נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

בלעדי לפאנדר עופר מריאש: "הרגולציה הכפולה על חברת קרנות בבנק משפרת את הביטחון למשקיע"

עופר מריאש, מנכ"ל מרכנתיל קרנות נאמנות, בראיון בלעדי לפאנדר: "אם המשקיע הפרטי רכש תעודת סל, סביר להניח שהוא מבקש להיצמד למדד מסוים...המצב הקיים כמעט ומחייב ניהול דינאמי. בחודשיים אחרונים היה ניתן לגזור תשואה נאה באפיקים הסולידיים, ולו על ידי ניתוח אנליטי של שוק אג"ח המדינה."

 

 
עופר מריאש, מנכל מרכנתיל קרנות נאמנותעופר מריאש, מנכל מרכנתיל קרנות נאמנות
 

אלמוג עזר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/10/2009

רפורמת בכר נתנה לבנקים הקטנים טווח של שמונה שנים למכירת קרנות הנאמנות שהיו בבעלותם. כבר כחודש חצי לאחר אימוץ מסקנות הוועדה נסגרה העסקה הראשונה, כשבנק לאומי מכר את קרנות פיא לקבוצת הראל. עסקת הראל הייתה הסנונית הראשונה, שלאחריה החל גל מכירות שהותיר בסופו רק שני בנקים שלא הצטרפו לשגעון העסקאות - יובנק ומרכנתיל. עופר מריאש מנכ"ל הקרנות של מרכנתיל חושף בראיון בלעדי לפאנדר  את הערכותיו לגבי ההתפתחויות הצפויות בכלכלה הגלובאלית והמקומית.

המשבר והכלכלה הגלובאלית.

 

התחלנו את עונת הדוחות של הרבעון השלישי ובנתיים אנו עומדים על מאזן של 100% תוצאות רווח מעל הציפיות של האנליסטים והתמחור המנייתי בניו יורק. האם אנו  עדים לדפוס מסוים שישרור לכל אורכה של העונה? האם ציפיות הכלכנים היו צנועות מדי, לנוכח השיקום בכלכלה העולמית?

 

תמיד יש תוצאות טובות ותוצאות טובות פחות. אנחנו נמתין לשאר תוצאות הדוחות. אפשר להניח את הדעת כי נבחין בהמשך גם בתוצאות מאכזבות, המגיעים מסקטורים מסוימים. אבל היום (15.10.09) עם  הדאו ג'ונס שחוצה את ה- 10,000, והמדדים המנייתים הגבוהים, גם בישראל, אני יכול לומר שהגיעה העת לבחון היטב את ההשקעות המנייתיות ואת הכדאיות שבהן. על הסלקציה להיות קשיחה יותר.

 

 

אשראי הוא מנועה של הצמיחה. לכן השמחה מובנת לנוכח הדוחות החיוביים של המוסדות הפיננסים ובינהם של ג'י פי מורגן (בנק השקעות והלוואות בארה"ב). האם התכווצות האשראי הפרטי אינה מהווה יותר מכשול לכלכלה האמריקאית?

 

אני מסכים שג'י פי מורגן אינו בנק מסורתי רגיל ולכן יתכן והשמחה מעט מוקדמת. רוב הבנקים עדיין לא חזרו לפעילות רגילה טרם המשבר וזה טבעי לחלוטין. כדאי להעניק לדוח האחרון את כבודו, אך גם כדאי להבין שהוא חושף רק טפח אחד מן התמונה. חשוב לשים לב בהמשך לדוחות של חברות כדוגמת אינטל שהקשר שלהן לכלכלה הריאלית עמוק יותר. על סמך דוחות אלו נוכל לבסס את עמדתנו לגבי המשך המיתון.

 

שוק העבודה ממשיך להדיר שינה מעיני קברניטי המשק והיום נדמה כי זה הפך לבעיה עולמית.

