוצר. אחד הצעדים הינו תשלום לאזרחים בסך 1,200 דולר לנפש במזומן, זאת לצד מענקים לעסקים קטנים שלא יפטרו עובדים ועוד. יש לציין שהאמצעים להרחבה פיסקאלית יכולים לעלות עוד יותר במהלך החודשיים הקרובים ככל שיתברר היקף הנזק הכלכלי.

 

בישראל, יש לחזק מאוד את אופן ההתמודדות עם קשיים מיידים של עסקים קטנים/בינוניים שפעילותם הושבתה. מדובר בחלק חשוב של התשתית הכלכלית של ישראל וככל שתשתית זו תישמר, ותזכה להגנה, כך שלב ההתאוששות לאחר המשבר יוכל להיות מהיר יותר. תהיה לכך גם השפעה חיובית על ציפיות העסקים, ולכן גם על משקי הבית, שבעת הנוכחית מצויות בשפל. כפי שמקובל בעולם, יש צורך בישראל בתמריצים ממשלתיים לבעלי עסקים להמשיך ולהעסיק עובדים חלף הוצאתם לחל"ת ופיטורין. נדרש מנגנון של דמי אבטלה לעצמאים, כיסוי דמי אבטלה גם לעובדים בגיל פרישה וללא פנסיה משמעותית, שאינם זכאים בשגרה לדמי אבטלה.

 

באשר למימון הגדלת הגירעון, אפשר לשלב מרכיב גדול יותר מאשר בעבר של אג"ח בחו"ל. רמת הריביות בעולם, פרמיית הסיכון של ישראל שאיננה גבוהה, והיקף החוב החיצון נטו שהוא שלילי במכשירי חוב – כל אלה מאפשרים הסטה של חלק מהמימון לחו"ל ובכך יוקל על המימון המקומי. ההמרה מדולרים לש"ח נעשית מחוץ לשוק המט"ח (בין האוצר לבין בנק ישראל) ולא תשפיע על שער החליפין של השקל. נדגיש כי ככל שהממשלה תקדים להכריז על תכנית ההרחבה התקציבית כך ייטב.

 

ביחס למצב בעולם אומר בפמן כי "מגפת הקורונה ממשיכה להתפשט במהירות ברחבי העולם. נכון לעתה, מספר הנדבקים מתקרב ל-450 אלף, ב-170 מדינות, ועד עתה נפטרו מהנגיף כ-19 אלף איש. המדינות שנמצאות במוקד מבחינת הפגיעה מהנגיף בעת הנוכחית הן מדינות מערב אירופה, ובראשן: איטליה וספרד, אשר טרם השיגו שליטה על התפשטות הווירוס. בארה"ב ובבריטניה, קצב ההתפשטות של הנגיף מעורר דאגה רבה, וההערכה היא שההתפשטות של הנגיף טרם הגיעה לשיאה. מנגד, בסין, מוקד ההתפרצות של הנגיף (במחוז חוביי), נראה כי מצב של שליטה על התפשטות המגיפה הולך ומתקרב, והפעילות הכלכלית מתחילה לשוב בהדרגה לסדרה. החשש הוא מפני גל מחודש של התפרצויות לאחר הקלה בתנאי הבידוד וחידוש התעופה הבינלאומית.

 

ההתמודדות של סין עם מגיפת הקורונה ושל מדינות אחרות באסיה, אליהן הנגיף חדר בשלב מוקדם יותר, הייתה הטלת סגר כללי מלא על מוקדי ההתפשטות, שכולל סגירה של מוקדי תעסוקה ומסחר והגבלות על תנועה של אזרחים. לאור ההצלחה של צעד זה בסין, ובהיעדר תרופה/חיסון לנגיף, וכן עקב החשש שהדבקה המונית תוך פרק זמן קצר תביא לקריסה של מערכות הבריאות במדינות השונות, מדינות רבות הטילו סגר והשבתה של חלקים נרחבים מהפעילות המשקית לפרקי זמן שונים. למעשה בעת הנוכחית קיים סגר במדינות רבות ברחבי העולם, מאירופה וארה"ב ועד מדינות אמריקה הלטינית, דרום אפריקה והודו. לצד החשיבות של צעד זה בהגבלת התפשטות המגיפה, ישנן השלכות שליליות משמעותיות על הפעילות הכלכלית הריאלית, ובהן פגיעה אנושה ומיידית בהכנסות של עסקים ומשקי בית רבים, עלייה חדה בתביעות לדמי אבטלה וצניחה בהכנסות המדינה ממסים עקב אובדן פעילות.