אינטרקטיב ישראל >> הירידות עוד לא מאחורינו אך בהחלט נוצרו הזדמנויות

 

מדד ת"א 35 עלה 4.2% ל- 1,281 אך מתחילת השנה הוא איבד 24% מערכו. בארה"ב, מדד S&P500 עלה 10.2% ל-2,541 אך הוא הוא נמצא במינוס 21% מתחילת השנה. מכאן ששני המדדים ירדו בקירוב אותו הדבר מאז תחילת ינואר. משבר הקורונה גורם להאטה עולמית ולעלייה גדולה באבטלה, לשיעורים דו-ספרתיים ולכן שערי המניות צונחים, אם כי בשבוע שעבר השוק עלה בגלל חבילת סיוע שהודיע עליה הנשיא טראמפ בהיקף של 2 טריליון דולר. בישראל מדברים על סיוע של כ-80 מיליארד שקל, אם כי טרם העבירו אותו.  מבחינה טכנית, שווקי המניות ירדו מהר מידי והם היו במצב של "מכירת יתר" ולכן הם ביצעו תיקון כלפי מעלה.

הסיוע הכלכלי בארץ יבוא רובו ככולו מהגדלת הגירעון התקציבי. בסוף שנת 2019 הגירעון הגיע לכ-3.7% מהתוצר. בוודאי שלא ניתן לממן את הסיוע מהגדלת מיסים וקיצוץ בהוצאות אלא להיפך, כפי שמקובל לפעול בשעת משבר. במשבר הכלכלי של הסאב פריים ב-2008 פעלו כך ברוב העולם, אם כי ישראל באה למשבר יחסית במצב טוב. אך הפעם בגלל משבר הקורונה, כולם נפגעים. שיעור האבטלה צפוי לעבור את ה-20%  והאינפצליה צפויה להיות שלילית. 

 

ארה"ב  - בשבוע האחרון ראינו סיוע רחב לכלכלה האמריקאית ולשווקים מהבנק הפדרלי בדרך של תכנית רכישות נכסים ללא הגבלה לצד הרחבה פיסקאלית היסטורית מצד הממשל האמריקאי בהיקף של יותר מ-2 טריליון דולר, אשר מהווה כ-10% מהתוצר האמריקאי. אנו מעריכים שתכנית זו תסייע לכלכלה האמריקאית בשבועות – חודשים הראשונים להתמודד עם המצב החדש אך לא מעבר. לפיכך אנו מעריכים שנראה סיוע נוסף מצד הממשל האמריקני והבנק המרכזי בהמשך כאשר סיוע נוסף לחברות והמשך הפחתת ריבית על הפרק.

 

ישראל – לאחר הודעת בנק ישראל על רכישת אג"ח ממשלתיות בהיקף של 50 מיליארד ₪ במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית, מדברים על סיוע של כ-80 מיליארד שקל, אם כי טרם העבירו אותו. באפיק הקונצרני חווינו פתיחת מרווחים משמעותית בשבועות האחרונים כתוצאה מפדיונות רבים, מה שמקשה על מחזור חובות ועלול לפגוע בחברות רבות, ועל כן להערכתנו הצעד הנכון לפעולה כרגע מצד בנק ישראל הינה לרכוש אג"ח קונצרניות על מנת לשחרר מחנק אשראי. 

 

מה צפוי השבוע - אנו מעריכים שהירידות עוד לא מאחורינו, מספר הנדבקים בוירוס הקורונה ממשיך לעלות באיטליה, ספרד וארה"ב וכך גם אי הודאות לגבי ההמשך. יתכן והשבוע אף נראה החרפה בסגר במדינות מסוימות ואף בניו יורק, ולצד זה ישנם גם אינדיקטורים רבים שיחלו להתפרסם ויתנו תמונה ראשונית לעוצמת הפגיעה בכלכלות השונות.  

 

דגשים לתקופה הקרובה:

1. לא לנהוג בפזיזות- משך הזמן שבו הכלכלות נמצאות בצמיחה, החברות מרוויחות והמניות עולות, ארוך הרבה יותר מזמני מיתון וירידות בשווקים. הריביות יישארו נמוכות בשנים הקרובות ונמשיך לראות סיוע ועזרה נוספת מצד ממשלות והבנקים המרכזיים בהמשך. מי שיתמיד בהשקעתו, לאורך זמן יחזיר את הירידות שחווה. 

 

2. לזכור שבתקופות כאלו נוצרות ההזדמנויות הכי טובות- בתקופות כאלו ישנה נטייה של משקיעים למכור תיקים שלמים, של מוצרים עוקבי מדדים ושל קרנות נאמנות מסורתיות מבלי לברור בניירות ספציפיים. הדבר מוביל לכך שנוצרות לא מעט הזדמנויות טובות וניירות ערך הופכים לזולים למרות שהערך הכלכלי של החברה לא נפגע, תזרים המזומנים יציב והתמחור החדש יוצר בהן הזדמנות. באפיק הקונצרני ראינו פתיחת מרווחים מהותית במגוון רחב של סדרות שיצרו הזדמנויות. באפיק המניות אנו רואים הזדמנויות בחברות עם ביקושים קשיחים, חברות רווחיות עם מדיניות חלוקת דיבידנדים עקבית וחברות בעלות מינוף נמוך.