 

המצב אינו משביע רצון וגם בישראל הנגיד חוזה אבטלה של 8.3% בישראל. האופטימי שבי מאמין להתמתנות בשוק העבודה וגם אז תלוי באיזה סקטורים. לטובת המשק, ניתן להבחין כבר היום בהתאוששות משמעותית במגזר ההי-טק, שהוא אחד מן המגזרים החשובים ביותר בכלכלת ישראל.

 

לאחרונה נשמעת הדעה כי למרות הצפי הנמוך לעליית מחירים בטווח הקצר, כבר היום ניתן להבחין במוצרים יחודיים שמחירם גבוה, גבוה מאוד. האם אפשר להבין מכך שמחירי הדירות בישראל, בעצם מנסים להתריע כיום, על מחירים גבוהים יותר בעתיד של שאר מוצרי המחייה?

 

הריביות הנמוכות בבנקים מסביב לעולם- נותנות את אותותיהן. כולם מנסים לחפש אפיקים אחרים להניח בהם את כספם ומכאן מגיע הרצון לרכוש נדל"ן להשקעה. אותו תהליך, אך בצורה מצומצמת יותר מתרחש בתחום האג"ח המדינה. לבינתיים ישנה כוונה כנה בתחום השלטוני להקל על רכישת הדירות בישראל. למרות העלאת הריבית שתגיע לבטח בעתיד, הענף ומחיריו עושים רושם של יציבות, לעת עתה.

 

מעמדו של הדולר ממשיך להתערער  מסביב לעולם.

 

אכן. וכדאי לדבר על היחלשות הדולר שמגיע דווקא משוק האנרגיה וצרכניו. מדברים על הצורך במטבע מקביל כבר שנים ועוד ידברו על כך אף יותר. יש בהחלט מאבק בין ענקים על שליטה דיפלומטית וזה בהחלט משפיע גם על חוזקו של הדולר. לדעתי סביר וברי שמתפתח טרנד שלאורכן של השנים ימשיך לנגוס בדומיננטיות הדולר העולמית.

גם מלחמת פישר בירידת ערך הדולר תלך ותתעמם. לא ניתן לדמיין לאורך זמן ירידה עולמית של המטבע בעוד שכאן מחירו יהיה מעל ל-4 שקלים. מלחמתו היא כנגד הספקולנטים המקומיים, ואיתם יש בכוחו להתמודד.

 

הכלכלה המקומית והאפיקים הסולידיים

 

אנחנו נמצאים בתקופה של שינויים חדים בצפי ובתחושת המשקיעים כלפי הכלכלה העולמית בכלל והכלכלה המקומית בפרט. בהפכפכות זו ניתן לזהות שינויי היצע וביקוש אדירים באפיקים הסולידיים ובהתאם לכך גם שינויי בתשואתם.

כיצד ניתן להסביר עליית מחירים במחירים חסרי סיכון לצד עלייה במחיר האפיקים בעלי סיכון כמו מניות?

 

העליות והתשואות היחסית נמוכות (בהשוואה לממוצע רב שנתי) באפיקים חסרי הסיכון מגיע מהריבית הנמוכה. אך לא רק. זהו למעשה תהליך נורמאלי של התאוששות ממיתון, כאשר שוק ההון מבקש להסתכל קדימה ומאמין ביציאה מן המשבר. עם הזמן גם שוק האג"ח מדינה יתאזן, ובסימנים ראשונים לכך אפשר להבחין כבר בהווה, כמו הירידה במחירי האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים.

 

 

מהם האפיקים המומלצים למשקיע בתקופה כזו?

 

אנו נמצאים בתקופה שמתאפיינת בחוסר ודאות. דוגמא לכך ניתן למצוא בשינוי התכוף באפיקים השקליים. התהליכים הללו הם החשובים ביותר ומשפיעים ביותר על הכלל. אחרי הכל, רוב כספי הציבור נמצא באפיקים הסולידיים בכלל ובאג"ח המדינה בפרט.

