בנק הפועלים >> מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2020 עלה בשיעור של 0.4%

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2020 עלה בשיעור של 0.4% לרמה של 100.7 נקודות. בשנים-עשר החודשים האחרונים המדד נותר ללא שינוי (0.0%). סעיף הדיור (מחירי שכ“ד) עלה החודש בשיעור של 0.9% ובשנה האחרונה הוא עלה ב-2.0%. מחירי המזון עלו ב–0.6%, ומחירי ההלבשה וההנעלה ב–3.2%. 

 

מחירי הדירות, שאינם משתקללים במדד המחירים לצרכן, עלו בסקר האחרון בשיעור של 0.6% (נתונים ארעיים), ובשנה האחרונה הם עלו ב-3.9%. 

 

תחזית מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לחודש מרץ עלה בהתאם לעונתיות של חודש זה, והוא לא הושפע באופן משמעותי ממגפת הקורונה. בחלק מהסעיפים המדידה בוצעה בעיקר בשבועיים הראשונים לחודש, ובחלק מהסעיפים לא בוצעה מדידה (נסיעות לחו“ל, שהייה בחו“ל ועריכת מסיבות ואירועים), והשינוי במחיר נזקף בהתאם למדד הכללי. עליית המדד הייתה גבוהה מהתחזית, והסטייה מיוחסת ברובה לסעיף הדיור, שכנראה לא הספיק להגיב למשבר.

 

מדד המחירים לחודש אפריל צפוי להיות שונה מאוד מהתוואי העונתי לחודש זה: הוא צפוי לרדת ב–0.4%, במקום לעלות ב–0.4%. ירידה חדה של 17% במחירי הדלקים גורעת כ–0.5% ממדד המחירים לחודש אפריל. בנוסף, אנו מעריכים כי מחירי שכר-הדירה יושפעו מהעלייה החדה במספר מקבלי דמי-האבטלה ויחלו לרדת. מנגד, מחירי המזון, הפירות והירקות צפויים לעלות בשל עלייה בביקושים, וקשיים באספקה סדירה.

 

התפרצות וירוס הקורונה גורמת לשיבושים בשרשרת הייצור שמשפיעים על צד ההיצע, אך מנגד גם פוגעת בביקושים, בשל אובדן ההכנסות למשקי הבית. בצד הביקושים, ההשפעה העיקרית תהיה להערכתנו במחירי שכר-הדירה שירדו בשנה הקרובה. בצד ההיצע, הפגיעה הקשה בחלק מהחברות, וצורך בהתאמת השירותים למצב חדש (לדוגמה טיסות פחות צפופות, הקפדה על היגיינה במסעדות) עשויים דווקא להביא לעלייה במחירים.

 

בשלב זה אנו מניחים שהממשלה לא תעלה מסים, אבל לאחר שהכלכלה תתייצב, ניוותר עם גירעון תקציבי גבוה, וחוב ממשלתי שיעלה ביותר מעשרה אחוזי תוצר, ויעלה הצורך לבצע התאמה בצד המסים.

האינפלציה בטווח הקצר צפויה להיות נמוכה מאוד בהשפעת הירידה בכוח הקניה של הציבור (בעיקר סעיף הדיור). תחזית האינפלציה ל–12 החודשים הקרובים עומדת על 0.2%. 

 

השפעה על המדיניות המוניטרית

בנק ישראל נקט במדיניות דומה מאוד לזו של בנקים מרכזיים אחרים, ואף הפחית את הריבית לרמה של 0.1%. מדיניות בנק ישראל מתמקדת בהגברת הנזילות בשווקים, זאת דרך רכישת אג“ח ממשלתיות ומכרזי החלף שקל דולר. בד בבד הפחית בנק ישראל את יחס ההון המינימלי הנדרש מהבנקים, פעולה שתומכת בהגדלת האשראי במשק. המדיניות הצליחה לייצב את השווקים, ולהפחית את מרווחי הסיכון. צורכי גיוס ההון של הממשלה יכולים להגיע לכמאה מיליארד שקל יותר מהמתוכנן, ויתכן על כן שנראה את בנק ישראל מגדיל את רכישות האג“ח.