 

3. לא לנסות לתזמן את השווקים - תזמון שוק ההון אף פעם לא הוכיח את עצמו. פספוס של ימי המסחר הטובים ביותר (שלרוב מגיעים סמוך לימי מסחר הרעים ביותר כפי שראינו גם לאחרונה) עשוי לפגוע משמעותית בתשואת המשקיעים. יש להתמיד עם ההשקעות שבחרנו, ולהערכתנו כשיהיה קצה חוט של פתרון או חדשות טובות בנוגע להתפשטות, השוק להערכתנו עשוי לבצע תיקון מהיר מאוד כפי שראינו במקרי עבר. השוק אשר שונא חוסר ודאות עשוי להגיב בצורה חיובית להתבהרות המצב גם אם לא ימצא פתרון ודאי ומיידי, ומשקיעים שיצאו עכשיו תמיד יחזרו, אבל יתכן שבתמחור יקר יותר ובכך יפספסו את מרבית העליות.

 

4. חשוב לשמור על גיוון תיק ההשקעות - ברבורים שחורים יכולים תמיד לצוץ, בנוסף אנו נכנסים לתקופה שתלווה במיתון, נתונים כלכליים חלשים, פשיטות רגל של חברות וסקטורים שיפגעו יותר מאחרים. לפיכך, אנו ממליצים בייחוד בתקופה זו לשלב אפיקים רבים בתיק ההשקעות, וכן ליצור הגנות מפני ירידות בשווקים. האפיק הממשלתי ארוך בארה"ב והדולר עשויים לתת מענה הולם לכך.

 

5. אנחנו בדרך למיתון - אנו מעריכים שכבר בתקופה הקרובה כלכלת העולם תיכנס למיתון, דבר שישפיע על חברות רבות וכפועל יוצא על השווקים. משנת 1945 ועד המיתון האחרון בשנת 2009 חווינו 11 סייקלים כלכליים בארה"ב, כאשר תקופות המיתון היו זמניות וקצרות בהשוואה לתקופת הרחבות. משך תקופת ההתכווצות הממוצעת עומדת על 11 חודשים בתקופה זו בעוד שמשך תקופת ההתרחבות עומדת על 58 חודשים. אנו מעריכים שבשנת 2020 נחווה מיתון נוסף שילווה בעלייה משמעותית בשיעור האבטלה בארה"ב. אנו ממשיכים לראות כי הבנקים המרכזיים נוקטים בצעדים אגרסיביים, דבר שמתבטא בהרחבה כמותית לצד צעדים פיסקאליים רבים, במטרה למנוע משבר פיננסי. במקרה של המשך פגיעה בעסקים ובכלכלות, סביר כי הממשלות יעבדו במשותף על מנת למנוע משבר כלכלי ופשיטות רגל של עסקים, דבר אשר יסייע לקיצור משך תקופת המיתון שצפויה להגיע.

 

6. המט"ח ימשך לרכז עניין - שער הדולר-שקל סיים את שבוע שעבר ללא שינוי ב-3.598 במסחר יחסית שקט, לאחר שבוע קודם לכן שהיה די סוער ובנק ישראל נאלץ להתערב ולמכור דולרים. היקף ההתערבות היה 15 מיליארד דולר מתוך רזרבות של הבנק המרכזי של 130 מיליארד דולר, קודם להתערבות. בשווקי חו"ל, הדולר נחלש והיורו התחזק בשיעור חד של 4.6% ל-1.1150 והלירה שטרלינג זינקה ב-6.8% ל-1.2450. אין בהכרח קשר להתפתחויות במשבר הקורונה בארה"ב ואירופה מאחר ומדובר במגפה עולמית. אך מאידך, הריביות בארה"ב שהיו קודם לכן כ-2% ירדו לאפס וארה"ב מזרימה כמויות מאוד גדולות של דולרים לשווקים. היצע דולרים גדול יותר וריבית אפס גורמים להיחלשות המטבע האמריקני.

 

7. נפט ואינפלציה - מחיר הנפט הגולמי הנסחר בניו-יורק ירד בסוף שבוע שעבר ל-22 דולר לחבית, ירידה של 65% מהרמה לפני משבר הקורונה ושפל של 20 שנה. בעקבות כך, מחיר הדלק צפוי לרדת באופן משמעותי בתחילת חודש אפריל, מה שיוריד את המדד, אם כי אין בכך חיסכון משמעותי למשק כאשר רובו נמצא בבית. מכאן שהגדלת הגירעון בהחלט מוצדקת בעת הזו ובנק ישראל תומך בכך. לטעמנו הפגיעה באפיק הצמוד קצר מוגזמת מידי ומשקפת תסריט שלילי מידי, ולפיכך יצרה הזדמנויות.

 

הכתוב בכתבה זו אינו בגדר ייעוץ ואינו מתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים של המשקיע הפוטנציאלי ואינו מהווה הצעה לרכישה יחידות בקרן. רכישת יחידות בקרן תעשה בהתאם לאמור בתשקיף האחרון ולדוחות המיידים שפורסמו לפני ה