בימים האחרונים הצפי לאינפלציה עלה לאחר שירד ועלה עוד בטרם. במציאות שכזו ניתן לזהות רווחיות גבוהה יחסית באפיקים סולידים. ניהול נכון ואקטיבי של אפיקים אלו יכול להעניק תשואה טובה ואלטרנטיבה נאותה לפק"ם עם ריבית נמוכה. כאשר הסיכון באפיקים אלו עדיין נמוך משמעותית מאפיקי המניות והאג"ח הקונצרני.

 

אז למיטב הבנתי, לנוכח המשבר, ערך הניהול עולה?

 

וודאי. השינויים החדים בשנה האחרונה מבליטים את זה אף יותר.  אין זה סוד שתעודות סל אוחזות היום בנתח מכובד מהשוק. מאידך, אם המשקיע הפרטי רכש תעודת סל, סביר להניח שהוא מבקש להיצמד למדד מסוים, אין הוא מתכוון לנווט בין שינויי הטעם והצפי הרלוונטים. המצב הקיים כמעט ומחייב ניהול דינאמי. בחודשיים אחרונים היה ניתן לגזור תשואה נאה באפיקים הסולידיים, ולו על ידי ניתוח אנליטי של שוק אג"ח המדינה.

 

אתה יכול לתת דוגמא לקרן שיישמתם בה את הלך רוח זה?

 

בהחלט. בסוף אוגוסט השקנו את קרן הנאמנות "מרכנתיל מדינה מאוזנת", הניהול הדינמי בה מתבטא הן במח"ם  הקצר והארוך בשקלי ובאג"ח הצמוד. בהתאם לצפי בשוק, הן לגבי מדדי המחירים והן לגבי שינויי הריבית.

 

כיצד לדעתך יסתיים המשא ומתן כנגד חדלות הפרעון בחברת אפריקה ישראל?

 

זו הפעם הראשונה ששוק ההון מתמודד עם בעית חדלות בעוצמה כזו וזה בהחלט מבחן. על פניו, השוק נותר מאחור, כאשר לא דרש ערבויות מן הלווה בניגוד לבנקים.

 

אז מה זה דורש ממך בתור מנהל כספים?

 

המצב הזה דורש ממנהלי הכספים להתוות בדיקה קפדנית יותר של נתינת ההלוואה והערבויות בגינה. אנו, לדוגמא, בודקים מדי יום את יכולת החזרת ההלוואות של החברות בקרנות האג"ח הקונצרני. המפתח הנוסף הוא פיזור, היום למשקיע הפרטי אין את הפריבלגיה להשקיע במספר אג"חים בודדים ולקוות לטוב. מנהלי הקרנות חייבים לקיים את נוהל פיזור ההשקעה, זה תפקידם.

 

נוהל זה הוא "התנהלות חדשה" לנוכח המשבר?

 

האמת, נהגנו כך עוד קודם למשבר. אתה יכול להביט בתשואות קרנות האג"ח שלנו בתחום הקוצרני, טרם המשבר. מן הסתם, התרחשו בקרנות אלה ירידות ערך, אך פחות מהירידות שנרשמו בשאר השוק. בהתאם לכך, גם בעונת העליות, הקרנות שברשותנו לא עלו באחוזים הדומים לשאר הקרנות. מטרתי העיקרית היא סטייה נמוכה, הקודמת לתשואה ולסיכון.

 

מה הייחוד שלכם בתור חברת קרנות שמגיעה מתוך בנק (מרכנתיל)?

 

זה לא תמיד נוח להיות חברת בת של בנק. לא, על הבעיה הכרוכה בכך שבנקים מתחרים הם אלה שצריכים לשווק את הקרנות שלנו אמנם התגברנו מזמן. התחלנו את התהליך השיווקי בשנתיים האחרונות והיום אין יועץ בנק שלא מכיר את הקרנות של מרכנתיל. רובה של המכירה היום מתבצעת למעשה בבנקים המתחרים בחברת האם. אי הנוחות מתבטאת ברגולציה הכפולה שמופעלת עליי אם מתוך הבנק ואם מתוך שוק ההון. מאידך, יש צד חיובי מאוד ברגולציה במחייבת אותנו למסירות, דייקנות ואמינות.

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x